שרנסקי: "באופן מפתיע, הרשתות החלו להקפיד יותר על סימון, כשנודע על הכוונה לתקן את הצו"

הקרב על סימון המחירים עבר למישור הפוליטי, כאשר שר התמ"ס, נתן שרנסקי, גייס אמש (ג') לצידו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי שיפעיל את השפעתו להשיג את תמיכת הקואליציה בצו הסימון המורחב. שרנסקי אמר זאת הבוקר ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבי יחזקאל, בפגישה שקדמה לדיון הראשון של הוועדה בצו. ל"גלובס" אמר השר לאחר הדיון, כי נתניהו סבור כי הצו נכון וצודק לטובת הצרכנים.

בשלב ראשון, הוחלט שהליכוד יאייש את שני המקומות הפנויים בוועדה השמורים לו, אחד מהם כנראה על ידי יו"ר הסיעה והקואליציה, ח"כ מאיר שטרית, במטרה שיארגן את התמיכה בצו. ההתנגדות לצו חוצה לפי שעה את הסיעות בשני המחנות. יחזקאל עצמו תומך בצו, אולם הרוב הדרוש בספק. היום הוא העריך, כי בכניסת ראש הממשלה לתמונה, הוכרע הקרב בעד עמדת הממשלה. ש-עם זאת הוא החליט לנהל את הדיון בצו בהמשכים, במגמה לדחות את הסיכום וההצבעה לקראת סוף החודש הבא, בין השאר כדי לאפשר את גיבוש הרוב. הדיון המסכם של הח"כים יתנהל ללא נוכחות הגורמים הנוגעים בדבר.

במאבק נגד הצו, שמנהלות רשתות השיווק, תמך היום בגלוי בוועדה יו"ר הכנסת, דן תיכון. הוא טען, כי מי שחושב אחרת, מפגר בזמן ומונע תחרות שמחייבת הורדת מחירים גמישה בפרקי זמן קצרים. הוא הציע לאמץ את החוק שהתקבל במדינת קונטיקט, ארה"ב, שלדבריו הוא המילה האחרונה בשיווק המודרני. החוק נותן ברירה בין שתי אופציות: סימון על גבי צגים ממוחשבים, או סימון ידני על כל מוצר שמהווה גם סנקציה למי שנכשל בשיטה הממוחשבת. תיכון טען, שלא ניתן יהיה לאכוף את הצו שמציעה הממשלה.

את הצידוק שהשר שרנסקי מוצא לשיטתו ברשת מיגרו בשווייץ, שבה המחיר מוטבע על כל מצרך, הפריך תיכון, באומרו שהרשת משווקת 2,000 מוצרים בייצור עצמי, ולכן איבדה לאחרונה את השוק לרשתות מתחרות שמשווקות מגוון מוצרים במחירים מתחרים.

שר התמ"ס אמר היום בוועדה, כי סימון המחיר על גבי המצרך נועד להגן במיוחד על אותן שכבות באוכלוסיה שהכנסתן מועטה, והדבר נדרש נוכח ההבדל הממשי בתרבות הצרכנית בין ישראל למדינות אחרות שבהן מפותחת גישה צרכנית נאורה. הוא תקף את הצו המוגבל שהתקבל בכנסת לפני שבע שנים, באומרו שרשתות השיווק והקמעונאים ניצלו לרעה את החריגים והפטורים שהיו בו, ובפועל אין סימון מחירים בישראל.

שרנסקי ציטט סקר שערכה הרשות להגנת הצרכן בנובמבר 97', שמצאה כי ברשת קו-אופ הריבוע הכחול בדיזנגוף סנטר בת"א, %99 מהמוצרים נמצאו בלתי מסומנים. באותו סקר נמצא, כי ברשת הסופר-פארם בקניון מלחה בירושלים, אחוז המוצרים שלא היו מסומנים היה קרוב לאפס.

שרנסקי אמר, כי באופן מפתיע, החלו הרשתות להקפיד יותר על סימון המחירים כשרק נודע על כוונתו לתקן את הצו. "דבר זה מוכיח כי ניתן לסמן את המחיר כראוי מבלי להעלות את המחירים כפי שרשתות השיווק מהלכות עלינו אימים".

לדבריו, הסיבה בגללה משקיעות הרשתות מאמץ גדול בשיכנוע חברי הוועדה נגד קבלת הצו החדש נעוצה בממצאי מחקרים שנעשו בארה"ב, אשר מצביעים על הרווחים האדירים אותן מפיקות הרשתות מהערפל שהצרכנים נתונים בו עקב אי סימון המחירים. במחקר אחד התגלה, כי ב-%30 מהחנויות ניגבו מהקונים סכומים גבוהים מאלה שהופיעו על המדף וכי טעויות ברישום המחיר על ידי הסורקים האופטיים הכניסו קרוב ל-%50 מכלל הרווחים של הסופרמרקטים. עיתון צרכנים אחד העריך, כי טעויות הסורקים גורמות לגבייה עודפת של כ-2.5 מיליארד דולר מצרכני ארה"ב.

השר הרגיע, שאין בכוונתו לדרוש לסמן את המחיר "על כל בוטן או עגבניה, והצו יאפשר להסדיר את הצגת המחיר של מצרכים מסויימים באופן שונה". הוא גם הפריך את הטענה, כאילו קיים קושי טכני של סימון המחיר על מוצרי חלב ומוצרים קפואים. "כל מי שסייר ברשתות השיווק נוכח לדעת שמדובר בבלוף, והטיעון הזה אפילו מעליב", אמר השר.

מנכ"ל רשת אופיס דיפו, צחי פישביין, אמר, כי שיטות הסימון על גבי מיכלים שהנהיגה הרשת שלו עדיפה ומדוייקת, והם שוקלים התקנת תוויות ממוחשבות לפי פיתוח ישראלי, שימנעו טעויות בין המדף לקופה.

אברהם בירנבאום, נציג ארגוני סוחרים, הכוללים 7,000 חנויות מכולת ומינימרקטים, הציע שהיצרנים יטביעו את המחיר על גבי מצרכי היסוד, שהחנוונים לא מסוגלים לסמנם בגלל לחץ הקונים בשעות הבוקר המוקדמות, ובתמורה הם התחייבו לסמן את יתר המוצרים בעצמם.

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, אריאלה רבדל, טענה, כי ניתוח כלכלי שערכה חברת אופק ני"ע הוכיח, כי אי סימון מחירים גורם לעליית מחירים. «מאת צבי לביא «שרנסקי: "באופן מפתיע, הרשתות החלו להקפיד יותר על סימון, כשנודע על הכוונה לתקן את הצו" «יו"ר הכנסת, דן תיכון: מי שחושב שצריך לסמן, מונע תחרות שמחייבת הורדת מחירים גמישה בפרקי זמן קצרים