השתלטות עוינת ביפאן?

כאשר הגישה קבוצת הטלפוניה כייבל אנד וויירלס הצעת הרכישה שלה לאינטרנשיונל דיגיטל קומיוניקיישן היפאנית, IDC), דומה היה שזהו מהלך הגיוני. תחת ניהולו של גרהאם וולאס, המנכ"ל החדש שלה, נחושה בדעתה כייבל אנד וויירלס הבריטית להרחיב את פעילותה הגלובלית. רכישת חברת התקשורת היפאנית תרחיב את הרשת שלה ותאפשר לה דריסת רגל בשוק היפאני הגדול. IDC, לעומת זאת, קטנה מדי ואינה מסוגלת לשרוד בין חברות התקשורת למרחקים ארוכים התחרותיות כל כך. לפיכך, בתחילת אפריל, הציעה כייבל אנד וויירלס, לפי הערכה, 529 מיליון דולר עבור %82 מ-IDC שעדיין אינם בבעלותה.

אלא שהשידוך המושלם של כייבל הפך מהר מאוד לדבר הקרוב ביותר להצעת רכש עוינת זרה שהיה אי-פעם ביפאן. ניפון טלגרף אנד טלפון, (NTT) חברת התקשורת הדומיננטית של יפאן, הגישה הצעת נגד ב-15 באפריל. לדעת מנהלים זרים רבים, החלטתה של IDC תהיה מדד המפתח שישקף עד כמה נפתחו שווקיה של יפאן, לאחר שנים של רפורמה.

כייבל אינה מוותרת. ב-7 במאי, לאחר שמועצת המנהלים של IDC הצביעה לטובת ההצעה של ניפון, הגדילה כייבל את הצעתה ל-556 מיליון דולר, ונתנה לבעלי המניות האחרים של IDC זמן עד ה-5 ביוני לקבל אותה. אנליסטים בתחום אומרים כי זוהי הפירצה הראשונה בקיר אל שוק הטלפוניה היפאני.

במבט חטוף, IDC אינה עושה רושם של חברה שכדאי להאבק עליה. היא הוקמה ב-1987 כאחת מתוך קבוצה של "חברות חדשות של תקשורת רגילה" כדי להתחרות ביפאן עצמה מול ניפון טלגרף אנד טלפון על שוק השיחות למרחקים ארוכים. אבל הליברליזציה בשוק והתחרות הזרה הובילו להורדת מחירים, וחברות התקשורת החדשות נחלשו. IDC, שמעולם לא הונפקה ואינה מדווחת על תוצאות, היא עכשיו השלישית או הרביעית בשוק הבינלאומי של יפאן - וחברת התקשורת החדשה היחידה שעדיין לא סופחה לשותף גדול יותר.

למרות זאת, רכישת IDC היא צעד אסטרטגי נבון. כייבל אנד וויירלס מדורגת אמנם כחברת התקשורת הבינלאומית מספר 8, אחרי AT&T ודויטשה טלקום, אבל הרשת הגלובלית שלה אינה אחידה. החברה, שמכירותיה אשתקד הגיעו ל-12.9 מיליארד דולר, מרחיבה את שרותיה להעברת נתונים ושרותי אינטרנט. לכן IDC היא רכישה אטרקטיבית. יפאן חיונית לחברות הלקוחות שבהן היא חפצה עתה. השימוש באינטרנט ביפאן, שקיים רק ב-%11 מכלל הבתים, עומד לגדול במהירות.

כייבל אנד וויירלס אינה זרה ל-IDC. היא מחזיקה ב-%18 מ-IDC מאז שזו נוסדה. היא מדגישה שתציע מקומות עבודה לכל עובדי IDC. הדגש שלה על מוצרים ושרותים חדשים יהפוך אותה למקום עבודה יותר דינמי. לא ברור אם עמדה זו תצליח לשכנע את מועצת המנהלים או את בעלי המניות האחרים של IDC, עליהם נמנו טויוטה מוטור וחברת הסחר איטוצ'ו, שמחזיקות ב-%18. אם אחת מהן תמכור את חלקה לכייבל אנד וויירלס, תוכל זו להטיל וטו על החלטות מועצת המנהלים. ניפון אינה מעונינת בכך. לאחר שנחסמה דרכה לשרותים בינלאומיים, היא מתכוונת להתפצל ביולי לשתי חטיבות מקומיות וחברת שיחות למרחקים ארוכים. רכישת IDC תקנה לה גישה מיידית לרשת בינלאומית.

הדחף לשמור את IDC כחברה יפאנית ברור. מועצת המנהלים של IDC תכננה לקבל את הצעת ניפון כבר בשנה שעברה. נשיא טויוטה, הורישו אוקודה, אומר עכשיו שהחלטת החברה שלו תתבסס בחלקה על "יחסים בינלאומיים". הדבר עשוי להטות את הכף לטובת כייבל אנד וויירלס. בריטניה איימה להעלות את הסוגיה בפני ארגון הסחר העולמי אם ניפון תזכה בקרב.

בשלב זה נותנים אנליסטים בלונדון לכייבל אנד וויירלס סיכוי של 50-50. בלי IDC, הם אומרים, היא תצטרך תכנית ב' עבור יפאן, ולא קיימות רכישות חלופיות ברורות. עבור מועצת המנהלים של IDC, האתגר הוא עכשיו. עליהם להחליט אם לפעול בהתאם לאינטרסים של יפאן או של בעלי המניות. זו בחירה בין יפאן המיושנת לבין זו שרק עכשיו הולכת ומתעוררת