יום הדין של אקהויז

שמעון אקהויז, מייסדה של אי.אס,סי, שתחת שרביטו תפחה תחילה לשווי של כמיליארד דולר ולאחר מכן נקלעה למשבר חמור והפסדי עתק, עשוי למצוא עצמו היום מודח מניהולה של החברה אותה ייסד. האם גנגר יגבור על אקהויז? הקרב על אי.אי.סי - הערב ההכרעה

מאבק השליטה בחברת אי.אס.סי צפוי להגיע להכרעה סופית הערב, עם כינוסה של האסיפה הכללית של החברה בניו-יורק. האסיפה תדון בדרישתה של קבוצת גנגר, המחזיקה כ-%17 מהון המניות של אי.אס.סי, להחליף את רוב חברי הדירקטוריון הנוכחי.

דרישתם של חברי הקבוצה, בראשותם של אריה גנגר, שהינו גם בעל השליטה בחברת חיפה כימיקלים, ואיש העסקים האמריקני ברנרד גוטשטיין, באה בעקבות ההרעה הדרמטית שחלה בתוצאותיה הכספיות של אי.אס.סי, שבעקבותיה הידררה מניית החברה בוול-סטריט לשפל של כל הזמנים.

אי.אס.סי, יצרנית הציוד הרפואי-הקוסמטי, שנוסדה לפני 7 שנים על ידי שמעון אקהויז והלל בכרך, הונפקה בוול-סטריט בתחילת שנת 96' במחיר של צנוע יחסית של 10 דולרים. אלא שהאופוריה ששררה סביב החברה הביאה את המניה עד מהרה למחיר של 44 דולר, כשאי.אס.סי מנצלת את המומנטום כדי לבצע תוך זמן קצר הנפקה שנייה.

גיוס הכספים המהיר הזה הכין את הקרקע לשורה של מהלכים עסקיים שהפכו את אי.אס.סי במהירות לחברה המובילה בעולם בתחום הציוד הרפואי-קוסמטי.

החברה, שבתחילת דרכה התבססה על טכנולוגיה ייחודית שפיתחה, העושה שימוש בפולסי אור, חדרה בהמשך גם לתחום מוצרי הלייזר, וזאת בעקבות מסע מואץ של רכישות שביצעה. הרכישה המשמעותית הראשונה היתה של חברת לוקסאר האמריקנית, שנרכשה תמורת סכום של כ-80 מיליון דולר במניות, אולם הרכישה המהותית במיוחד היתה התבצעה דווקא בישראל.

מדובר בחברת תעשיות לייזר, שבעל השליטה בה היה אריה גנגר. אי.אס.סי התמזגה עם החברה בסוף שנת 97', בעסקת ענק בהיקף של כ-280 מיליון דולר במניות, שאמור היה להזניק אותה במהירות לליגה אחרת.

המיזוג אמנם הביא את אי.אס.סי לשווי שוק של קרוב למיליארד דולר ולרמת מכירות שנתיות של יותר מ-200 מיליון דולר, אולם בשלב מסוים החלה המכונה לחרוק. הכל החל באזהרת רווח שפרסמה החברה לפני כתשעה חודשים, בה מסרה על הרעה שחלה בעסקיה בגרמניה ובברזיל, דבר אשר הביא לקריסת המניה לרמתה הנוכחית.

לאזהרת הרווח התווסף שובל לא נעים במיוחד, בדמות שורה של תביעות ייצוגיות שבאו על רקע נסיבות פרסום האזהרה וטענות שנשמעו על מסירת מידע פנים מצד הנהלת החברה לאחד מהאנליסטים המכסים אותה.

הצרות שנחתו על אי.אס.סי לא פסקו, אלא אף הלכו והחריפו. בתחילת השנה הנוכחית הכתה החברה בתדהמה את משקיעיה, כשפרסמה אזהרת רווח שנייה, בה דיווחה על הרעה דרמטית בעסקיה בשוק העיקרי בו היא פועלת - השוק האמריקני.

הצניחה במכירותיה של החברה, שגררה עימה גם הפסדים בשורה התחתונה, נגעה לאחד המוצרים הבולטים ביותר של החברה - מוצר האפילייט, העושה שימוש בטכנולוגיית פולסי האור ומיועד להסרת שיער מחלקי הגוף השונים.

הצניחה במכירות נבעה ממעבר של הלקוחות למוצרים מתחרים זולים יותר, המבוססים על לייזרים. מגמה זו רק הלכה והחריפה, והביאה לשחיקה חדה נוספת בהכנסותיה של החברה ברבעון הראשון של 99'. החברה רשמה ברבעון הפסדי שיא של יותר מ-40 מיליון דולר, כאשר חלק ניכר מהם מיוחס אמנם להוצאות חדפעמיות הקשורות לתוכנית רה-ארגון עליה הכריזה אי.אס.סי בעקבות המשבר, אולם גם במישור העסקי הטהור הלכו הפסדיה של החברה ותפחו.

על רקע המצב הקשה אליו נקלעה החברה החל להתפתח מאבק השליטה. היוזם היה אריה גנגר, שראה את שווי אחזקותיו באי.אס.סי צונח פלאים, בעקבות נפילת המניה משווי שוק של קרוב למיליארד דולר לשווי של כ-110 מיליון דולר בלבד. גנגר, שהאמין בעתידה של אי.אס.סי, הוסיף ורכש מניות לאחר אזהרת הרווח הראשונה של החברה שפורסמה אשתקד, ומכאן שעם החרפת המשבר בחברה תסכולו רק הלך והעמיק.

בצעד ראשון הודיע גנגר לפני כחודשיים כי הוא דורש לבצע שינויים בדירקטוריון אי.אס.סי. תחילה דרש גנגר את החלפתם של שני דירקטורים בלבד, ומשלא נענה העלה את הרף ותבע להחליף את כל דירקטוריון החברה, למעט נציגו בדירקטוריון, תומאס הארדי, והמייסד והמנכ"ל, שמעון אקהויז.

גנגר וקבוצתו, המחזיקים בכ-%17 ממניות אי.אס.סי, גורסים כי המצב החמור אליו נקלעה החברה נובע משורה של מחדלים קשים מצד הנהלת אי.אס.סי, ומותחים ביקורת חריפה על המבנה הניהולי של החברה. "אי.אס.סי", טוענים גנגר ואנשיו, "מתנהלת למעשה כהצגה של איש אחד - שמעון אקהויז".

בין השאר הצביעו גנגר ואנשיו על חוסר יכולתה של אי.אס.סי להסתגל לשינויים החדים שחלו בשוק בחודשים האחרונים, ואשר מתמקדים במעבר החד משימוש במוצרים היקרים יותר, המבוססים על טכנולוגיית פולסי האור, למוצרי הלייזר הזולים יותר. בנקודה זו לא ברור האם גנגר, במקרה שינצח היום במאבק השליטה, יכול להביא עימו בתחום זה בשורה של ממש.

גנגר אמנם היה בעליה של חברה גדולה בתחום הרפואי-הקוסמטי, תעשיות לייזר, אולם בניגוד לאקהויז, הוא לא צמח מתוך התעשייה הקוסמטית, והרקורד שלו רלבנטי יותר למישור הפיננסי והניהולי.

ייתכן אם כן כי גנגר ואנשיו יצליחו להשתלט היום על אי.אס.סי, אולם לא ברור באיזו מידה אכן יכול הדבר להביא לשינוי ממשי בעסקיה של החברה ולחלץ את העגלה מהבוץ. כפי שהדברים נראים כעת, לגנגר יידרש עוד הרבה זמן עד שיוכל להביא לשיפור משמעותי באי.אס.סי. ייתכן איפוא כי גנגר יעדיף לעשות סיבוב פיננסי מהיר ולמכור את החברה לגורם אחר.

כאן נכנס לתמונה האדם השלישי במאבק השליטה המסועף הזה. הכוונה לאשר אדלמן, אשף ההשתלטויות האמריקני, אשר השתלב במשחק במטרה ברורה: לגרוף רווח פיננסי נאה ממאבק השליטה המתפתח בין קבוצת גנגר לאקהויז. אדלמן, שרכש לצורך כך לפני מספר חודשים כ-%7 ממניות החברה בשוק, ניסה תחילה להביא להסכמה מהירה של הנהלת אי.אס.סי למכירת החברה לצד שלישי, ומשלא עלה הדבר בידיו פנה לטקטיקה אחרת.

אדלמן נוקט כעת בגישה של שיתוף פעולה אד-הוק עם קבוצת גנגר, וזאת מתוך הנחה שגנגר, בניגוד לאקהויז, עשוי לשקול את מכירת השליטה בחברה לגורם חיצוני. אדלמן צפוי אם כן לתמוך היום בהצעתה של קבוצת גנגר, מה שמגביר בצורה משמעותית את סיכוייה לגבור על קבוצתו של אקהויז ולהביא להחלפת ההנהלה בחברה.

יחד עם אדלמן תומכים בקבוצת גנגר כ-%24 מבעלי המניות, בעוד הנהלת אי.אס.סי מחזיקה רק בכ-%15 ממניות החברה. על פניו, אם כן, נראה שמובטח היום רוב לקבוצתו של גנגר. האם גנגר ינצל זאת כדי לצלול למים הקרים ולהבריא בהדרגה את אי.אס.סי? לפי שעה הדבר אינו ברור