הרב חיים וייס, מנהל ישיבת איתרי, נשלח השבוע לביתו בתנאים מגבילים בתום שש שעות חקירה שהתנהלה תחת אזהרה, לאחר שסירב לשתף פעולה עם חוקריו. וייס חשוד במעורבות בהיעלמותם של מיליוני דולרים מישיבת איתרי בתקופה שבה היה ראש הישיבה, הרב מרדכי אליפנט, ספון בביתו. חקירת המשטרה החלה, כזכור, בעקבות תצהיר שהגיש הרב אליפנט לבית המשפט המחוזי בירושלים, ממנו עולה לכאורה שאריה דרעי לחץ על הרב אליפנט לסגור עניינים בשקט בפרשת היעלמות המיליונים מהישיבה.
אמנון דנקנר הנציח את דמותו בסיפור מתח בדיוני שפירסם בספר בשם "מחפשים את גואלמן", (הוצאת זמורה-ביתן) באמצע שנות ה-80.
דנקנר סיפר על פרשה פתלתלה שהתנהלה בצל סחר קרקעות ביהודה ושומרון שלאחר מלחמת ששת הימים. הוא, העיתונאי, נקרא לפענח את היעלמותו של איש עסקים דתי, שגלגל ותיחמן והרוויח והפסיד את כספו, ובמיוחד כספי אחרים. לסיפור כמה גיבורים. האחד, עורך דין ירושלמי "ערמומי כמו נחש", שעשה הון בעת שכיהן כח"כ מטעם מפלגה ימנית. האיש נישא לאשה שמאלנית מקסימה (ורק חסר היה שייכתב כי שמה הוא עליזה אולמרט, וכי היא עוסקת בציור ובפיסול).
הגיבור השני הוא אלוף מיל' הבקיא ברזי פיקוד המרכז. הקצין איים במהלך העלילה הבידיונית על אחד הרבנים שיקים מפעל לבשר חזיר במקום הישיבה שלו, ואף יטחן את הרב כנקניק, ממש כמו היה זה מפעל הבשר של גומדי כזה או אחר.
הגיבור השלישי היה רב שניהל ישיבה מפוארת בלב חורשת אורנים, דרומית מזרחית לירושלים, ממש כמו ישיבת איתרי שהרב אליפנט עמד בראשה. דנקנר מתאר את הרב הבדיוני כחובב וויסקי המיודד עם שועי עולם. "אני מכיר את כולם", סיפר הרב. "כולם באים אצלי... אין אחד בממשלה, מיניסטר או פקיד גבוה, שלא ישב בחדר הזה אצלי. גם מנהלים של בנקים וביזנס קומיוניטי. מי שאתה תגיד. כולם באים לרב לספר את הצרות שלהם. הייתי יכול לכתוב ספר, אתה שומע? איי הולבוק, כל מה שאחד סיפר לי על השני. יכול להיות שפעם אני ארצה לפתוח את הפה, אולי אני אקרא לך ואתה תכתוב דבר מאוד מעניין בעיתון... אבל זה הכל פאבליק ריליישנ'ס בשביל הישיבה... אני עשיתי הכל בשביל הישיבה... לי אין על השם שלי, אין אפילו סנט אחד. הכל בשביל הילדים... זה הקדיש שלי... אתה הרי יודע שלי ולרבנית אין ילדים".
דנקנר, הסופר, ידע את כל זה. לכן, אולי, סיים את סיפורו בדיון אקדמי אודות ההבדל בין צ'יזבט לסיפור אמיתי. על פי דנקנר, ההבדל נעוץ ביכולת לספק עדויות והוכחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
