הדוקטור היהודי הטוב מסינסינטי

החודש לפני 25 שנה לחץ הנרי היימליך בפעם הראשונה על הסרעפת והתחיל להציל את חייהם של מאות אלפים. בגיל 79 עדיין לא נס ליחו, והוא מוסיף להניב רעיונות נועזים של הצלה. אם לא איש המאה ה-20, אז לפחות מועמד לחצי הגמר

כאשר חגיגות הסיום של המאה ה-20 עומדות בעיצומן, והן מניבות גלריה של אנשי מאה, ואפילו אנשי אלף, הנה הצעה לקריטריון של בחירה: מישהו שהשפיע במישרים - במישרים - על חייהם של אנשים. ב"השפיע על חייהם" אינני מתכוון להשפעה רוחנית, או סביבתית, או כלכלית, או פוליטית. אני מתכוון למישהו שיום אחד עלה בדעתו רעיון פשוט, בסיסי, להציל חיים, ומאותו יום ואילך הרעיון הזה אומנם הציל. אלפים. עשרות אלפים. מאות אלפים. אולי מיליונים. והוא יוסיף להציל, שנים רבות אחרי שעצמותיו של בעל הרעיון יהיו לאבק.

לא "איש המאה", אבל מתחרה מכובד על תואר של סגן בכיר לאיש המאה: רופא יהודי זקן מסינסינטי שבמדינת אוהיו, במערב התיכון של ארה"ב. שמו ד"ר הנרי היימליך, והרעיון שלו נולד החודש לפני 25 שנה - "תרגיל היימליך".

ד"ר היימליך היה המנתח הראשי בבית החולים היהודי בסינסינטי שבמדינת אוהיו. הוא הרהר בסטטיסטיקה המבהילה, שהעמידה חנק ממזון כאחד הגורמים הראשיים למוות בארה"ב, בייחוד בין ילדים. מה עושים? שאל ד"ר היימליך. חשב וחשב, התייעץ ועשה ניסויים בכלבים (אחרי שהרדים אותם, כי ד"ר היימליך הוא חסיד נאמן של זכויות בעלי חיים), ולבסוף פיתח נוסחה פשוטה: קמוץ אגרוף, ולחץ בין הסרעפת ובין הטבור. הסרעפת תעלה, ותתחיל לדחוק את האוויר שנשאר בריאות. בדרכו החוצה, האוויר ייתקל במזון שנתקע, ויחלץ אותו.

פשוט במידה שלא ברור מדוע איש לא חשב על זה לפני כן, ומדוע במשך דורות אנשים נהגו לחבוט על גבו של הנחנק, באופן שהגביר את הסבירות של מחנק.

ד"ר היימליך הגיש את הנוסחה שלו לפרסום בבטאון ההתאחדות הרפואית באמריקה, והיא ראתה אור ביוני 1974. הוא קרא לה בצניעות "תרגיל הלחץ התת-סרעפתי". חודשיים אחר כך באו אליו עורכי הבטאון, ואמרו לו כי בזמן הקצר שעבר כבר ניצלו כל-כך הרבה חיים, שהם מציעים לכבד את הדוקטור, ולקרוא לתרגיל על שמו, "תרגיל היימליך". לא יצאו ימים רבים, ותרגיל היימליך נכנס למילונים בכל רחבי העולם. באנגלית יש אפילו פועל על שמו, to Heimlich (אם כי אמריקנים מבטאים את השם הגרמני הזה "היימליק").

בארה"ב לבדה חייבים לפחות מאה אלף בני אדם את חייהם ל"תרגיל היימליך", רונלד רייגן ואליזבת' טיילור הם המפורסמים שבהם. כל אימת שהדוקטור נוסע ברחבי העולם, הוא פוגש מעריצים אסירי תודה. הוא ידוע בסין, הוא ידוע באיראן, הוא ידוע בווייטנאם. לימים הוא הגיע למסקנה, שהתרגיל שלו יכול להציל גם את חייהם של טובעים: לחיצת הסרעפת יכולה להוציא מים מן הריאות באותו אופן שהוציאה אוויר. על-פי מכון מחקר אחד בארה"ב, %87 מקרבנות של טביעה שחדלו לנשום, ולבם חדל לפעום, הוחיו בזכות "תרגיל היימליך", ורק %27 הוחיו באמצעים לא-היימליכיים של עזרה ראשונה (צריך להעיר, שעל אף הנתונים האלה, הממסד הרפואי בארה"ב אינו משוכנע שיש קשר בין התרגיל ובין ההצלה, אבל זה עניין נפרד).

אילו היתה זו תרומתו היחידה של היימליך לרפואה, דיינו - אבל האיש הזה ידו לו רב בעניינים הרבה יותר מורכבים ורחוקים. הוא שותף למאמץ רב-יבשתי להשתמש בנגיף המלריה, כדי לרפא חולי איידס וסרטן. גם כאן, הרעיון פשוט: מלריה כרוכה בחום גבוה מאוד, ומחקרים רבים מראים שחום יכול להמית תאים סרטניים. מחקרים אחרים מראים, כי נגיף הקדחת מחזק את מערכת החיסון הטבעית של הגוף (כמובן, אם חולה המלריה נשאר בחיים). היימליך מציע איפוא להזריק זן מוחלש של מלריה לוורידיו של חולה. זה עבד פעם עם חולי עגבת, מדוע לא עם חולים אחרים? הרעיון עדיין נבחן, עדיין שנוי במחלוקת.

האיש הזה, שאת שירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה בילה לצד לוחמי גרילה אנטי-יפניים בסין, הוא גם פציפיסט, וגם יצר פרס שנתי לאנשים הבולטים בעולם במעשי צדקה וחסד. וכאמור, הוא גם לוחם נאמן למען בעלי חיים (הוא אפילו מילא תפקיד בהפסקת ניסויים בכלבים במיתקנים רפואיים בישראל).

והוא פיתח טכניקה ללמד קרבנות של שבץ מוחי איך לחזור ולבלוע.

והוא המציא מתקן זעיר, המאפשר להזרים חמצן אל גרונותיהם של חולים, כך שיוכלו להוסיף ולנהל את חיי היום-יום שלהם.

והוא האיש שפיתח שיטה להחלפת הוושט, כנראה ניתוח השתלת האיבר הראשון בכל הזמנים (בשנות ה-50).

והוא פיתח את "שסתום החזה של היימליך", המאפשר לטפל בחיילים עם פצעי-חזה בשדה הקרב. השסתום נוסה לראשונה במלחמת וייטנאם, תחילה בין חיילים אמריקניים ודרום-וייטנאמיים, ואחר-כך בין אויביהם הקומוניסטים מן הצפון. ב-1993 הוזמן היימליך לוועידה מדעית בהאנוי בירת וייטנאם המאוחדת.

המארח, הממונה על שירותי הרפואה של וייטנאם, אמר לו, "ד"ר היימליך, כולנו יודעים מי אתה, השסתום שלך הציל עשרות אלפים מחיילינו. ד"ר היימליך יחיה שנים רבות בלב עמנו". היימליך סיפר אחר-כך, כי דמעות זלגו מעיניו למשמע הדברים האלה. "זה היה מן הדברים הטובים המעטים שיצאו ממלחמת וייטנאם", הוא אמר.

חומר נוסף על ד"ר הנרי היימליך אפשר למצוא בווב.

ראיון איתו ברשת הרדיו הציבורית של ארה"ב, אשר שודר החודש, אפשר למצוא בכתובת:

www.npr.org/ramfiles/wesat/19990619.wesat.04.ram (נחוצה תוכנת קול כדי להאזין)

סרט וידיאו מפורט עם הדגמת "תרגיל היימליך" אפשר למצוא בכתובת:

www.cammarata.com/heimlich.html על הקשר בין "תרגיל היימליך" ובין קרבנות טביעה אפשר לקרוא בכתובת: www.lifesaving.com/articles/heimlich.ht