... ויכולה רק לקנא בקריאו

סאיטקס מתהדרת אומנם בהצלחה של מערכת הלוטם, שהניבה לה מכירות נאות בשנה החולפת, אולם סאיטקס היא לא הראשונה ובוודאי לא המובילה, בפלח השוק המבטיח של תעשיית הדפוס אליו שייכת הלוטם - ה-CTP. החלוצה העולמית, ומי שמובילה בבטחה את פלח השוק הזה, היא חברת קריאו הקנדית, המנוהלת על ידי שני ישראלים לשעבר - עמוס מיכלסון ודניאל גלברט.

אתמול זכתה קריאו גם לגושפנקה רשמית של וול-סטריט, כשהנפיקה את מניותיה בהנפקה ראשונה בבורסה האמריקנית. קריאו ביקשה לגייס לפי מחיר של 13- 15 דולר, ועקב הביקוש הער נסגרה ההנפקה לבסוף בטווח העליון של ההצעה - 15 דולר. בסך הכול, מסתכם הקף הגיוס שביצעה אמש קריאו ב-75 מיליון דולר, כשמתוכו כ-15 מיליון היו בהצעת מכר של בעלי המניות בקריאו. החתם המוביל בהנפקה היה בנק ההשקעות סלומון סמית ברני.

שווי החברה של קריאו אחרי ההנפקה עומד כעת על כ-480 מיליון דולר, ולמעשה מאפשר לה לחלוף בקלילות מעל סאיטקס, שנסחרת כעת בשווי שוק מצומק של כ-420 מיליון דולר בלבד. לנתון זה יש משמעות סמלית רבה. קריאו של היום מסמלת למעשה את כל מה שאפיין את סאיטקס בשנות הזוהר שלה - חדשנות, זריזות וחלוציות. כשסאיטקס רואה את הצלחתה המסחררת של חברה כמו קריאו, נותר לה רק לקנא.

קריאו הוקמה בשנת 85' בעיר בארניבי שליד ונקובר, קנדה. מאחורי הקמתה עומדים דניאל גלברט (52), ישראלי לשעבר, ושותפים נוספים. גלברט, שמכהן כנשיא החברה, נחשב היום לאחת משתי דמויות המפתח בקריאו, כשלצדו ישראלי נוסף, עמוס מיכלסון (45).

מיכלסון, לשעבר בכיר בחברת אופטרוטק (היום אורבוטק) מכהן במשך 4 השנים האחרונות כמנכ"ל קריאו, כאשר לחברה עצמה הצטרף כבר בשנת 91'. לפני כן מילא מיכלסון במשך 10 שנים שורה של תפקידים בחברת אופטרוטק - שמאוחר יותר התאדה עם אורבוט מערכות ויצרה את חברת אורבוטק, המובילה העולמית בבדיקה אופטית של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים.

בתפקידו האחרון באופטרוטק שימש מיכלסון כמנהל פעילות ראשי. קודם לכן למד תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון, ולאחר מכן השלים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.

גלברט עשה דווקא את התואר השני שלו - בהנדסת חשמל - בטכניון, ולאחר מכן עבר לקנדה והקים את קריאו בשנת 85', כשמיכלסון, כאמור, מצטרף לחברה מאוחר יותר.

קריאו החלה למכור את מוצריה רק בשנת 94', ואלו הניבו לה אז הכנסות צנועות ביותר של כ-6 מיליון דולר. אלא שתוך ארבע שנים בלבד הצליחה החברה להגיע למכירות שיא של כ-129 מיליון דולר, אותן הציגה בשנה שהסתיימה בספטמבר 98'. צמיחתה המואצת של החברה באה לידי ביטוי גם בשורת הרווח הנקי של קריאו, שקפץ בשנה שעברה בכ-%90 לעומת שנת 97', והסתכם בכ-11 מיליון דולר.

הצמיחה המסחררת של קריאו נובעת כולה מהצלחתו של מוצר ייחודי שפיתחה החברה - מכונת דפוס החוסכת את שלב ייצור הפילם בתהליך קדם הדפוס. קריאו היא החלוצה בתחום זה, ולמרות התחרות הגוברת ההערכות הן כי היא מוסיפה להוביל בו בבטחה.

החדשנות העומדת מאחורי המוצר מביאה לכך שמדובר במגזר בעל הצמיחה הגבוה ביותר בתחום קדם הדפוס היום. מגזר זה נקרא CTP - מהמחשב אל פלטת הדפוס. על פי ההערכות אמור שוק ה-CTP לצמוח בשיעור של %25 בכל אחת מחמש השנים הקרובות.

על סמך הערכות אופטימיות אלו, גם שחקנים אחרים אינם שוקטים על שמריהם, והתחרות בתחום רק הולכת וגוברת. בין המתחרות העיקריות של קריאו נמצאת חברת סאיטקס, שהשיקה לפני שנה את מערכת הלוטם, וכן חברת אגפא. מתחרות נוספות הן חברת גרבר ו-cymbolic sciences האמריקניות ודייניפון סקרין היפנית.

קריאו, מצדה, מקדימה תרופה למכה, ולפני כשנתיים חתמה על הסכם שיווק והפצה משמעותי עם ענק הדפוס הגרמני, חברת היידלברג, האמור לספק לה גב רחב בהתמודדותה עם ענקים עולמיים המנסים לחדור לנישה הייחודית שיצרה.

ההקשר הישראלי של קריאו אינו נוגע רק לזהותם של מנהלי החברה. לפני כחמש שנים הקימה קריאו חברה בת ישראלית, שלפני כשנתיים החלה לפתח יישומים של טכנולוגיית ההדמיה של קריאו לתחום המעגלים המודפסים (PCB). לפני כשנה החליטה קריאו למכור את מרבית אחזקותיה בחברה, שאינה סינרגטית לפעילותה העיקרית בתחום קדם הדפוס).

קריאו נותרה עם אחזקת מיעוט בחברה הישראלית, אך בידיה אופציה לרכישת השליטה בחברה בחזרה, תמורת סכום של כ-18 מיליון דולר. האופציה צפויה לפקוע בעוד כ-8 חודשים, ולדברי קריאו החברה עדיין לא החליטה אם לממשה.

בקריאו היה מעורב גם אריה רוזנפלד, לשעבר נשיא סאיטקס ואחת הדמויות הישראליות הבולטות בתחום תעשיית הדפוס. רוזנפלד כיהן במשך מספר שנים כחבר בדירקטוריון החברה, אולם לפני כארבעה חודשים פרש מן הדירקטוריון.

בעל המניות הגדול ביותר בקריאו הוא בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס, שהחזיק לפני ההנפקה כ-%21 ממניותיה של החברה, וכעת ירד לאחזקה של כ-%17.4