טינה בראון, היצוא הבריטי לניו יורק

יום ד' אחר הצהריים, וסוכן העיתונות של טינה בראון יושב לידה. המגאזין "טוק" (Talk), המגזין החדש שייערך ע"י היצוא העיתונאי החשוב של בריטניה לניו יורק, אמור לצאת לשוק תוך פחות משבוע. אין כל דרך לקבל ראיון עם טינה בראון כיום, כל דרך? אני רציני?

התדהמה אינה מפתיעה. הגב' בראון, המוכרת בעולם התקשורת פשוט כטינה, נמצאת על סף ההרפתקה הגדולה מכל. אין אף אחד אחר בעולם התקשורת היכול לעורר סביבו כזה רעש, והרעש סביב טינה השבוע הפך למחריש אזניים.

בעולם העוקצני של העיתונות בניו יורק, כבר חלוקות הדעות על השאלה עד כמה כל הבלגאן הזה, מתוכנן למעשה מראש. "זה הפך לתופעה המגשימה את עצמה, היא הפכה לסלבריטי" אומר עמית לשעבר מהניו-יורקר. על פי הגירסה הזאת, טינה לא התכוונה ליצור את כל הרעש סביבה, והרקורד שלה הפך את העניין לבלתי נמנע.

היא לקחה לידיה שלושה מגזינים עייפים, טאטלר, ואניטי פייר, וניו-יורקר, והפיחה בהם רוח חיים שהקוראים לא יכלו שלא לשים אליה לב. אף עורך אחר לא הצליח לעשות זאת, בעיקר לא בגיל 45.

לפני שנה, כשפרשה והקימה את חברת המדיה שלה, בחסות מירמאקס, זרוע הקולנוע העצמאית של דיסני, היה ברור שההתעניינות בה לא תדעך, אלא תלווה אותה.

הגירסה השנייה אומרת שטינה עשתה קריירה בכך שיצרה את התעניינות המדיה בה, ותימרנה את עמצעי התקשורת בהתאם לצרכיה. כאשר הגיעה לפני שבע שנים לכסא העורך של הניו-יורקר, לאחר שערכה את ואניטי פייר עמוס הכוכבים, גרם המינוי לזעם רב במעוז האינטלקטואליזם האמריקני, והיא עוד היתה בריטית!

בהתחשב ברקע האוקספורדי שלה, החששות היו מוגזמים. "תחומי העניין שלה הם ספרות איכותית, ותיאטרון" אומר אחד מעובדי הניו-יורקר.

חברים ועמיתים לעבודה אינם בטוחים כמה גבוה, או נמוך, הוא הטעם האישי של טינה בראון. אם תשאלו מה היא אוהבת לקרוא במיטה בבית, איש לא יסתכן בניחוש. המחלוקת לגביה לא הזיקה לניו-יורקר. השקת המגזין טוק לוותה גם היא בכמה רגעי דרמה. ראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, ביטל את האישור לעריכת מסיבת ההשקה של המגזין, לאחר ששמע שטינה בראון כתבה בגיליון הבכורה, מאמר בו חלקה שבחים להילארי קלינטון, יריבתו הפוטנציאלית בקרב על מושב הסנאט של ניו יורק.

בין אם כל הענין סביבה מתוכנן מראש ובין אם לאו, בראון צריכה הרבה התעניינות השבוע. המגזין טוק יוצא לדרך ללא כל תמיכה שיווקית.

"הם בנו את המגזין בעיקר על מסתורין ולא על התעניינות והתרחשות רבה", אומר פול הייל, לשעבר מנהל בתחום העיתונות, וכיום מנהל בבנק ההשקעות לתחום המדיה ורוניס-שולר. תוכן הגיליון הראשון נשמר בחשאיות, ולא קדמה לו מתקפת פרסום.

הרוח הזו תואמת את הסגנון החדש והמאופק יותר אותו תחווה בראון במירמאקס. חברת קונדה נאסט, המו"ל של שני המגזינים האחרונים שערכה, ידועה בהיקף ההוצאות הראוותני של עורכיה. גם בראון היתה ידועה כמוציאה לא קטנה, אך אחד מחבריה אמר שלא יהיה הוגן לטעון שהיא כשלון עיסקי.

עשרות המיליונים שהוצאו על ואניטי פייר הניבו לבסוף רווחים נאים לאחר שהיא נכנסה לתמונה, אבל הניו-יורקר עדיין מפסיד.

גישתה של בראון כמעט מבטיחה שהמגזין טוק יזלול את כל 50 מיליון הדולר שהוא אמור לעלות בשנים הקרובות. "אם אתה שוכר את טינה כעורכת, אתה מבצע החלטת השקעה גדולה", אומר אחד מחבריה.

חלק גדול מההוצאות האלה משקפות את סגנון העריכה של בראון. היא ידועה כמי שמשלמת הרבה לכותבים בכירים, ואז משתמשת בחלק קטן מהחומר שהזמינה.

"היא עורכת אינסטיקטיבית, ולא עורכת חישובים" אומר עמית לעבודה לשעבר. "היא אינה עובדת לפי תוכנית מוגדרת, היא מזמינה סוגים שונים של מאמרים, כל חייה הם חיפוש אחרי הסיפור הבא".

בראון ידועה גם כמבקרת קשה וחסרת סבלנות. "היא תזרוק גם מאמר של נורמן מיילר אם היא תחשוב שהוא לא טוב דיו", אומר אדם שעבד עימה בעבר.

"זה היה ניסיון קשה שהעמיד אותי במבחן, אבל זה עבד", אומר כיום אלכסנדר צ'נסלור, שערך את מדור "שיחת העיר" בניו-יורקר, תחת טינה בראון.

מאחורי הסגנון האקלקטי וחסר המנוחה, מסתתרים עין עירנית, וכישרון ליצור את התערובת הנכונה. בעולם המגזינים, זו התכונה העילאית. "יש לה כישרון לדעת על מה ידברו בעוד חודש", אומר צ'נסלור.

כל מה שיודעים היום על טוק, הוא שהוא ייתן תחושה יותר אירופית, ופחות אמריקנית.

למרות כל הסיפורים על פזרנותה של בראון, חיי היומיום שלה אינם נוצצים במיוחד. היא מקפידה ללכת בכל יום בשש הביתה, כדי לראות את ילדיה. עוד הרבה לפני שהם מתעורים היא כבר עושה את תרגילי הספורט שלה, והיא עובדת אל שעות הבוקר המוקדמות ושולחת הררי פקסים.

אנשים שעבדו איתה אומרים שמאחורי הדרייב יוצא הדופן שלה מסתתר חוסר ביטחון שאיים לא פעם לגלוש לפראנויה. היא תמיד חוששת מקנוניות נגדה, וזה לא מפתיע ביחס למישהי שהצליחה בעולם תחרותי כל כך.

גם זה, עשוי להיות חלק מסיפור ההצלחה שלה. "היא די חסרת ביטחון. היא אף לא הרגישה שהיא כבר הצליחה. היא תמיד מודעת להפכפכות בעלי המגזין, והייתי מעריך אותה על זה" אומר צ'נסלור