דיני חיסיון בגילוי מסמכים

שופטים מעודדים, בדרך כלל, את באי כוח בעלי הדין לעשות כל אשר לאל ידם כדי לקצר הליכי משפט. שורה של הליכי ביניים זכו לברכתו של מחוקק המשנה כדי לקצר הליכי משפט ולתרום להתיעלותם. במקומותינו השימוש בהם הוא לרוב חסכוני ולא פעם תכליתו טורדנית.שופטים מתקשים להבחין מתי חפץ בעל דין להטריד את הצד שכנגד ומתי מתקיימת כוונה כנה לקיצור הליכים. בהבחנה זו מתקשים בכך במיוחד שופטים צעירים חסרי רקע בתחום ההתדיינויות האזרחיות, וכאלה יש לא מעטים. מקצתם גם לא מעלים על דעתם כי הליכי ביניים נועדו לייעל את ההליך המשפטי. אך יש גם מי שסבורים אחרת והם מקפידים לבחון את הבקשות להליכי בינים לגופן ולעיצומן.

בקשה לגילוי מסמכים היא אחת הבקשות הרווחות בתחום הליכי הביניים. שכיחים בכל הם הצווים לגילוי מסמכים - והרי גילוי מסמכים הוא הרווח והנפוץ מבין הליכי הביניים - דומה כי יש מבין הלכותיו שטרם נתבררו עד תומן כמוכח מהחלטתו של סגן הנשיא שמואל ברוך מיום 2.8.99 בת"א 2982/97 בהקשר למבקשים שמשון רפאלי כנגד המשיבה חברת חורש נכסים בע"מ.

שמואל ברוך נדרש לבקשה למתן צו לעיון במסמכים, אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה ושלחסיונם נטען באותו תצהיר.

המשיבה מסרה למבקשים תצהיר גילוי מסמכים מטעמה. בין יתר המסמכים המצוינים בתצהיר מופיעים המסמכים כלהלן:

דוחו"ת חקירה ו/או צרופותיהם.

תמלילי שיחות מהתאריכים. הקלטות השיחות הנ"ל.

ביחס למסמכים אלה טענה המשיבה כי הינם חסויים באשר המדובר במסמכים שהוכנו לצורך ההליך המשפטי. במענה לפניית המבקשים בה עתרו לעיון במסמכים, הודיע בא כוח המשיבה כי: "מרשתנו שומרת לעצמה הזכות לעשות שימוש במסמכים הנ"ל במהלך המשפט במידת הצורך, או בדרך של הצגתם בפני מי מהצדדים שכנגד במהלך החקירה הנגדית...".

כן הבהירה המשיבה כי המסמכים הללו הינם חסויים וכי אין היא מסכימה להתיר למבקשים לעיין בהם. מכאן בקשת המבקשים לחייב את המשיבה לאפשר להם עיון במסמכים החסויים ולחלופין, להימנע משימוש במסמכים החסויים במהלך המשפט.

הצדדים אינם חולקים על עצם היות המסמכים האמורים חסויים, באשר הלכה פסוקה היא כי מסמכים (ובכלל זה קלטות), אשר הוכנו לקראת משפט נהנים מחיסיון מפני גילוי (ראה רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד פ"ד מט(2) 516).

המחלוקת נוגעת לעניין השימוש העתידי אותו תעשה המשיבה במסמכים, הן בהגשתם כראיה במשפט והן בהצגתם לעד במהלך החקירה הנגדית, כל זאת לאחר שבשלב גילוי המסמכים לא התירה המשיבה למבקשים לעיין בהם בהיותם חסויים.

החיסיון מהווה חריג לעקרון הגילוי, לפיו, אין להסתיר דבר בהליך השיפוטי. כדברי הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54, 61:

"נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי - כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עקרון זה עומד הערך של גילוי האמת".

וכן כדבריו של כב' השופט ויתקון בע"א 327/68 זינגר ואח' נ' ביינין ואח' פ"ד כב(2) 602, 604:

"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתגונן כהלכה ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו".

חריג לכלל זה, מצוי בחיסיון שהוכר, ביחס למסמכים שנערכו לצורך המשפט (שהמסמכים נשוא הבקשה באים בגדרם).

ברם, על חיסיון ניתן לוותר והמוסמך לוותר עליו הוא בעליו. היינו, המשיבה, שהיא בעלת החיסיון, רשאית להסיר מעל המסמכים את חיסיונם. עם הגשת המסמכים החסויים כראיה במשפט או הצגתם לעד במהלך החקירה הנגדית - מוותרת המשיבה, הלכה למעשה, על חסיונם.

מחד גיסא, טוענת המשיבה לחיסיון המסמכים ומאידך גיסא, מגלה בעצמה אותם מסמכים, אלא שלשיטתה של המשיבה, ועל כך המחלוקת, בעל החיסיון הוא הבוחר את עיתוי הסרת החיסיון מעל המסמכים, וזאת על ידי עשיית שימוש בהם במהלך המשפט.

מעיון בפסיקה הדנה בסוגיה זו עולה כי חרף פסיקות בלתי אחידות, הרי שהכלל המסתמן הוא כי נושא השימוש בראיה חסויה במהלך המשפט על ידי בעל החיסיון נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך בדיקת נסיבות המקרה ואיזון אינטרסים ראוי בין הזכות לחיסיון לבין זכות הגילוי והעיון, תוך כך שבית המשפט משווה לנגד עיניו את תכליתו העיקרית של המשפט, והיא חשיפת האמת.

כעיקרון ניתן להציג מסמך חסוי כראיה במשפט וחילוקי הדעות, כעולה מן הפסיקה, הינם באשר לתנאים המאפשרים הצגת המסמך החסוי. דעת השופט ברוך היתה כדעת השופט ד. חשין בת.א. 344/93 (י-ם) אלעביד סלים נ' קיילין את שינטמן הנדסת מבנים בע"מ, דינים מחוזי, כרך כו(4) 591:

"... ההכרה בטענת חיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט, תכליתה היא לפטור את הצד שטען לחיסיון מלחשוף את המסמך לעיונו של יריבו, אך אין מטרתה להקנות לו גם יתרון על הצד השני, בדרך של הפתעתו על ידי ויתור על החיסיון וחשיפת המסמך לראשונה לעיונו במהלך שמיעת הראיות במשפט (כשהעד עומד על דוכן העדים) לצורך הגשתו כראיה. שכן, תקנות סדר הדין האזרחי הותקנו, בין השאר, כדי למנוע הפתעות על ידי ראיות בלתי צפויות שבעל דין שכנגד עשוי להביא אותן".

על אף זאת, במקרים אחרים הועדף עקרון החיסיון על פני עקרון הגילוי, כפי החלטתו של השופט קלינג בת.א. 1056/91, המ' 3541/93 נתיב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (פ"מ כרך תשנ"ג, חלק שלישי, 1993, 419). לשיטתו של השופט קלינג, בעל דין שטען בתצהירו לחסיונו של מסמך כלשהו, אותו מסמך ממשיך להיות חסוי עד לאותו שלב במשפט בו יחליט בעל המסמך להסיר ממנו את חסיונו, לשם הגשתו כראיה במשפט. השופט קלינג אף מבחין בין הגשת מסמך חסוי כראיה במהלך המשפט לבין הצגתו לעד במהלך חקירתו הנגדית.

את התוצאות השונות אליהן הגיעו השופטים ניסה להסביר השופט עמית, בת.א. 4780/94 שלום (עכו), דינים שלום, כרך יד, 134:"לא למותר לציין כי החלטתו של כב' השופט קלינג בפרשת נתיב דנה בבקשה השכיחה של תובע לחשוף חומר הראיות שאצל הנתבעת (חב' הביטוח). לעומת זאת, החלטתו של כב' השופט חשין בפרשת אלעביד, עניינה בבקשת הנתבעת לגילוי ועיון, כאשר היה זה התובע אשר ביקש למנוע מהנתבעת עיון בתצהיר אותו גבה מאחד העדים".

אכן, נכון כי בעניין שבנדון חלוקות הדעות בערכאות הדיוניות (לעניין זה ראה סקירתו של השופט פינקלמן בר"ע 1450/97 ת.י. מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' עבליני, דינים מחוזי, כרך כו 27, 28), ואולם, כל החלטה ישימה לנסיבות המקרה הספציפי ואיזון האינטרסים בין הזכות לחיסיון לבין זכות הגילוי יש וישתנה ממקרה אחד למשנהו. דברים אלה עולים אף מן הפסיקה בסוגיה זו ובוודאי שאין כל הלכה אחידה ומחייבת לעניין זה.

אשר על כן, אם המטרה היא חשיפת האמת יתכן ונגיע בכל מקרה לתוצאות שונות. שכיחותן של הבקשות לעיון וגילוי מוקדמים גבוהה, כאשר עסקינן בתביעות כנגד חברות ביטוח, במיוחד נכונים הדברים בתביעות פיצויים בשל נזקי גוף. במקרים כגון אלה, ניזונה חברת הביטוח, הנתבעת, מעדותו של התובע עצמו וקשה עליה הבאת ראיות לסתור. על כן כלי חשוב (לעתים היחידי) שבידיה הוא להפתיעו על ידי ויתור על החיסיון וחשיפת המסמך לראשונה לעיונו במהלך שמיעת הראיות במשפט.במקרים כאלה יש ודווקא החיסיון הוא שישיג, בסופו של דבר, את מטרת חשיפת האמת. במקרים כפי שתוארו לעיל נוצר חוסר איזון בין הצדדים למשפט, כאשר העובדות הרלוונטיות לאירוע מצויות אך באמתחתו של התובע ועל כן "הפתעתו" במהלך שמיעת הראיות, באה כדי לאזן בין הצדדים ולמנוע מצב בו יוקנה לאחד מהם יתרון בלתי הוגן על פני משנהו.

מקובל, אם כן, כי בנסיבות בהן קיימים פערי מידע, בהן המשיבה הינה התובעת ובהן מדובר בתביעת נזיקין כנגד מבטחת, כאשר עובדות האירוע הביטוחי הן בידיעתו הבלעדית של התובע, ישנה הצדקה למתן עדיפות לזכות החיסיון של הצד המבקש שלא לגלות את מסמכיו. אולם, הכלל הוא הגילוי והחריג לכלל הוא החיסיון. מטבעם של חריגים שיש לפרשם בצמצום.ראה דברי הנשיא ברק ברע"א 1412/94 (לעיל, בעמ' 522), לפיהם:

"אכן מרבית דיני הראיות מבוססים על הרצון לגלות את האמת. גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין. הוא משרת את אינטרס הציבור".

אין להרחיב את חריג החיסיון מעבר לגבולות שגדרה לו פסיקת בתי המשפט ולהחילו באופן גורף על כל דבר ועניין, אלא מן הראוי לאזן בין האינטרסים הנוגדים, הזכות לגילוי ועיון למול הזכות לחיסיון באופן שיתחשב בנסיבות המקרה הספציפי. שהרי אם להחילו בכל אותם מקרים בהם טוען בעל דין לחיסיון מסמכים שהוכנו לצורך ההליך המשפטי ולאחר מכן מתכוון להשתמש בהם במהלך הדיון המשפטי, תוך שאינו מגלה תכנם לבעל הדין שכנגד, נימצא עוקפים את אחד מעקרונות היסוד החשובים במשפטנו הוא חובת הגילוי וקיום הליך משפטי הוגן.

זהו העיקרון העומד בבסיס הזכות לגילוי ועיון במסמכים כפי שנקבעה בתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד, 1984, ושמטרתו להביא לידיעת בעל דין את טענות הצד השני כדי שיוכל להתכונן כהלכה למשפט ולמנוע מתן יתרונות דיוניים בלתי הוגנים לאחד מבעלי הדין על פני משנהו.

לאור האמור למשיבה עומדת זכות החיסיון ככל שמדובר במסמכים שהוכנו לקראת ההליך המשפטי.

אולם, מרגע שהמשיבה מבקשת להגיש מסמכים אלה כראיה בבית המשפט או להציגם במהלך החקירה הנגדית, תוך כדי הסרת החיסיון מהם על ידה, מן הראוי להתנות את השימוש שתעשה המשיבה במסמכים החסויים, בהצגתם לעיון המבקשים מבעוד מועד.

אשר על כן, הורה השופט ברוך כי אם תבחר המשיבה לעשות שימוש במסמכים החסויים כאמור במהלך ההליך המשפטי - תנאי לכך הוא בהצגתם לעיון המבקשים, בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטתו.

אם תבחר המשיבה שלא לעשות כל שימוש במסמכים החסויים במהלך המשפט - זכותה לחיסיון שרירה ועומדת.

(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ פקס 03-7523311 טל': 03-7523310).« עו"ד משה קשת « דיני חיסיון בגילוי מסמכים « אין להחיל את חריג החיסיון באופן גורף, ראוי לאזן בין האינטרסים הנוגדים - הזכות לגילוי ועיון מול הזכות לחיסיון ש בעל דין שטוען לחיסיון מסמכים שהוכנו לצורך ההליך המשפטי ומתכוון להשתמש בהם במהלך הדיון המשפטי, עוקף את העקרון של חובת הגילוי וקיום הליך משפטי הוגן