מועצת הטוטו מהמרת על סוס חדש

שר החינוך הקודם חתם על היתר הימורים על מירוצי סוסים, בלחץ הטוטו, אבל אז מפעל הפיס הציב אולטימטום נגדי. האולטימטום עבד, וכל הדיונים בנושא - כולל השאלה האם מירוצי סוסים הם ספורט - לא הביאו להכרעה. עכשיו הגיע תורו של השר יוסי שריד לבדוק את הנושא

על שולחנו של שר החינוך, יוסי שריד, מונחת בעיה: לתת או לא לתת למועצה להסדר ההימורים בספורט את ההיתר להרחבת הימורי הטוטו על מירוצי סוסים. המירוצים, כך מסתבר, כבר מתקיימים פה ושם על מסלולים מאולתרים ברחבי הארץ, וכסף שחור מתגלגל בשוליים בהימורים לא חוקיים על הסוס הזוכה. הטוטו, ולא מאתמול, לוטש עין למסד את ההימורים האלה, ונמצא בעימות ארוך עם מפעל הפיס, שניהל, בניצוחו של גדעון גדות, מאבק מקביל על פתיחת בתי קזינו בחסותו.

במירוץ הזה, הקזינו נפל ראשון והפיס נותר מאחור. מועצת הטוטו גברה עליו בשכנוע הפוליטיקאים. במחצית 98' היא שיכנעה את שר החינוך הקודם, הרב יצחק לוי, לתת לה את היתר ההימורים על מירוצי הסוסים. ההיתר נחתם, אך לא יצא לדרך בגלל אולטימטום של מפעל הפיס: אם לא יבוטל לאלתר, יבוטלו מיד כל ההקצבות המיועדות להקמת 30 אולמי ספורט ברחבי הארץ.

סיפור האולמות נולד בתקופת ממשלת רבין, כמעט בסמוך אך בלי שום קשר לאחד השיאים בסיפור מירוצי הסוסים. הממשלה החליטה על הקמת האולמות, אבל הקפיאה אותה כעבור שנה וחצי בגלל אילוצי תקציב. משרד החינוך ביקש את עזרת מפעל הפיס, ונענה בעין יפה. בשנה שעברה הוקצבו לאולמות 40 מיליון שקל. השנה החליט דירקטוריון הפיס להגדיל את ההקצבה ל-70 מיליון. אבל אז נודע על מתן ההיתר להימורי המירוצים. יו"ר הפיס, אברהם כץ-עוז, כתב לשר לוי, שאם הוא מעדיף סוסים על מתעמלים, 70 מיליון השקלים המיועדים לאולמות יושקעו מיד בהקמת ספריות.

האולטימטום הביך את לשכת השר. העוזרים עשו חשבון פשוט ויעצו ללוי להיכנע לפיס. טובים כמה אולמות ביד מעדר סוסים על העץ. פתאום נזכרו שם שהמירוצים וההימורים עלולים גם לחלל את השבת. השר הודיע למנהלי הפיס שהחליט להקפיא את היתר ההימורים עד אחרי הבחירות. הוא אמר לראשי השלטון המקומי שנכחו בפגישה כי עשה בדיקה נוספת של עסקי המירוצים, והגיע למסקנה שחתם על ההיתר בלי לרדת לעומק המשמעויות וההשלכות של הספורט החדש. כאילו לא די בכל החקירות והבדיקות שעשו ממשלות ישראל בקטע הזה בעשור האחרון.

המירוץ של מועצת הטוטו אחר ההיתר להימורי הסוסים נחל הצלחה ראשונה במאי 89'. ועדה פרלמנטרית במינוי שמעון פרס, שר האוצר בממשלת האחדות, המליצה על הנהגת מירוצי הסוסים בישראל ומתן זיכיון ההימורים לטוטו. ועדה נוספת חוץ-פרלמנטרית במינוי השר פרס, בראשות השופט בדימוס בנימין כהן, חיזקה את המלצת הזיכיון על פי הסמכויות שמקנה למועצה חוק ההימורים בספורט. בינואר 92' מינה סגן שר החינוך, פנחס גולדשטיין, עוד ועדה, הפעם בראשות מנהל רשות הספורט, שהיתה אמורה להתוות את התשתית לביצוע המירוצים והתנאים להפעלת תוכנית ההימורים בידי הטוטו.

הבחירות וחילופי השלטון רק האיצו את המירוץ. ב-94' קיבלה המועצה אור ירוק משרי האוצר והחינוך, אברהם שוחט ואמנון רובינשטיין, במסמך עקרוני שהורה להם להכין את תוכנית ההימורים על מירוצי הסוסים, במטרה להגדיל את המקורות הכספיים לפיתוח הספורט בישראל. משפטני הטוטו ניסחו קובץ תקנות להסדר ההימורים. שוחט ורובינשטיין חתמו עליהן. נדרש רק אישור ועדת הכספים. כאן נבלם המירוץ.

במאי 96' הונחו התקנות על שולחן הוועדה. היו"ר, גדליה גל, גילה יחס אוהד בהמרצת מחקר שהזמין מאוניברסיטת ת"א. הד"ר תומר גודוביץ, מהחוג לגיאוגרפיה, מצא שההכנסות מהימורים על מירוצי סוסים הכניסו ברחבי העולם ב-95' סך כולל של 14 מיליארד דולר, והן גדלות בקצב שנתי של %3, למרות התחרות הגוברת של בתי הקזינו. "מבחינה כלכלית, יש ל-5-3 מסלולי מירוץ פוטנציאל משמעותי למשק הלאומי הן מבחינת ההכנסה ממיסים על כספי ההימורים (בעולם מדובר ב-%10-%15), יצירת מקורות תעסוקה, פיתוח אטרקציות תיירות, ושירשור כלכלי אל ענפי משק נוספים", כתב החוקר, שהמליץ בחום על הענף החדש - גם בגלל האקלים והסיכוי שיתרום למערכת הקשרים עם מדינות ערב - וביטל את החשש מתופעות הלוואי החברתיות השליליות.

התקנות שהציע לוועדת הכספים יו"ר הטוטו דאז, אריה זייף, הסמיכו את המועצה לארגן את ההימורים בשדה מירוצים מאושר מטעמה או בתחנות הטוטו ברחבי הארץ; הקציבו לפרסים %42 מהכנסות ההימורים; ואיפשרו למועצה להרחיב את מסגרת ההימורים גם למירוצי סוסים בחו"ל. מפעל הפיס וראשי השלטון המקומי, התנגדו כמובן מהנימוקים הידועים: ההימורים יעודדו את הפשע המאורגן, ויבואו על חשבון רווחי ההגרלות האחרות המיועדות לקידום החינוך, הבריאות והרווחה.

הבעיה עם התקנות היתה שזייף הגדיר אותן כ"מסגרת" בלבד, ללא תוכנית כמתחייב מחוק ההימורים. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אנה שניידר, ראתה בהן לא יותר מהצהרת כוונה. אבל זה לא היה הליקוי המשפטי היחיד שהיא חשפה בחוקיות המסמך. החוק הרי מגביל את הטוטו להימורים על "תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט", אך הוא לא מגדיר מהו ספורט. שניידר הלכה למילון ומצאה שמירוצי סוסים לא בדיוק נופלים בהגדרה של "פעילות משחקית שנדרש לה מאמץ גופני". שניידר: "רוב המאמץ הגופני הנדרש הוא של הסוס ולא של רוכבו".

היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, ציטטה בראש המסמך שלה את הציווי מספר דברים: "רק לא ירבה לו סוסים". היה לה ספק אם המדינה בכלל תצליח לגבות מס מהכנסות ההימורים, אחרי שנכשלה במיסוי הגרלות הפיס. היא חששה מהשקעת רוב ההכנסות במתקני המירוצים במקום בענפי ספורט אחרים. בראש דאגותיה עמדו גם ביזבוז הקרקעות על הקמת מסלולי המירוצים והסימפטיה לסוסים המנוצלים.

הוועדה לא אישרה את התקנות. ההצבעה נדחתה לבקשת דן תיכון, בגלל הבחירות שהוקדמו אחרי רצח רבין, והצעת אברהם פורז להזמין מחקר נייטרלי על אוכלוסיית המהמרים. גל אמר: "במוקדם או במאוחר יהיו מירוצי סוסים. נכון לעכשיו העסק לא בשל להכרעה". הוא כבר ידע שמקומו בכנסת הבאה איננו מובטח.

אחרי הבחירות אפסו הסיכויים שתקנות ההימורים יעברו בוועדת הכספים החדשה תחת ההנהגה החרדית של אברהם רביץ. פיני בדש, ניסה לשווא לעקוף את הוועדה בהצעת חוק פרטית שתאפשר הימורים במירוצי סוסים "באופן שנקבע בתקנות". היא לא עברה את הדיון המוקדם.

מועצת הטוטו החליטה להמר על שר החינוך הקודם. עכשיו היא מחכה לראות איך השר החדש, יוסי שריד, יוצא מהדילמה.« צבי לביא « מועצת הטוטו מהמרת על סוס חדש « שר החינוך הקודם חתם על היתר הימורים על מירוצי סוסים, בלחץ הטוטו, אבל אז מפעל הפיס הציב אולטימטום נגדי. האולטימטום עבד, וכל הדיונים בנושא - כולל השאלה האם מירוצי סוסים הם ספורט - לא הביאו להכרעה. עכשיו הגיע תורו של השר יוסי שריד לבדוק את הנושא