"הרעיון בא לי בחדר האטום"

מיקי ויינשטיין נולד ב-1959. הוא החל את דרכו בניהול חברה שעסקה בסחר בינלאומי. לפני חמש שנים הוא הפך את תחביב הטיסה שלו, כטייס אזרחי, למקצוע ראשי, והקים את אירואל - חברת טיסות השכר השלישית בגודלה בארץ. רעייתו, סמדר, היא הדיילת הראשית. חברות תעופה קמו בארץ בעבר הקרוב והרחוק. מעטות שרדו. ויינשטיין למד מטעויות העבר, והוא גם מקפיד שלא לחזור עליהן. השנה התרחשה קפיצת המדרגה המשמעותית של אירואל; ויינשטיין רכש מטוסי סילון והחל להתחרות בתחום טיסות השכר בארקיע, ישראייר וסאן-דור מקבוצת אל-על.

ויינשטיין: "אני קורא לזה אבולוציה; מהפעלת שלושה מטוסי גולפסטרים, שבהם 24 מקומות ישיבה, ומטוס סילון אחד מדגם ווסטווינד, שהטיסו מנהלים, ראשי ממשלה ושרים, עברנו השנה לשני מטוסי סילון מסוג בואינג-737, עם 120 מושבים בכל אחד, המבצעים טיסות נוסעים בינלאומיות. הייתי הראשון שהפעיל בארץ 'מוניות אוויר'. הרעיון בא לי כשהייתי בחדר האטום, בתקופת מלחמת המפרץ. ראיתי את הקואליציה הבינלאומית שהוקמה נגד עיראק התוקפנית, והבנתי שהכיוון הוא שלום עולמי ושלום באיזור. חשבתי שישראל תהפוך למדינה אטרקטיבית לקהיליית העסקים הבינלאומית, והבנתי שאף איש עסקים לא ירצה לעשות עסקים במדינה שבה אין לו אופציה של טיסות מנהלים, המונעות ממנו להיתקע בהמתנה לטיסות סדירות.

"אירואל ליוותה את כל תהליך השלום, ובזכות עלויות נמוכות יותר ממטוסי חיל האוויר, היינו 'המוביל הלאומי' של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין. הרגעים המרגשים ביותר בחיי הם כשהיינו החברה הישראלית הראשונה שנחתה בקטאר במפרץ הפרסי, בתוניס, ובשדה התעופה הפלסטיני בעזה. התלוננתי אצל רבין שלא לקח אותנו לטיסה הראשונה שלו לירדן, והוא הבטיח לי שאני אהיה המוביל לדמשק, בבוא היום. רבין לא הצליח להגשים את החלום, אבל ראש נציבות האיחוד האירופאי, מיגל מורטינוס, הבטיח לי אישית שהוא יממש את החלום של רבין שנרצח, ושאני אטיס אותו.

"כשתמה תקופת האופטימיות בתהליך השלום, פנינו לטיסות נוסעים. שוק התעופה בארץ הוא קטן מאוד. עד לפני שנתיים לא יכלה לפעול חברת תעופה שאין לה זיכיון לקו טיסות סדיר מהמדינה. נתניהו החליט לפתוח את השוק לתחרות, ונתנו רישיונות הפעלה גם לחברות בלי קווים. התחלתי בטיסות שכר לקפריסין, ועברתי בהמשך למטוסי נוסעים גדולים.

"מנהל ויזם של חברת תעופה צריך חזון, החלטיות, רצון להצליח ויכולת להתגבר על מוקשים אובייקטיביים, מעמסה פיננסית ומתחרים קשים. יש צורך לרכז אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, ולכן פניתי למנכ"ל אל-על הפורש, רפי הרלב, והוא הפך ליו"ר פעיל בחברה. אתה צריך להקיף את עצמך באנשים שמאמינים בך באופן אישי. לא בקלות מקימים בארץ חברת תעופה פרטית חדשה לגמרי, שבזמן קצר תנאי השכר של טייסיה הפכו לדומים לאלה שבאל-על הממשלתית.

"אני רוצה להפוך לחברת התעופה הישראלית שתציע טיסות במחיר שווה לכל נפש, וגם בעתיד אתמקד בטיסות שכר. אני רוצה לגדול, אבל לאו דווקא במספר המטוסים. אלא ברווחיות. לא אעסוק בטיסות פנים-ארציות, שמחייבות השקעה גדולה אבל מניבות מעט כסף. הצד היזמותי, שתמיד משך אותי, הוא שמעניין אותי גם כיום, וזה בדיוק הדבר שיעסיק אותי גם בעתיד".

"מה שבטוח זה שאני לא רוצה להיות מנכ"ל אל-על. אני אפילו רואה מצב שלא אהיה מנכ"ל אירואל. יזמות - זה מה שאני מחפש. מטוס הבואינג-737 שלנו מצליח לספק אותנו ולספק גם את מארגני השכר והתיירות, שלוקחים בקלות התחייבויות מראש למקומות טיסה, כי מדובר במטוס קטן יחסית. התחנה הבאה שלנו היא כנראה עוד מטוסים כאלה. כמובן שאני יכול לקפוץ קדימה ולרכוש בואינג-757, עם 200-150 מקומות ישיבה. אבל אני לא בטוח שזה מה שאני צריך. משקיעים אסטרטגיים אני דווקא כן צריך".

« דרור מרום « "הרעיון בא לי בחדר האטום" « מיקי ויינשטיין, מנכ"ל חברת התעופה אירואל