לאודר ופישר ממשיכים להנפיק ולהפסיד

קבוצת התקשורת של רונלד לאודר, יורש אימפריית הקוסמטיקה של אסתי לאודר, אינה נמצאת במצב אידיאלי, אם לנקוט לשון המעטה. חברת השיחות הבינלאומיות שבשליטתו, אר.אס.אל, ניצלה היטב את הסנטימנט החיובי של וול-סטריט לחברות טלקומוניקציה, ובשורה של גיוסי הון (בעיקר באמצעות אג"ח זבל) מימנה את ההתרחבות שלה.

"אנחנו מגיעים למדינות, מתקינים בהן מרכזיה בינלאומית, מגייסים הנהלה מקומית ומקימים ערוצי שיווק", כך תיאר יצחק פישר, מנכ"ל החברה, את האסטרטגיה של החברה. ואכן, הכנסות החברה צמחו לכדי 1.3 מיליארד דולר - ובמקביל צמחו גם הפסדיה, שהגיעו לכ-250 מיליון דולר בארבעת הרבעונים האחרונים. נראה כי הברירה שנותרה ללאודר ופישר היא לבנות חברה שתהיה אטרקטיבית לרכישה על ידי תאגיד תקשורת בינלאומי. בינתיים נסחרת החברה של לאודר בשווי של כמיליארד דולר.

מצבה של סי.אם.אי, חברת שידורי הטלוויזיה המרכז אירופית של לאודר, חמור עוד יותר. רק לפני כחודש תיארנו כאן את קריסת מניותיה משיא של 30 דולר לכ-4 דולרים, בעקבות פגיעה במרכז הרווח היחיד שנותר לה. מאז המשיכה המניה לצנוח כמו אבן עד לרמה של 1.5 דולר בלבד, המשקפת לחברה שווי של 29 מיליון דולר בלבד.

האכזבה התקשורתית שנחלו באירופה אינה מרפה את ידיהם של לאודר ופישר. וול-סטריט עדיין מקבלת באהדה חברות טלפוניה, ובמיוחד חברות טלפוניית אינטרנט. אחרי ההצלחה של חברת NET2PHONE, היה די טבעי להציב על כן השיגור של וול-סטריט את חברת דלתא 3, המתבססת על טלפוניית האינטרנט, ונמצאת בבעלות אר.אס.אל.

דלתא 3 נרכשה על ידי אר.אס.אל בשני שלבים: בשלב הראשון נרכשה השליטה בחברה (%51) ביולי 97' תמורת 5 מיליון דולר, ובאפריל 98' נרכשה יתרת המניות, %49, לפי שווי חברה של 40 מיליון דולר. דלתא 3 מתכוונת לגייס עד 57.5 מיליון דולר על פי שווי חברה של 230 מיליון דולר. מדובר, אם כן, בהשבחה של פי 10 על ההשקעה של לאודר בחברה בתוך כשנתיים.

דלתא 3 רשומה כחברה אמריקאית, אך מרכז הפיתוח שלה ממוקם בירושלים. במאי השנה מונה עמוס סלע למנכ"ל החברה. בתפקידו האחרון שימש סלע כמנכ"ל חברת ISIS - בית תוכנה בדרום אפריקה.

NET2PHONE, אגב, הנפיקה את מניותיה במחיר של 15 דולר לפני מספר חודשים; מאז נסקו המניות ותפחו למחיר של 66 דולר, המשקף שווי חברה של 3.1 מיליארד דולר, וזאת לאחר צניחה של %10 במניותיה ביום ו' שעבר. שווי זה משקף מכפיל מכירות של 118 לחברה, שהפסידה ב-4 הרבעונים האחרונים 5.8 מיליון דולר.

האם הכסף שיגויס יישאר בקופתה של דלתא 3? ובכן, לאור מערכת היחסים עם החברה האם, זה כלל לא ברור. יתר על כן, בין השתיים קיימת תלות עיסקית משמעותית: כ-%73 ממכירות דלתא 3 היו לאר.אס.אל. החברה האם של דלתא 3 (שאינה מחויבת חוזית לרכוש מדלתא 3 שירותים אלו) מוכרת את השירותים שהיא קונה מדלתא 3 ללקוחותיה (על בסיס RESELL).

מה בדיוק עושה החברה? דלתא 3 מספקת מגוון שירותי טלפוניית אינטרנט, הכוללים יכולת לקיים שיחה בין מחשב לטלפון; "קופסת D‏3", שירות איחוד הודעות, המאפשר למנויים לאסוף דואר אלקטרוני, הודעות קוליות ופקסים ממקום אחד; ושירות "Click It" ('הקש על זה'), המאפשר למנוי לצפות באתר אינטרנט של חברה ולהתקשר עם נציג החברה בלחיצת כפתור.

הרשימה כוללת גם שירות טלפון ופקס רגיל שאינו דורש שימוש במחשב אישי; שירות נדידה גלובלי המאפשר כניסה ממגוון רחב של מדינות בעולם, באמצעות קוד גישה ומספרי חיוג חינם; וכן אתר אינטרנט אינטראקטיבי (WWW.DELTATHREE.COM), המשמש למעשה כעוגן לשירות לקוחות החברה.

מהתשקיף של דלתא 3 עולה עובדה מדהימה - מרבית לקוחותיה כלל אינם משלמים. היא מצהירה בתשקיף על כ-680 אלף לקוחות, נכון ל-1 בספטמבר השנה. עם זאת, רק 50 אלף מהם משלמים עבור שירותי החברה (לא, זו אינה טעות דפוס). כלומר, %93 מלקוחות דלתא 3 אינם משלמים, ומנצלים את מבצעי החינם של החברה.

אלי וורטמן, יו"ר החברה, אמר בתגובה על נתונים אלה כי "באינטרנט, כפי שאתה יודע, הכל בחינם, ואנחנו הלכנו על כיוון של שירותי שיחות טלפון תמורת כסף, אבל שירותים אחרים כמו תא קולי ותא פקס ניתנים בחינם. ההכנסות שם מגיעות מהפרסום".

כמה מילים על שוק טלפוניית האינטרנט העולמי. שוק זה, חשוב להבהיר, אינו השוק בו פועלת ווקלטק. ווקלטק היא ספקית ציוד, ואילו דלתא 3 היא ספקית שירותי טלפוניה, המתבססת על ציוד מהסוג שווקלטק מייצרת.

השוק הזה נהנה, כמובן, ממגמות הגלובליזציה, הדה-רגולציה והפתיחות בשוקי התקשורת ברחבי העולם בשנים האחרונות, כמו גם מהביקוש האדיר לשירותי גישה לאינטרנט והשימוש הנרחב בתקשורת נתונים. השוק סבל בעבר (ועדיין סובל) ממחלות ילדות קשות כתוצאה משיהוי (delay) בהעברת הקול, מחוסר עקביות ומאובדן נתונים (חלקי או מלא).

על פי הערכות בית ההשקעות האמריקאי פייפר ג'פרי, שוק טלפוניית האינטרנט עמד בשנת 97' על 72 מיליון דקות 'בלבד', שווה ערך ל-23.5 מיליון דולר בהכנסות. על פי הערכות הבנק האמריקאי, היקפו של השוק מוכפל כעת כל שלושה חודשים, וצפוי להמשיך לעשות כן במהלך השנים הקרובות. ב-2003 מוערך השוק ב-81.7 מיליארד דקות, שווה ערך ל-8.6 מיליארד דולר.

בתחום שיחות החוץ, ניכר מעבר בולט מחיוג מעגלי (חיוג ברשתות תקשורת רגילות) לחיוג באמצעות טלפוניית האינטרנט. רק %0.5 מדקות שיחות החוץ ב-99' יעבור דרך האינטרנט, ואילו בשנת 2003 כבר צפויים לעבור %6 מדקות שיחות החוץ דרך הרשת.

הפוטנציאל, אם כן, קיים; כעת יש לבחון את הדינמיקה בשוק. החברות בתחום פועלות על-פי כמה מודלים עסקיים. יש חברות שבנו תשתית גלובלית משלהן, וכנגדן חברות שבנו תשתית חלקית, וביתר הרשת הן משתמשות בתשתיות של חברות אחרות. הלקוחות של חברות אלו הם המשתמשים הסופיים בטלפון.

את מרכולתן מציעות החברות הללו בשתי שיטות תמחור - מחיר קבוע (FLAT RATE) או מחיר פר דקה. יתרונה של השיטה הראשונה הוא בעלויות נמוכות יותר של תמיכה ושירות לקוחות, ואילו היתרון שבשיטה השנייה טמון באפשרות שהיא מעניקה לגרוף הכנסות גבוהות יותר. בשלב הזה, בו התעשייה נמצאת בבתוליה, קשה לקבוע איזו מן מהשיטות עדיפה.

סוג אחר לגמרי של חברות בתחום הוא החברות המספקות שירותי קישוריות (כלומר, יצירת וסיום שיחות) בין מגוון רחב של רשתות השייכים ספקי תקשורת. הלקוחות שלהן הם, כמובן, לא המשוחחים בטלפון, אלא חברות טלפון המספקות שירותי טלפוניית אינטרנט שאין בבעלותן רשת גלובלית. החברה המקשרת מתאמת את החיבור בין הרשת ממנה מתחילה השיחה לרשת שבה היא מסתיימת (במידה שמדובר בשתי חברות שונות) וגובה עמלה עבור השירות.

דווקא החברות המתאמות, שאינן מתחרות באופן ישיר בחברות הטלפוניה המבוססות, צפויות להציג צמיחה שנתית ממוצעת של כ-%160 בשנים 2003-1997 (לעומת %47 בממוצע לחברות מהסוג הראשון). עיקר הצמיחה תגיע, כמובן, מההכרה של חברות טלפון בכך שהן חייבות להציע שירותי טלפוניית אינטרנט כבסיס לגידול בהכנסותיהן.

מקור נוסף של צמיחה לחברות הקישור יהיו ספקיות הגישה לאינטרנט, שעסקיהן די מגמגמים. ייתכן שאלו יבצעו מעבר לאספקה של מגוון שירותים מבוססי אינטרנט, ובהן, בין היתר, גם טלפוניית אינטרנט.

במקום בו יש הזדמנות, יש כמובן גם מתחרים, ועם דלתא 3 נמצאים בסירה אחת כמה שמות מפוצצים. AT&T קלירינגהאוס, למשל, חברה בת של ענק התקשורת AT&T, המאפשרת לספקיות גישה לאינטרנט ולשחקני תקשורת אחרים להציע למנוייהם שיחות טלפון על בסיס טלפוניית האינטרנט. גם דויטשה טלקום, המתבססת על ציוד של ווקלטק, נמצאת בשלבים מתקדמים של ניסויים בטלפוניית אינטרנט.

מתחרים אחרים: GTE, חברה שנרכשה על ידי בל אטלנטיק, המספקת שירותי תקשורת משולבים ומפתחת תשתית טלפוניית אינטרנט המותאמת לקול, פקס ותנועת תקשורת נתונים. גם MCI-וורלדקום, ספקית תקשורת גלובלית, הפכה לשחקן משמעותי בתחום טלפוניית האינטרנט, באמצעות החברה הבת UUNET. ספרינט, ספקית התקשורת הבינלאומית השלישית בגודלה בארה"ב, מפתחת גם היא רשת מבוססת פרוטוקול אינטרנט, הקרויה INTELLIGENT ON DEMAND NETWORK.

שתי חברות נוספות הפעילות בתחום הן לוול 3 וקווסט, המשתייכות ל-CLECS, אותן חברות צעירות שקמו בשנים האחרונות ומעוניינות להתחרות בענקי תעשיית התקשורת. לוול 3 בונה רשת תקשורת IP בינלאומית המותאמת להעברת תקשורת, ומיועדת לשירותי טלפונית אינטרנט מקומיים, בינלאומיים ושירותי טלפונית אינטרנט מתקדמים. קווסט, שבנתה מערכת תקשורת המיועדת למגוון של סוגי תקשורת, מציעה גם שירותי טלפוניית אינטרנט.

למרות השמות הגדולים והדי מפחידים, כדאי לזכור שבתעשייה הזו לגודל יש אומנם משמעות, אבל לפעמים הקטנים והזריזים יותר הם אלה שצוברים תאוצה בשוקי נישה.« מאת אליאב אללוף « לאודר ופישר ממשיכים להנפיק ולהפסיד « דלתא 3, מקבוצת לאודר, מתכוונת לגייס בוול-סטריט כ-58 מיליון דולר לפי שווי של 230 מיליון דולר ש החברה מספקת שירותי טלפוניית אינטרנט