בסיום הפגישה עימו במלון הילטון בתל-אביב, הסתבר מה איציק פישר, מנכ"ל חברת התקשורת הבינלאומית RSL, רצה להשיג בה: "אם עוד פעם תכתוב שאני מנפיק ומפסיד אני ארביץ לך", הוא אמר משועשע.
חברת RSL, שבשליטת רונלד לאודר ופישר, הספיקה לגייס מאז נוסדה לפני 5 שנים כ-1.3 מיליארד דולר במניות ובאג"ח. הצמיחה המהירה תוך שימוש נרחב בהון זר, בעיקר אג"ח זבל, גבו מחיר יקר בשורה התחתונה. למרות שהחברה צפויה לעבור לאיזון תפעולי, הוצאות הריבית דירדרו השנה את ההפסד הנקי ל-250 מיליון דולר. לא מעט כסף. פישר אגב, לוטש עיניו גם לבזק לקראת מכירת גרעין השליטה שם בשנה הבאה.
בקבוצת התקשורת של לאודר נמצאת חברה נוספת, סנטרל יורופיאן מדיה אנטרפרייזס (CME). החברה, שלפני שנה וחצי הגיעה לשווי שיא של כ-800 מיליון דולר, נסחרת כיום בשווי שוק מצומק של 41 מיליון דולר בלבד, לאחר שנאלצה למכור את עסקיה הכושלים בפולין. בנוסף, היא נמצאת כיום במאבק משפטי מול חברה אחרת, שבהנהלתה נמצאים חברים בפרלמנט הצ'כי, בנוגע לפרת המזומנים היחידה שנותרה לה, NOVA-TV. לפישר אין נגיעה לפעילות זו, והוא מחמיץ פנים בכל פעם מחדש כאשר שמו מוזכר בהקשרה.
אז איך בעצם הגיע איציק פישר, שהיה בעברו גם גזבר מפלגת הליכוד, להיות מנכ"ל חברת התקשורת של רונלד לאודר?
ביוגרפיה קצרה: במהלך לימודיו לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת ניו-יורק, קיבל פישר הצעת עבודה מחברת י.ב.מ. הוא נטש את לימודיו והחל לעבוד עבור "הענק הכחול", ולאחר מכן כיועץ לחברת הנפט מוביל אויל ("הייתי העובד היהודי היחיד בחברה"). כמה שנים לאחר מכן, ב-83', חזר פישר לישראל לאחר שגויס על ידי עמוס סלע, שמנהל היום את דלתא 3, החברה הבת של RSL, כדי להקים את עורק רשת זהב. השניים חשבו שהדואר האלקטרוני יחליף את הטלקס, אם כי בפועל מי שהחליף את הטלקס היה הפקס, כמובן.
"אנשים לא ידעו מה זה דואר אלקטרוני. לשם המחשה, בטיוטת החוזה הראשונה שלנו כתב עורך הדין שאם לקוח אינו משלם, שמורה לנו הזכות להיכנס למשרדיו ולקחת לו את תיבת הדואר האלקטרוני", צוחק פישר.
הרעיון לא התפתח, ופישר, שכבר נדבק בחיידק היזמות, ייסד את 'מדיק מדיה', החברה המובילה להשכרת טלוויזיות וטלפונים בבתי חולים, ומאז הספיק למכור את מניותיו בה. זמן מה לאחר מכן קיבל פישר טלפון מיצחק קאול, חבר שלו, שהתמנה למנכ"ל בזק. קאול ביקש מפישר לכהן כיועץ שלו, ופישר נענה: "הוא יודע לנהל אנשים. הוא נותן לאנשים שעובדים איתו סמכויות בלתי מוגבלות ללא האחריות של מנכ"ל", הוא אומר על קאול.
זו היתה בעצם טבילה במים העמוקים של עולם התקשורת. ואז הגיעה הצעתו של מאיר לייזר, שהיה המנכ"ל הראשון של אי.סי.איי וכיום איש עסקים פרטי, המכהן גם כיו"ר חברת התקשורת הבינלאומית ברק. לייזר ביקש מפישר לכהן כמנכ"ל כללקום, שניגשה למכרזי הטלפון הסלולרי (בו זכתה קבוצה אחרת של ספרא, דסק"ש ובל סאות' שהקימה את סלקום), כמו גם למכרז השיחות הבינלאומיות, בו זכתה הקבוצה ברשיון להפעלת ברק.
לאחר שהקבוצה הגיעה למקום השני במכרז המפעיל הסלולרי, החליט פישר לעזוב. בין היתר, הוא לטש את עיניו לפוטנציאל התגמול שאפשר לקבל בחברות תקשורת בינלאומיות. "בישראל נושא האופציות והתגמול לוקה בחסר. תראה מה קרה להנפקת סלקום בגלל תגמול הבכירים. זה פשוט לא זה".
השנה היתה 94', ואליפות העולם בכדורגל, המונדיאל, החלה בארה"ב. פישר קיבל נסיעת צ'ופר מחברת התקשורתהאמריקאית ספרינט, אותה ייצגה כללקום, ונסע לראות כדורגל בארה"ב. בדרך הוא עצר אצל רונלד לאודר. איך הוא הגיע אליו? לשםכך צריך לחזור אחורה ל-87'. אז פגש את בנימין נתניהו בפעם הראשונה.
"ביבי, כמו כל פוליטיקאי, שאומר לך 'אתה טוב בזה וזה', בא ואמר לי אתה טוב בפיננסים. לא היה לי כל רקעפיננסי, למעט הכנה של תכניות עסקיות". וכך הפך פישר לגזבר הליכוד. "ביבי הריץ את הקמפיין שלו כמו עסק. היה תקציב ולא סטינוממנו. לזכותו ייאמר - ואני לא מדבר כאן על תקופת כהונתו - שלא ראיתי מעודי מישהו שהריץ קמפיין כמו שביבי עשה".
בחזרה ל-94'. פישר נפגש עם לאודר, ששאל מה הוא עומד לעשות. פישר ענה שהוא מתכוון להקים חברת תקשורתבינלאומית. לאודר היה אז בשלבי ההקמה של קבוצת מדיה במזרח ומרכז אירופה, וזכה ברשיונות שידורים, וראה את הפוטנציאל שמעניקההדה-רגולציה.
הוא ביקש להיות שותף. פישר אמר לו "בסדר". לאודר הביט ושאל "אתה לא לוקח אותי ברצינות?" ופישר השיב"נכון". לאודר שאל "מדוע?" ופישר ענה: "כי ברגע שאני אצא מהחדר, אתה לא תזכור מי אני". הוא הסביר שהוא הכיר, דרך נתניהו כמובן,לא מעט בעלי ממון שאוהבים לדבר גבוהה-גבוהה וכאשר מגיע הזמן לרשום את הצ'ק מקבלים 'רגליים קרות'. "פרט לכך, הכרנו אז 7שנים, ולא רציתי להרוס חברות בגלל הבטחה שהוא נותן ולא מתכוון לקיים".
אבל גישת הפסיכולוגיה ההפוכה דווקא עבדה נהדר, ולאודר השיב: "בסוף השבוע הבא, אני בא לישראל לחתוםחוזה". "אפילו לא סיפרתי לאף אחד, כי לא חשבתי שהוא רציני", מסביר פישר, "אבל בסוף השבוע שלאחר מכן, ביום שישי, הטלפון צלצל,ורונלד היה על הקו. קבענו למחרת בהילטון, וחתמנו על זכרון דברים על מפית שולחן, שאני שומר עד היום.
"לגבי ההשקעה שלי, רונלד שאל אותי כמה כסף היה לי. אז, אם היית הופך אותי, היית מקבל 400 אלף דולר. זה מהשהיה לי. הוא ביקש שאשים את הכל בתוך העסק, והוא ישקיע את השאר. הסיבה לכך ברורה. הוא יו"ר של הרבה גופים וארגונים ולכן הואאינו מנהל פעיל. הוא דרש ממני בהתאם, לתלות את עתידי הכלכלי בהצלחת העסק".
RSL (רונלד סטיבן לאודר) נוסדה ב-94', 4 שנים לפני הדה-רגולציה באירופה. האסטרטגיה של החברה היתה מאודפשוטה. "ברגע שיש לקוח שמוציא שיחה", מסביר פישר, "היא עוברת על גבי התשתית שלי, ולכן הלקוח מקבל אותה במחיר נמוך יותר.חברות כמו בזק בינלאומי, ברק וקווי זהב, משלמות עבור שיחות בינלאומיות בהסכמי התחשבנות, כי התשתית הבינלאומית אינה בבעלותן.הן סובלות מכך שהמחירים לצרכן בכל העולם צנחו באופן דרסטי, אבל העלויות של RSL צנחו במהירות גבוהה יותר. תבין, העלותשלי יכולה להגיע ל-4 סנטים לדקה".
שני העובדים הראשונים היו ניר טרלובסקי, האחראי על הפיתוח העסקי, ששימש בעבר כסגן ראש המחלקה הכלכ-לית של כלל ישראל, ונסים בילדריצ'י, יהודי-תורכי שחי בארה"ב, וטיפל בנושאי הרכישות והמיזוגים. נקודה זו היתה משמעותית, כי RSL צמחה בעיקר באמצעות רכישות ומיזוגים.
ב-95' רכשה RSL חברת תקשורת בינלאומית בארה"ב בשם ITG, והקימה פעילויות תקשורת בינלאומית באנגליה,פינלנד ושבדיה. ב-96', כאשר ספרינט, דויטשה טלקום ופרנס טלקום, השותפות בברק, הקימו את מיזם התקשורת הבינלאומית המשותףגלובל 1, נאלצה ספרינט נאלצה במסגרת ההסכם למכור את פעילויותיה בצרפת וגרמניה.
"היו להם שבועיים למכור את הפעילות", מספר פישר, "ואנחנו, בגלל שהיינו גוף קטן ולא בירוקרטי, הגשנו הצעהמהירה וזכינו. AT&T, לעומת זאת, ביקשה 3 חודשים ארכה כדי להגיש הצעה".
בשתי הפעילויות היו תשתית בסיסית, מתג, עובדים ובסיס לקוחות שייצר מיליון דולר לכל אחת מהן. "שילמנו אז9 מיליון דולר, על ביזנס שבמונחים של היום שווה 36 מיליון דולר", נזכר פישר "אני זוכר שב'וול-סטריט ג'ורנל' הריצו כתבה שכותרתההיתה "RSL קונה את ספרינט.
"בסוף 96', רצינו להזניק את העסק קדימה ונזקקנו למימון. יכולנו לצמוח לאט או לרוץ קדימה. החלטנו לרוץקדימה ולגייס 200 מיליון דולר לפי שווי חברה של 300 מיליון דולר. בסופו של דבר, גייסנו 300 מיליון דולר באג"ח זבל, ורונלד ואחיו לאונרד כל כך התלהבו שביקשו שננפיק להם מניות חדשות תמורת 50 מיליון דולר במזומן.
"350 מיליון הדולר האלו שימשו לפיתוח העסקים השוטפים ולרכישת חברות בכל אירופה. הסיסמה שלנו היתה 'WILL NEVER HAPPEN AGAIN 97'', כלומר לא תהיה לנו עוד הזדמנות לבנות את החברה כמו בשנה הזו. ובאמת, נכנסו לפעילות ב-14 מדינות באירופה, ובסוף 97' גייסנו 200 מיליון דולר בהנפקת מניות לפי שווי של מיליארד דולר. היום אנחנו חברת התקשורת הבינלאומית הגדולה ביותר באירופה, יותר מכייבל אנד וויירלס ובריטיש טלקום".
- אתם עדיין מפסידים בקצב של 250 מיליון דולר בשנה.
"אם הייתי רוצה שהחברה תהיה רווחית, הייתי רווחי מזמן. תמיד ישנו המרוץ בין פיתוח עסקים חדשים וצמיחה לבין הגעה לרווחיות. אל תשכח שפעילות כמו דלתא 3, שטרום ההנפקה שלה מתומחרת באפס, מגדילה את ההפסדים שלנו. זה איזון מאוד עדין, אבל עד כה אני מרוצה מהתוצאות.
"את שנת 99' אנחנו נסיים עם כ-1.5 מיליארד דולר במכירות, והערכות האנליסטים הן שנגיע לאיזון תפעולי ברבעון הנוכחי. יחד עם זאת, הפסד נקי עדיין יופיע כמובן, כי אני צריך לשלם את הריבית על האג"ח.
"באירופה יש לי רווחיות גולמית (רווח גולמי כאחוז מהמכירות) של %35 ובארה"ב - %19. אצל המתחרים שלי המצב גרוע הרבה יותר, והם מציגים רווחיות גולמית של %12-%13. הסיבה שאנחנו טובים יותר היא שאנחנו הבעלים של התשתית, וגם בגלל שאנחנו פעילים באירופה, שהיא שוק רווחי יותר ופחות מתקדם מבחינת התחרות. חלק גדול מהלקוחות שלי, שמונים בסך הכל 870 אלף, בא מאירופה. אנחנו פעילים ב-21 מדינות, המהוות %75 מתעבורת השיחות הבינלאומיות, ומתוכן ב-7 מדינות יש לי פעילות מקומית (שיחות LONG-DISTANCE)".
- מה האטרקטיביות של RSL?
"הנכס של RSL הוא הפריסה הרחבה שלה והמגע הישיר עם הלקוחות. אנחנו חברה מוטת לקוח ולא חברת תשתית תקשורת. היינו מתחת לטווח הקליטה של המכ"מ, ובגלל זה יצרנו נכס שלחברות בינלאומיות אחרות כמו AT&T ייקח שנים לשכפל.
"אני פרוס ב-14 מדינות באירופה, יש לי היכרות וידע עם השווקים הרגולטוריים המקומיים, יחסים עם חברות התקשורת המקומיות, ויש לי אנשי מכירות וערוצי שיווק בכל מדינה ומדינה.
"לעומת זאת, חברות התשתית סובלות מן העובדה שמחירי התשתית צונחים במהירות, ולכן הן פונות לתחום הצרכני. זו הסיבה שמניותיה של גלובל קרוסינג קרסו מ-64 דולר ל-26 דולר. תראה, אני מנסה לסגור היום עסקה על רכישת ציוד תקשורת לפעילות שלי ואני לא יכול, כי כל שבוע מגיע ספק עם הצעה זולה יותר".
- מה לגבי העובדה שעולם התקשורת עובר מתקשורת קול לתעבורת נתונים?
"האתגר שלנו הוא לעבור לעולם ה-DATA (תקשורת נתונים) ושירותי ערך מוסף. למזלנו, התשתית שלנו, שמבוססת על ציוד של תדיראן, אי.סי.איי ו-TTI, מסוגלת, באמצעות עדכון תוכנה ובעלויות של 10 מיליון דולר, להיות מותאמת לשירותי תקשורת נתונים כגון פריים ריליי ו-ATM".
- האם בכוונתכם להשקיע בכבלים תת-ימיים נוסח גלובל קרוסינג?
"אנחנו נכנסים לקניית פעילויות תשתית, כלומר השקעות ב-34 מערכות כבלים, חלקן תת-ימיות. השקעות אלו מקנות לנו זכות שימוש בלתי הדירה IRREVOCABLE RIGHT OF USE. כיום יש לנו 127 אלף קילומטר של סיבים אופטיים בבעלותנו. עד כה השקיעה RSL בתשתיות תקשורת 650 מיליון דולר, שזה סכום יפה מאוד".
- קשה 'למכור' חברות כמו RSL למשקיעים, לא כן?
"RSL בהחלט סובלת משתי בעיות עיקריות: ראשית, הסנטימנט של המשקיעים כלפי חברות תקשורת בינלאומיות הוא שלילי, ואנשים חוששים מנושא המחירים הצונחים בגלל התחרות. שנית, להסביר את הפעילות שלנו זה דבר מאוד מורכב. אם אני יושב עם משקיע, אני זקוק לשעה כדי להסביר לו את נבכי העסק, לעומת מנהל של גלובל קרוסינג שזקוק לרבע שעה".
- מניית RSL ירדה משיא של 42 דולר באפריל ל-17.5 דולר כיום. מה אתה עושה כדי להשביח את ערכה?
"אנחנו עומדים לבצע מספר מהלכים שיציפו ערך. ראשית, אנחנו במגעים עם שתי חברות, נורת'פוינט וקובאד, המספקות שירותי DSL (מודמים לתקשורת נתונים ואינטרנט מהירה על גבי חוטי הטלפון הרגילים), המעוניינות להיכנס לאירופה. זו תהיה 'דלתא 4'. פרט לכך, אנחנו עומדים להנפיק את דלתא 3, חברת שירותי טלפוניית האינטרנט שבבעלות מלאה של RSL, כמו גם את הפעילות של RSL באוסטרליה, שתיהן פעילויות אטרקטיביות מאוד שאינן באות לידי ביטוי במחיר המניה.
"את הפעילות באוסטרליה ננפיק בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו דלתא 3 תהיה סיפור דומה ל-NET2PHONE שהמריאה לשווי שוק של 3 מיליארד דולר זמן קצר לאחר הנפקתה, כך אני מקווה.
"זאת ועוד, גולדמן זאקס פרסמו בשבוע שעבר המלצת 'קנייה' ל-RSL, עם מחיר יעד של 42 דולר, גבוה ב-%140 ממחירה בשוק".« אליאב אללוף « "דלתא 3 תהיה סיפור דומה ל-NET2PHONE שהמריאה לשווי שוק של 3 מיליארד דולר" « איציק פישר, מנכ"ל חברת RSL בבעלות רון לאודר, על הפסדי החברה: "אם הייתי רוצה להיות רווחי, הייתי רווחי מזמן" ש "בישראל נושא האופציות והתגמול לוקה בחסר. תראה מה קרה להנפקת סלקום בגלל תגמול הבכירים. זה פשוט לא זה"