גם הבנקים בחגיגת הסטארט-אפ

אפילו גופים כבדים ושמרנים כמו הבנקים אינם חסינים בפני חיידק הסטארט-אפ. בחודשים האחרונים הקימו כל הבנקים הגדולים יחידות מיוחדות למימון אשראי לחברות סטארטאפ, כאשר האחרון שהצטרף לרשימה הוא בנק לאומי.

נכון אמנם שבנקים אינם אוהבי סיכון, ושמימון סטארט-אפים טומן בחובו סיכונים רבים, אך אם כולם מרוויחים מפריחת תעשיית ההיי-טק בישראל, גם הבנקים רוצים להיות בפנים. בניגוד לאשראי עסקי רגיל, כאשר מדובר בחברת סטארט-אפ אין לבנק אפשרות לקבל בטחונות, כי מדובר בדרך כלל רק ברעיון. לכן נוצר הצורך לבנות תוכניות מימון יצירתיות. המודל הפופולרי ביותר הוא אשראי תמורת אופציות לרכישת מניות החברה, אם וכאשר תונפק, במחיר מוזל.

בבנק הפועלים מדובר באופציות בשיעור של %25-%50 מהאשראי השוטף. בבנק לאומי אומרים: "אין לנו מודלים. אנחנו תופרים חליפות שמתאימות לממדיו של כל לקוח".

עם זאת, צריך לציין כי היקף האופציה שמבקשים הבנקים בדרך כלל קטן בהרבה מהיקף האופציה שדורשות קרנות הון סיכון. זו גם אחת הסיבות לכך שחברות סטארט-אפ רבות מעדיפות מימון בנקאי על פני מימון של קרנות הון סיכון. "קרנות הון הסיכון מדללות אותן עד שכמעט לא נשאר מהן כלום", אומר מנהל אגף האשראי של אחד הבנקים הגדולים.

אבל בניגוד לקרנות הון סיכון, הבנקים אינם מוכנים להמר רק על רעיונות ודורשים שחברות הסטארט-אפ שהם מממנים יעברו שלב מסויים של פיתוח.

כפי שהודיע גיורא עופר, ראש החטיבה לבנקאות מסחרית בבנק לאומי, המימון של בל"ל מוצע רק לחברות סטארט-אפ שעונות על שלושה קריטריונים: חברות שסיימו את עיקר פיתוח המוצר והחלו בשלב הראשון של מכירות, חברות שכבר גייסו הון מקרנות הון סיכון או ממשקיעים מוסדיים, וחברות עם יזמים ומנהלים בעלי יכולת מוכחת.

עבור הבנקים, מדובר בתחום חדש למדי, ולרובם אין היכולת או המיומנות הנדרשת לסנן השקעות בתחום ההיי-טק. לכן, מרבית העבודה נעשית על ידי אחרים: על ידי אותן קרנות הון סיכון, שבאמצעות מתן אשראי ראשוני נותנות את האור הירוק, או על ידי יועצים חיצוניים המתמחים בתחום ההיי-טק.

בנק הפועלים היה הראשון שהודיע על כניסתו לתחום זה. עד כה מימן הבנק עשרות חברות סטארט-אפ בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, כאשר היקף ההלוואה הממוצע לפרוייקט הוא 1.5 מיליון דולר. הפועלים הקים צוות מיוחד בתוך האגף העסקי העוסק במימון הפעילות של חברות היי-טק. בראש הצוות, שפועל כבר קרוב לשנתיים, עומדת רותי שמחה.

במסגרת פעילות זו, חתם הבנק על הסכם שיתוף פעולה עם סיליקון ואלי בנק בקליפורניה, המתמחה במתן שירותים לחברות היי-טק. ההסכם מאפשר לחברות ישראליות הפועלות בעמק הסיליקון לקבל שירותים בנקאיים בזמינות גבוהה.

בבנק לאומי הוקמה יחידה מיוחדת למימון סטארט-אפים לפני כחצי שנה, בראשות שאול שניידר. כתחליף לבטחונות פיזיים, דורש בל"ל גם אופציות וגם בטחונות "וירטואליים", דהיינו שיעבוד הקניין הרוחני של החברה. הבנק אינו מוכן לחשוף פרטים נוספים על היקף האשראי לתחום הסטארט-אפים, מספר הפרוייקטים שליווה או סוג הפרוייקטים.

לדברי אהרון קצ'רגינסקי, ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט, לפני כשלושה חודשים הוקמה יחידה מיוחדת בבנק למימון חברות צמיחה, ובמסגרתה, ליווה הבנק עד היום כ-15 פרוייקטים. המדובר בפרוייקטים בעיקר בתחום תקשורת ותוכנה בהיקף של מיליוני דולרים. לדברי קצ'רגינסקי, היחידה נעזרה במחלקה הכלכלית של הבנק. "אנחנו מעוניינים בעיקר בחברות שהגיעו לשלב מתקדם יותר של חיי המוצר", אמר.

בנק דיסקונט עוסק גם במימון סטארט-אפים דרך חברת הבת, דיסקונט שוקי הון. חברה זו הקימה שתי קרנות הון סיכון בשיתוף עם משקיעים זרים - קרן סידר בשיתוף עם גולדמן- זקס וחברה הולנדית וקרן ורטקס בשיתוף עם חברה סינגפורית.

מבנק המזרחי נמסר, כי מזה שנתיים מלווה החטיבה לבנקאות עיסקית חברות סטארט-אפ, ועד כה ליווה הבנק עשרות פרוייקטים בתחום הסטארט-אפ. גם הבנק הבינלאומי נכנס לתחום לפני כשנתיים, אבל מאחר שמדובר בבנק שמרני יחסית בכל הקשור למתן אשראי, היקף הפעילות הינו יותר מצומצם.

האם זו התפתחות חיובית בתחום הבנקאות הישראלית? "בהחלט כן", אומר פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה ומומחה לבנקאות. "ככל שגוברת התחרות על מקורות המימון, זה דבר חיובי. כמובן שכל הנושא הזה גם דורש הרבה התמחות וזהירות".

לדבריו, מדובר במגמה ייחודית לבנקאות הישראלית, שכן בארה"ב, למשל, הבנקים אינם פעילים במימון חברות סטארט-אפ. "בארה"ב בכלל לא לוקחים בטחונות, אלא נותנים אשראי כנגד תזרים מזומנים. לחברות סטארט-אפ אין תזרים מזומנים, ולכן התופעה הזאת אינה נפוצה בארה"ב".

זאב אבלס, יו"ר בנק איגוד ולשעבר המפקח על הבנקים: "מה שמיוחד לסוג האשראי הזה הוא שאין לך נכסים מוחשיים אלא רק נכסים וירטואליים. אם לא מדובר בהיקפים גדולים יחסית לתיק האשראי של הבנקים, יש להשאיר את שיקול הדעת בידי הבנק עצמו. זה לא צריך להדאיג, וזה יכול גם לעודד את התעשיות האלה. ברור שאם התופעה היתה עוברת מעל היקפים מסויימים, בתור מפקח על הבנקים הייתי מאוד מודאג".« מאת ג'ודי מלץ « גם הבנקים בחגיגת הסטארט-אפ