מחקר: חוק ההסדרים מעוות הטיפול בצרכי המשרדים ומעניק עוצמה לאוצר

"יש לבטל את חוק ההסדרים, ולעצב במקומו מנגנוני חקיקה והתדיינות שיתרמו לדיון הציבורי והפוליטי בהכרעות כלכליות וחברתיות, ויסייעו לחקיקה טובה ואיכותית". כך נאמר בנייר עמדה שפירסמו היום (ג') פרופ' דוד נחמיאס וערן קליין, עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הם מציעים, כי במקום החוק, תגיש הממשלה לכנסת שורת הצעות חוק לצד הצעת התקציב, שיהיו בעלות זיקה לתקציב, אולם יידונו בנפרד. נחמיאס וקליין מזהירים, כי אם לא יבוטל חוק ההסדרים, יכורסם מעמדו״ בנייר העמדה ציינו נחמיאס וקליין כי חוק ההסדרים הפך מפתרון זמני לעיתות חירום כלכליות, למרכיב קובע בכלכלה, כמסייע לחוק התקציב. הגשתו לאישור חודשיים לפני הגשת חוק התקציב, לא מותירה זמן לדון בסעיפי החוק לעומקם, ולפתח ביקורת איכותית. הצמידות במועדי הצגת שני החוקים, חוק התקציב וחוק ההסדרים, מגבירה את הלחץ הפוליטי על חברי הכנסת, ומצמצמת את מרחב התימרון שלהם.

נחמיאס וקליין מציינים, כי צמידות זו מעודדת 'טרמפיסטים', לדחוף לחוק ההסדרים סעיפים שמבטלים או מתקנים סעיפי חוק קיימים, ומאפשרים להעביר חוק שלא אושר. כך היה עם חוק הדיור הציבורי אשר עבר ב-98', בזמן ממשלת נתניהו, למורת רוחה.

חיסרון נוסף הוא, שהחוק מכנס תחומים רבים. ועדת הכספים היא שדנה בסעיפי החוק, ולא ועדות הכנסת באותם נושאים. החוקים מאושרים שלא על דעת השר הרלוונטי, ולפעמים אף בניגוד לעמדתו. הם ציינו את העוצמה שמעניק החוק למשרד האוצר ולאגף התקציבים.« מאת קרן צוריאל « מחקר: חוק ההסדרים מעוות הטיפול בצרכי המשרדים ומעניק עוצמה לאוצר