העגלה האסיינית יוצאת מהבוץ

מוקדם ממה שציפו המומחים, דומה כי מדינות מזרח אסיה מתחילות להתאושש מהמשבר שנקלעו אליו לפני שנתיים וחצי, ומובילות אחריהן את הגלובליזציה. וול-סטריט כמובן מחזיקה אצבעות כי העלייה במכירות במזרח בהחלט יכולה לפצות את האמריקאים על ירידה אפשרית בביקושים מבית

קשה מאוד להאמין שרק לפני שנתיים ראו כל המומחים את אסיה נכנסת למשבר שאיש מהם לא האמין שתצא ממנו בתוך פחות מ"שלוש עד חמש שנים". מי שמבקר בדרום מזרח אסיה בימים אלו ונפגש עם אנשי עסקים, קורא עיתונים מקומיים ומדליק טלוויזיה בערב, מגלה מיד שהמשבר הכלכלי הנורא שפקד את האזור בשנתיים וחצי האחרונות מתחלף בגאות מתחדשת.

זה טוב לאזור כולו, זה טוב לעולם כולו, וזה טוב במיוחד לחברות אמריקאיות ואירופיות רבות שניצלו היטב את המשבר הקשה הזה ונכנסו לשוק האסייני בעוצמה שעד לפני שנתיים איש מהמומחים לא האמין שהיא אפשרית.

עדיין יש בעיות, והרבה. הנתונים המתפרסמים רחוקים עדיין מהנתונים שהראו "כלכלות הנמרים" במחצית הראשונה של העשור, אבל אין בכלל ספק שאסיה היא האזור שמוביל את הגלובליזציה אל מחוץ למשבר, והבורסות שם, כמעט כולן, כולל זו של אינדונזיה, התאוששו בגדול מאז השפל של קיץ 1997.

העובדה שכלכלת יפן מתאוששת מזרימה אדרנלין ללא הפסקה לכל מדינות האזור. ההתאוששות ביפן יחד עם העובדה שאין האטה בסין והמשך רמת הביקושים הגבוהה מארה"ב ואירופה, כל אלה משולים ל"עגלה ששקעה בבוץ וכעת הביאו כמה סוסים רציניים שמושכים אותה החוצה", אמר לנו סטיבן באחד הערבים במלון בבנגקוק.

"בהתחלה", הסביר סטיבן, "העגלה נכנסה לבוץ כשהיא מחוברת רק לסוס אחד, אמריקאי. הביקושים של המשק האמריקאי הם שהצליחו להחזיק את הכלכלות במזרח בחיים. אבל כדי להוציא את העגלה מהבוץ חייבים היו להביא עוד שניים- שלושה סוסים, וכעת, ככה זה נראה, הסוסים החדשים מושכים במרץ".

אינדונזיה מפחידה את כולם הבעיות, בדרום מזרח אסיה של סוף 1999 הן יותר פוליטיות מכלכליות. אינדונזיה מפחידה את כולם. "אם האינדונזים לא יתעשתו ולא יתארגנו מבית, זה עלול לפצל את המדינה הענקית הזו לכמה מדינות קטנות, בלתי יציבות, וזה עלול לפגוע גם במדינות האזור האחרות", זעק עורך ה"בנגקוק פוסט" במאמר מערכת.

העצמאות שקיבלו אנשי טימור המזרחית, למרות שמבחינת האנושיות והצדק איש אינו חולק עליה, גילגלה כדור שלג ענק של דרישות לעצמאות של חלק מהמדינות שמרכיבות את אינדונזיה. התאילנדים חוששים שהמדינה הבאה בתור היא אקה (ACEH), טריטוריה עשירה בגז, נפט, זהב ומחצבים אחרים, שדורשת עצמאות מג'קארטה. מיליון מתוך ארבעת מיליון התושבים בטריטוריה, צעדו בשבת במצעד נלהב בדרישה לעצמאות, "אם לטימורים מגיע, אז לנו בטוח מגיע", ושרפו את דגלי אינדונזיה.

מסתבר שבאינדונזיה יש לפחות 5 מדינות שכרגע דורשות עצמאות ורובן דורשות עצמאות גם בחלקים שכרגע נשלטים בידי מדינות כמו תאילנד או פיליפינים. "זה אזור שאינו דומה לאירופה או ארה"ב", הסביר לנו בנקאי השקעות מקומי, "אינדונזיה דומה מאוד ליוגוסלביה. אנשים חזקים, סוהארטו וסוקארנו, ליכדו את המדינה בכוח הצבא. היום אין אנשים כאלו והמדינה מתפרקת לשבטים השונים והשבטים האלו פרושים על פני מדינות אחרות, זה בכלל לא מצחיק.

"המזל היחיד שלנו", הסביר הבחור כשהוא מתכוון לכל האזור, "הוא שהתאווה לכסף גדולה מהתאווה לעצמאות, ואולי זה מה שיחזיק את כולנו יחד. אם המשבר הכלכלי יתחדש, אינדונזיה תתפרק ותמשוך אחריה מדינות אחרות".

בגלל זה לא הופתענו כשראינו את התגובה, בתאילנד, להתפטרותו של נשיא קרן המטבע הבינלאומית, פאניקה של ממש. נגיד הבנק המרכזי של צרפת לשעבר ומזה 8 שנים נשיא קרן המטבע, הוא אחד האישים הנערצים בדרום מזרח אסיה. "הוא תמך בנו לאורך כל המשבר", אומר לנו הבנקאי התאילנדי, "תראו היום, בדיעבד, מי צדק? אתם", הוא מצביע על סטיבן כמייצגה של ארה"ב, "התנגדתם בחריפות להלוואות הענקיות שקרן המטבע אישרה לדרום-קוריאה ולשאר המדינות. מי צדק?". הבחור התאילנדי חושש שכעת ימונה מישהו שחושב כמו הרפובליקאים בסנאט ובקונגרס, "זה לא הזמן לשנות את הגישה", הוא אומר, "חייבים להמשיך בתהליך ההתאוששות הכלכלית, אחרת יהיו כאן צרות צרורות".

כאמור, ההתאוששות מורגשת. גם באווירה וגם בתוצאות. נכון, עד כה הבורסות המקומיות עלו בעיקר בגלל התוצאות, אבל היום ברור שחלק גדול מהחברות במזרח ביצעו רה-ארגון והתייעלות נוסח החברות האמריקאיות.

ענקית התעשייה הקוריאנית יונדאיי ביצעה מהפך מדהים והשנה תציג רווח של מעל 2.1 מיליארד דולר לעומת הפסד של כ-311 מיליון דולר בשנה שעברה. יונדאיי סגרה 53 מתוך 79 המפעלים שלה, ריכזה את המערכת ועברה התייעלות מדהימה. אפילו קונצרן המכוניות קאיה, שיונדאיי רכשה, יראה השנה רווח גדול.

"אחרי שרכשה את קאיה", הסביר לנו המומחה התאילנדי, "חששו מבעיות של תזרים מזומנים ביונדאיי ותראו מה קרה. החברה תראה תזרים חיובי של למעלה מ-20 מיליארד דולר השנה". בינתיים החברה סוגרת את התחייבויותיה.

זוכרים את מפעל הסרטנים במלזיה שסיפרנו לכם עליו לפני יותר משנה? ובכן, סטיבן כבר מכר את החלק שקיבל (בחינם כמובן), המניה חזרה כמעט למחיר בו היתה לפני המשבר, אבל היום זו שותפות מלאה בין משקיע אמריקאי מסיאטל לבין המשפחה ההודית שהקימה את החברה, "והיום", אומר לנו סטיבן, "המפעל מייצא בעיקר להונולולו ולחוף המערבי של ארה"ב".

אז אם לא תהיינה "הפתעות" רעות בתחום החברתי-סוציאלי, נראה שהמזרח, בראשותן של יפן, סין וכמובן ארה"ב, ימשיך להוביל את הגלובליזציה החוצה מהמשבר.

מה החשיבות הגדולה של ההתאוששות המופלאה הזו לוול-סטריט? פשוט תסתכלו על העלייה במכירות, של החברות האמריקאיות (וגם הישראליות) במזרח. "בשבילנו", אומר סטיבן, "ההתאוששות באסיה קריטית כי זה שוק שבקלות יכול לפצות את החברות האמריקאיות על ירידה אפשרית בביקושים בתוך ארה"ב".« שלמה גרינברג « העגלה האסיינית יוצאת מהבוץ « מוקדם ממה שציפו המומחים, דומה כי מדינות מזרח אסיה מתחילות להתאושש מהמשבר שנקלעו אליו לפני שנתיים וחצי, ומובילות אחריהן את הגלובליזציה. וול-סטריט כמובן מחזיקה אצבעות כי העלייה במכירות במזרח בהחלט יכולה לפצות את האמריקאים על ירידה אפשרית בביקושים מבית

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988