יעקב נמרודי - דמות מפתח באיראנגייט

יעקב נמרודי היה דמות מפתח בשלב הראשון של פרשת איראנגייט, אשר הסעירה את ארה"ב וישראל במחצית השנייה של שנות ה-80. במרכז הפרשה עמד ניסיון אמריקני-ישראלי חשאי לפתוח ערוצי הידברות אל משטר חומייני באיראן, הן כשאיפה אסטרטגית לשיפור היחסים בין הצדדים, והן לצורך שחרור בני ערובה אמריקניים שנחטפו בלבנון בידי חיזבאללה הפרו-איראני.

נמרודי היה מעורב בשלב הראשון של הפרשה, לצידם של אל שווימר (מייסד התעשייה האווירית) ודוד קמחי, שהיה אז מנכ"ל משרד החוץ. השלושה מונו בידי ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, לרכז את הצד הישראלי של אספקת נשק אמריקני רב-חשיבות בימי המלחמה העקובה מדם נגד עיראק.

לנמרודי ושווימר היו קשרים מסועפים באיראן עוד מימי השאה. נמרודי היה נספח צה"ל בטהראן וראש משלחת משרד הביטחון בבירה האיראנית, והכיר אישים מתונים-יחסית שנותרו בעמדות כוח גם בימי חומייני. נמרודי, שווימר וקמחי ניהלו חלק מן המגעים עם אישים איראנים אלו, אשר במסגרתם סיפקה ארה"ב - בסיועה של ישראל - טילי "טאו" תמורת שחרורו של אחד מבני הערובה.

אלא שבשלב הבא אירעה תקלה, כאשר ישראל שיגרה לאיראן טילי "הוק" פגומים. האיראנים זעמו, ביטלו שחרור מובטח של בן ערובה נוסף ובסוף 1985 נותקו המגעים. בעקבות זאת, הוחלף הצוות האמריקני שעסק במגעים, ועל המבצע השתלט אוליבר נורת, איש המועצה לבטחון לאומי. בלחצם של נורת ועמיתיו, מינו פרס ויצחק רבין (אז - שר הביטחון) את יועץ רה"מ למלחמה בטירור, עמירם ניר (בעלה של ג'ודי מוזס), לראש הצוות הישראלי, במקומם של נמרודי, שווימר וקמחי.

בנקודה זו החל השלב השני של הפרשה, כאשר נורת וניר החליטו להרחיב את המבצע ולהתמקד בשחרור בני הערובה בכל מחיר, תוך הזנחת היעדים האסטרטגיים שלו. במקביל, החליט נורת להשתמש ברווחי מכירות הנשק לאיראן על מנת לממן סיוע למורדי ה"קונטראס" בניקרגוואה, בניגוד מפורש להחלטות הקונגרס.

הפרשה התפוצצה במחצית השנייה של 1986, לאחר כשלון נסיעה חשאית של ראשי המבצע לטהראן. גורמים איראניים קיצוניים הדליפו את פרטי המגעים לעיתון בביירות. ממשל רייגן ספג מהלומה כבדה; נורת ואחרים פוטרו; הפופולריות של הנשיא ירדה לשפל חסר תקדים. ישראל ניסתה לטעון שחלקה בפרשה היה זניח, אך האמת התגלתה בדו"ח ועדת טאואר באמצע 1987. למרות זאת, לא נחקרה הפרשה בישראל ואיש לא נדרש לשאת בתוצאותיה.

« איתמר לוין « יעקב נמרודי - דמות מפתח באיראנגייט «