עידן הפוסט-פי.סי

ומדקס, יריד המיחשוב שהתקיים בלאס-וגאס בתחילת החודש, ריתק אליו הרבה חובבנים - והמקצוענים המקומיים מתלוננים שחובבנים לא אוהבים להמר. אם כבר הם מהמרים, הם אוהבים, בצדק, להמר על הסיכויים הטובים יותר, כלומר על יוזמות סטארט-אפ חדשות בתחום האינטרנט, ולא על גלגל הרולטה או בשולחן בלאק ג'ק. אני דווקא גיליתי שאולמי הקזינו היו גדושים למדי באורחי יריד בישי מזל.

אבל, זה היה התדריך שקיבלתי מפקיד הקבלה במלון בלאג'יו, המאכסן את המזרקות הרוקדות המפורסמות, ואת אוסף האמנות האימפרסיוניסטית המרשים של 300 מיליון הדולר של סטיב וויין, יו"ר חברת מיראז' ריזורטס. התדריך הזה בא בתשובה לשאלתי מדוע גובים ממני יותר מ-400 דולר ללילה בחדר, שעבורו משלמים בדרך כלל 150 דולר.

וגרוע מזה: כל אותם חובבנים נטולי חוש הימור אולי התחמקו משולחנות הרולטה, אך הם עדיין חגגו ואכלו הרבה. לא רק שההופעה הלילית הנחשבת מאוד של מלון בלאג'יו כבר נמכרה מראש - נאמר לי שאוכל לעמוד בתור של שעה וחצי, למקרה שיהיה ביטול - אלא שגם "Le Cirque" ויתר מסעדות היוקרה של המלון, כבר היו תפוסות מבעוד מועד. מדוכא מן המחשבה שאצטרך לסעוד לבד בחדרי במשך יומיים, לחצתי על אחד הממונים, וזה הציע לי ברוב חסד להשחיל אותי פנימה אם אחזור ב-1.30 בלילה. תודה, לא.

קומדקס השתנה מאוד מאז ביקורי היחיד הקודם בו לפני 14 שנים. אז, בימי דור חלוצי הפי.סי, כל העניין התרכז בקופסאות הללו, כלומר במחשבים שהיו מהירים, קטנים ובעלי עוצמה יותר מאלו שקדמו להם. בימינו, הקופסאות הן קומודיטי כמו נחושת, ובתור שכאלו, העניין בהן מינימלי עבור גדודי המבקרים שמילאו את שני אולמות הענק בהם שכנו ביתני התצוגה של אלפי חברות. העניין במחשבים עצמם היה כה מזערי, שהפעם היו לענקי הענף כמו דל קומפיוטר, קומפאק וי.ב.מ רק תצוגות סמליות, אם כי השמועה אמרה שראשי החברות הללו עדיין היו ביריד, כלומר עבדו בחדרי הפגישות ולא נכחו באולמות התצוגה.

בניגוד מוחלט לקומדקס הראשון שלי, כמעט לא היו תצוגות פרומו עם נערות בלבוש מינימלי על סקייטבורדז (החלק הזה של התצוגה התקיים ביריד סמוך, Adultdex, לראשי תעשיית הפורנו און-ליין). למעשה, השוטטות בקומדקס היא תהליך מייגע ומשעמם. הקהל הנע ללא הפוגה דוחף וממרפק את דרכו במסדרון העקלקל והצר שבין ביתני התצוגות, בחיפוש בלתי נלאה אחרי הגימיק האחרון או חלוקה בחינם של משהו. כמו בסאבוויי של ניו-יורק, כשאתה רוצה לנוע קדימה, האנשיםלפניך תמיד עומדים פתאום. וכשאתה רוצה לעצור, ולדבר עם הדיילים הלא-כל-כך-מתמצאים לפעמים, זה בדיוק הרגע שהאנשים מאחוריך רוצים להידחף קדימה.

וחוץ מזה, שלושה ימים אפילו לא מתקרבים לפסק הזמן הנחוץ כדי לראות את הכל, אבלאחרי שלוש שעות, עם שום מקום למנוחה או לישיבה, אני מבטיח לכם שהרגליים דואבות. הרגע העוד יותר גרוע היחיד הוא בסוף היום, כשאתה מגלה שהתור למונית שתחזיר אותך למלוןנמשך 50 דקות.

ובכל זאת, אחרי שאתה עובר את הביתנים עם התצוגה של לינוקס ואת התצוגות הענקיותהסמוכות של מיקרוסופט, המבליטות את יתרונותיה של אופיס 2000, מתחיל להתגבש מכנה משותף כלשהו. זו אמנם לא אמת מדעית, אבל נדמה לי שהעניין העיקרי בקומדקס השנהמנקודת מבטו של הקהל היה מה שאפשר לכנות בנימוס רישות ותקשורת, כלומר כל השיטות היריבות והשונות לחיבור מחשבי פי.סי ומכשירים אחרים הן זה לזה והן לאינטרנט.

להגדיר בדיוק מהם המכשירים, ומה הם עושים, כמעט אי אפשר, במידה רבה משום שרבים מהם אינם יותר מאשר ניצוץ של רעיון. הניצוץ הזה, כמובן, מספיק בימינו לגייס הון התחלתי, seed capital, ממשקיעים.

כל מה שמכונה אביזרי-אי (e-appliances) היה כאן לוהט, לרבות ערב רב של "טלפוני-ווב" מתוצרת יצרניות כמו נוקיה, אריקסון ונאופוינט, שכוללים אביזרי תמיכה כמו פנקסי כתובות, לוחות שנה ורשימות ממו לפונקציות של מכשיר סלולרי. לאן שלא הבטת, קומדקס היה עולם של צגי מחשב שטוחים, עם מעט חברות שמייצרות ומוכרות אותם, וכמעט כל שאר החברות שמשתמשות בהם. גם הדמיה דיגיטלית היתה להיט מבקרים ענק. המבקרים נדחסו לביתן חברת אולימפוס כדי לשחק עם מצלמת L00 25C החדשה של חברה זו, המוסיפה מידה של שליטה קריאייטיבית בלתי ידועה עד כה לצילום הדיגיטלי שכבר מוכר.

עניין גדול עוררו גם אביזרי היד, שלמרות שעל פי רוב הסטנדרטים שלנו אינם נחשבים מחשבים, הם נשארו פיסות חומרה מהלוהטות ביותר של ימינו. האביזרים כללו שעון קאסיו עם תצוגה של שערי מניות בבורסה ויומן פגישות, ו"לוח מיחשוב אישי" מדגם Qbe של חברת אקסס טכנולוג'יז, שניתן להפעיל בפקודות קול על ידי תוכנת זיהוי דיבור. כמו שאפשר היה לצפות, ההתקהלות היתה צפופה במיוחד באזור הביתן של com3 שהציג את מחשבי כף היד פאלם פיילוט, החל בדגם המתקדם פאלם-7 המקושר לאינטרנט, וכלה בדגמי פאלם-5 ופלאם-3, שביחד חולשים על כ-%70 משוק מחשבי כף היד בארה"ב.

אבל מה שפאלם עשה לשוק האמריקני, החברה הבריטית Psion (צריך לבטא "זאיון") עשתה לשוק האירופי. הארסנל החדש שלה לשוק האמריקני משך די והותר עניין כדי לאותת שהיא בדרך לעשות קאמבק בשוק האמריקני (השמועה אומרת שהן ג'נרל מוטורס והן פורד שוקלות לרכוש את המכשירים של Psion כדי לצייד בהם את עובדיהן).

התקוות של Psion מתבססות על שני גאדג'טים - האחד מדגם Revo בגודל כיס שמחירו 400 דולר, והשני מדגם netBook המזוודתי במחיר 1,200 דולר. מה שעושה את ההבדל ביניהם ובין דגמי פאלם הוא שהם מצוידים במקלדות זעירות אך פונקציונליות. אולי לא מספיקות כדי לכתוב ספר, אבל די והותר להכנסת נתונים. יש להם גם מעבד תמלילים מלא, תוכנת spreadsheet תואמת אקסל, ועוצמת עיבוד וזיכרון העולים על אלו של פאלם פיילוט טיפוסי.

חיי הסוללה מצוינים - עד עשר שעות שימוש במקרה של netBook - ושניהם מתקשרים לדואר אלקטרוני ולאינטרנט בחיבור אינפרה-אדום ב-Revo ובכרטיס מודם ב-netBook. מערכת ההפעלה היא מתוצרת בית, וזה אולי עלול להרתיע לקוחות, אבל מצד שני, המכשירים יכולים להוריד הרבה חומר אינטרנט אירופי, ועל פי השמועה, פאלם עצמה תעבור לאותה מערכת הפעלה בשנת 2002.

היה ביתן אחד בקומדקס, שבו מה שלא הוצג עשוי להתברר כחשוב יותר ממה שהוצג. אני מתכוון לתצוגה של חברת Rambus מקליפורניה, המעצבת את שבבי הזיכרון החדשים שחברות כמו סמסונג ומייקרון ייצרו בעתיד. אינטל רוצה שהעיצוב האלגנטי של ראמבוס יהיה התקן של הענף. השבבים הראשונים הללו היו אמורים להיות כלולים במשפחת שבבי 820 של אינטל בספטמבר. אבל עיכובים נערמו על עיכובים, ולרובם לא היה הסבר, מה שמותיר פתוחה את השאלה אם התקלות היו של ראמבוס או של אינטל עצמה.

למרות שהיצרניות הבכירות כמו דל קומפיוטר ממתינות לרגע בו יוכלו להציע במחשביהן את שבבי 820, הביקורות הטכניות הראשונות לא היו מעודדות. המגאזין "קומפיוטר גיימינג וורלד" בדק באחרונה את ה-820 והשליך אותם לפח, בטענה שאין שום תוספת ביצוע המצדיקה את תוספת המחיר. בדומה, גם מגאזין "מקסימום פי.סי" דיווח שהוא בדק את השבב של ראמבוס בשלושה מחשבים שונים, ובכל המקרים לא היתה תוספת ביצועים. בהתחשב בכך שהשבבים הללו אמורים לעלות %40 יותר, מה שיוסיף 200 דולר לתצורה של פי.סי רגיל, אלה הן בשורות רעות לחברה זו.

ניסינו ליצור קשר עם מנהלי ראמבוס כדי לשוחח עימם על הבעיה, אך הטלפונים שהרמנו בתחילת השבוע שעבר לא נענו. למרות שמחיר המניה הסטרטוספירי לשעבר של ראמבוס כבר ירד משיא של כמעט 120 דולר ביולי ל-60 בספטמבר, באחרונה הוא התאושש והחזיר לעצמו חלק מההפסד, לרמה של כמעט 80 דולר. אם לא יהיה הסבר משביע רצון ומהיר על מה שגורם לעיכובים, ומדוע הבדיקות הראשוניות היו כה שליליות, המחיר הזה עלול להתברר כגבוה מדי. « מאת ג'יי פאלמר ק « עידן הפוסט-פי.סי«בתערוכת המיחשוב קומדקס שנערכה בלאס-וגאס בתחילת החודש ניכר היה שהמחשבים האישיים שהיו מרכז העניין בעבר פינו את מקומם ל e-appliances. וחוץ מזה, היה נורא צפוף