לונדון כן מחכה

זה לא סוד. האירופים באים לכאן בשנה האחרונה בהמוניהם לחפש הנפקות טכנולוגיות ישראליות עבור בורסות אירופה השונות.

ההיסטוריה הישראלית בהנפקות באירופה מתחילה, כמו בהרבה מקרים, באנגליה. שם הונפקו החברות הראשונות בבורסת ה-AIM (שבע חברות, כיום נסחרות שש חברות בלבד).

בשנה האחרונה נדמה, כי מרכז הכובד עבר לבורסות היבשת ובעיקרן בורסות ה'שוק החדש' (נובו מרשה) ואיסד"ק: שלוש חברות הונפקו בנובו מרשה פריס (MEDICAL CMT , קרן אסטרה ו-ויקון); ארבע חברות הונפקו בניואר מרקט פרנקפורט (וויזקום, אורעד, OTI ו-R.T Set); חברה אחת ביורו אן.אם בבלגיה (פייטון פלאנרס), שתי חברות באיסד"ק (סופר קום ותיאטראות ישראל) והשבוע הונפקה קרד גרד בבורסת השוק החדש הצעירה בשווייץ (בה נסחרות שש חברות בלבד), כשהתופעה מלווה ביחסי ציבור ענפים התוססים בכל פעם שאיש שיווק של בורסה זו או אחרת נוחת בבן גוריון.

* * * ראוי שהמנפיק הנבוך ידע כי באירופה כמה סוגי בורסות: הגדולות ובעלות נפח המסחר הגדול ביותר הן הבורסות העיקריות, המסורתיות, דוגמת אלו של לונדון, פריס, פרנקפורט ואנטוורפן (Main MarketT). הבאות בתור, הן בורסות המשנה (Secondary), המאפשרות לחברות בינוניות לבצע הנפקה בשוק הראשוני ומהוות מפלט לאלו שאינן יכולות להנפיק בבורסות העיקריות.

הסוג השלישי, החדש יחסית, הן בורסות השוק החדש - נובו מרשה בפריס, ניואר מרקט פרנקפורט ואנ. אם. בבריסל ואמסטרדם. בעתיד מתוכננות בורסות בסטוקהולם, קופנהגן ושווייץ. בורסות אלו קמו בשלוש השנים האחרונות כדי לאפשר לחברות קטנות ובינוניות המאופיינות בצמיחה גבוהה לגייס הון. כיום הן פועלות כשווקים עצמאיים, אולם עד שנת 2000 מבטיחים ראשיהם כי כולן יאוחדו לאותה רשת.

בורסה המתנהלת במתכונת נאסד"ק ושונה מעט מאחיותיה האירופאיות היא איסד"ק. האיסד"ק יושבת בבריסל והחברות הנסחרות בה מתאפיינות בשווי ובסכומי הנפקה גבוהים יותר משאר בורסות השוק החדש.

הוותיקה מבין הבורסות החדשות היא AIM הבריטית, שהחלה לפעול ביוני 95' כשוק השקעות אלטרנטיבי, ובה נסחרות כיום רוב החברות הישראליות שבחרו לגייס הון באירופה.

* * * כאמור, שבע חברות ישראליות הנפיקו עד היום ב-AIM וגייסו סכומים שנעו מ-4.5 מיליון דולר ל-45 מיליון. החלוצה הישראלית ב-AIM היא דמאטק, העוסקת בבקרה ופיקוח אלקטרוני. החברה הונפקה בבורסת AIM בדצמבר 95' לפי מחיר של 75 פני, נחתכה ביותר מ-%75 בשווי המניה ורק לאחרונה החלה להתאושש כשהיא נסחרת בתשואה חיובית של %10 מתחילת השנה.

מניה אחרת הנסחרת בלונדון היא גיאו אינטראקטיב שהחלה את דרכה בבורסת ה-AIM באוקטובר 96'. בספטמבר אשתקד, לאחר עליות מרשימות ב-AIM, עברה גיאו לבורסה הראשית של לונדון.

סיפור ההצלחה הישראלי האחרון בלונדון הוא, ללא ספק, BATM תקשורת. החברה, העוסקת ביצור ושיווק מערכות לתקשורת נתונים, הנפיקה באמצע 96' לפי שווי חברה של 48 מיליון דולר, ומאז, זינקה ב-%3,233. צבי מרום, מנכ"ל החברה, התבטא בעבר כי החברה מתכננת להיכנס בעתיד לבורסת לונדון, ה-Main Market, כפי שעשתה גיאו אינטראקטיב .

היום (ה') ערכה הנהלת תערוכת קומדקס הבינלאומית כנס בו השתתפו נציגי בורסות הטכנולוגיה הבינלאומיות יחד עם גופים משוק ההיי-טק המקומי. מטרת הכנס היתה לחשוף את החברות המקומיות לאפשרות גיוס ההון בחו"ל. בין באי הכנס נמצא גם פיליפ מורגן ריס, ראש דסק מרכז ומזרח אירופה לפיתוח עסקים בינלאומיים בבורסה בלונדון ונציג הבורסה הלונדונית בפורום פדרציית הבורסות האירופיות. מטרתו המוצהרת של מורגן-ריס היא לצוד חברות היי-טק ישראליות ולהביאן להנפקה בלונדון.

"הבורסה בלונדון רעבה לחברות טכנולוגיה ישראליות", אומר מורגן ריס בראיון ל"גלובס". "אני לא מדבר על הנפקות כושלות, אלא על הנפקות אמיתיות שהחברות והמשקיעים ייהנו מהן".

מורגן-ריס משלב נימוס בריטי מאופק עם גינוני סוחר המנסה למכור את מרכולתו. "באופן עקרוני יש לנו בבורסה הלונדונית שלושה ערוצים אלטרנטיביים בהם חברות יכולות לנוע לקראת הנפקה. אנו משתדלים להביא חברות היי-טק וטכנולוגיה המאופינות בצמיחה מהירה. וכמובן יש לנו את בורסת ה-AIM, בנוסף.

* * * "אני רואה את בורסת לונדון כזירה מרכזית בשוקי הפיננסים העולמיים. בסוף 98' היו רשומות אצלנו יותר מ-11 אלף חברות, מהן 2,100 בריטיות, 9,000 אירופיות ומעל 520 חברות בינלאומיות. נפח המסחר בחברות המקומיות נאמד ב-1.7 מיליארד דולר, בעוד בחברות הבינלאומיות אומדן זה יותר מכפול ומגיע ל-3.6 מיליארד דולר. במונחים של שווי שוק הרי ששווי החברות המקומיות נאמד בכ-2.3 מיליארד דולר, ומנגד שווי החברות הבינלאומיות עובר את ה-4.6 מיליארד דולר".

מורגן ריס מעיד, כי היה רוצה לראות יותר ויותר חברות ישראליות בבורסה העיקרית בלונדון או ב-AIM. לא חשוב איפה, העיקר שהישראלים יבואו.

בעבר זכו החברות הישראליות שנסחרו ב-AIM לשם רע מאוד. למעשה, הגישה בשוק היתה כי אין לישראלים מה להגיע לשם, לאחר שהחברות שהונפקו ב-AIM צללו כאבן ונדמה היה כי הישראלים באו לגזור קופון ולהסתלק.

מורגן ריס תמה מעט כשהצבענו בפניו על הקשר הגרוע בין חברות ישראליות ו-AIM: "אני לא מכיר את התופעה עליה אתה מדבר. להיפך: לאחרונה חברות ישראליות, ובראשן BATM, הופכות מושא הערצה. כל העיתונים בדוכנים בלונדון מדברים על זה. אנשים מחפשים סיפורים כאלה".

* * * לאחר שהקשבנו מעט והודענו למורגן ריס כי להנפקות הישראליות ב-AIM יצא בעבר שם שרחוק מלהיות טוב סיכם הלה את הנושא: "אם כך, טוב שאני מגיע לישראל. אני כבר יודע היכן אני צריך לעבוד קשה יותר ומה להגיד למנהלי החברות. עלי לשכנע אותם שחברות טובות מאוד נסחרות בלונדון ושהישראליות יותר ממוזמנות.

"יתכן שבעבר היו בעיות. אני מניח שבכל שוק יש חברות טובות וגרועות. וכך, מבלי להתייחס ספציפית לאף חברה, אני חושב שאנו מנסים להביא לזירת המסחר את החברות הטובות יותר והאיכותיות. בסופו של דבר גם החברה וגם המשקיעים ייהנו אם נשמור על איכות של חברות כמו גם איכות של שוק.

"גלובס": למה לונדון באה לכאן?

מורגן ריס: "אני מניח שבום הטכנולוגיה עושה את ההבדל. העיתונים מלאים בסיפורי הצלחה טכנולוגיים. אנשים נחשפים לעניין ומתעניינים בחברות טכנולוגיות יותר מבעבר. דברים השתנו. יש הרבה עניין, ואנו מתחילים לחפש אותו כדי להביאו אלינו לשוק.

"לישראל יצא מוניטין בינלאומי בנושא ההיי-טק ועכשיו אנו באים במטרה לעניין חברות היי-טק לצאת בהנפקה בלונדון. לונדון מצפה להיי-טק הישראלי".

מדוע שחברות ישראליות ירצו להנפיק בלונדון?

"לדעתי, כשחברה גדלה ועומדת לקראת הנפקה שתהפוך אותה לציבורית, היא צריכה לחשוב איזה שוק מתאים לה. חברות הטכנולוגיה וההיי-טק הישראליות המאופיינות בצמיחה מהירה צריכות להנפיק בשוק שיידע להתמודד עם המשמעות של צמיחה מהירה.

"היתרון של הבורסה בלונדון היא שיש לנו שוק חזק. למעשה, לונדון היתה מאז ומתמיד מרכז פיננסי אירופי וכלל עולמי. מי שמנפיק אצלנו יכול בנקל ליהנות מהיתרונות של היסחרות בליבו של מרכז שכזה.

"בנוסף, ככל שהדבר נוגע לחברות ישראליות, יש גם יתרון לקירבה הגיאוגרפית ולהפרשי השעות. ישראל בכל זאת שייכת לאירופה, והמרחק בין תל אביב ללונדון הוא רק שעתיים טיסה. בחברת היי-טק הצומחת במהירות קשה למנכ"ל להיעדר לזמן רב. הקירבה בין לונדון לישראל מאפשרת למנכ"ל חברה לטוס מתל אביב ללונדון, להיפגש שם עם המשקיעים ולחזור לתל אביב באותו יום. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נדמה - והפשטות הזו מקלה על המנהלים באותן חברות. זה בוודאי לא דבר שיש להקל בו ראש".

* * * בכל זאת, לאירופים אין שם טוב בהבנה בטכנולוגיה.

"אני חולק עליך. אולי בעבר נהוג היה לחשוב כי האנליסטים האירופים חלשים יותר מעמיתיהם האמריקאים - אולם לא עוד. מספר האנליסטים בלונדון גדל בשלוש השנים האחרונות ב-%70. זה כבר לא מה שהיה. בכלל, בשלוש השנים האחרונות, ובייחוד בשנה החולפת, יש פריחה מדהימה של ענף הפיננסים באירופה.

"כבר לפני שנה שאלו אותנו את השאלה הזו - האם לפיננסיירים האירופים יש מה לתת בתחומי טכנולוגיה. ענינו בחיוב, כי בהחלט יש לנו מה לתת והאנליסטים שלנו לא נופלים מאחרים.

"האירופים מבינים בטכנולוגיה ומסוגלים להעריך אותה. היום יותר מתמיד האירופים גם רעבים לטכנולוגיה. הרבה יותר מאשר לפני שנתיים, למשל. לונדון משתנה. יש כאן פריצה משמעותית - ובעיקר בתחום הטכנולוגיה". ועדיין, עם כל השיפור האירופי, נאסד"ק הוא השוק המוביל. למה שחברה תרצה ללכת למקום אחר?

"יש לי חדשות בשבילך, ב-98' הנפיקו יותר חברות בינלאומיות משווקים מתעוררים בלונדון מאשר בנאסד"ק. בלונדון מנוהלות קרנות בסך של 2,200 מיליארד דולר. יותר מאשר בניו יורק - ובטח שיותר מבטוקיו או בפריז. גם מבחינת ההנפקות הבינלאומיות לונדון מובילה. נסחרות בה יותר הנפקות בינלאומיות מאשר בכל בורסה בעולם.

"זאת ועוד: בנאסד"ק מניות החברה יכולות להיבלע ובלונדון השוק עדיין מחפש את אותן חברות טכנולוגיה מיוחדות. עובדה שמספר החברות הישראליות המנפיקות בנאסד"ק נמצא בשיפוע יורד. חברות מנסות לחפש שווקים אחרים להנפיק בהם".

אז בריטניה מהווה מספר שתים לנאסד"ק?

"מה פתאום. לונדון אינה מהווה מספר שתיים לאף אחד. השוק הלונדוני נהנה מפרסטיז'ה וממעמד טובים, ובוודאי שאינו עומד כמספר שתיים לנאסד"ק האמריקאית. כל חברה ישראלית שמתכננת הנפקה צריכה לחשוב גם על לונדון".

"שוב, לונדון עוברת שינוים ונבנית מחדש בשלושת השנים האחרונות. בסוף 98' היו לנו 523 חברות זרות מ-60 מדינות שונות. המעורבות הבינלאומית שלנו גוברת. לונדון היתה מאז ומתמיד מרכז פיננסי עולמי, ובהרבה תחומים ולפי הרבה אומדנים אף מרכז גדול יותר מניו-יורק. אנחנו לא מספר שתיים. אנו מתחילים ברוויזיה לכניסה חזקה יותר לסקטור הטכנולגיה".

* * *

מה דעתך על בורסות השוק החדש למיניהן?

"לדעתי הבורסות הללו אינן מתאימות ולא מהוות ערוץ אלטרנטיבי לבורסה בלונדון. בורסות השוק החדש עובדות די במנותק מהשווקים העיקרים. לעומת זאת, ה-AIM קשורה לבורסה המרכזית בלונדון. היא חלק ממנה.

"המוניטין הרב שיצא לנו משרת את החברות ואת המשקיעים. אנשים מכירים את הסטנדרטים הנוקשים שלנו לקבלת חברות ומכאן המוניטין. אני מודה שלא למדתי את הבורסות האירופיות, אך יש לי הרושם שהתנאים והסטנדרטים שם מקלים יותר - מה שיכול להביא חברות בעייתיות. לנו יש את הסטנדרטים הגבוהים בעולם".

אתה לא חושב שמקרה של חברות היי-טק, סטנדרט נוקשה עלול לפגוע?

"אולי, אבל יש לנו מחוייבות כלפי המשקיעים שלנו. שמירה על רף גבוה בסטנדרטים עוזרת לנו לשמור עליהם.

הזכרת את BATM כסיפור הצלחה. האם חברות מסוגה לא סובלות מתמחור יתר?

"לא הייתי רוצה להתיחס ל-BATM ספציפית. יש להפנות את השאלה לאנליסט, ולא הייתי רוצה לתת התייחסות מיד שניה. חשבתי על זה בעבר, אבל הייתי מעדיף שלא לבטא את מחשבותי. בעיקרון, יש לבורסות בעולם המתמחות בחברות היי-טק נטייה לתמחור יתר של המניות הנסחרות בשווקים. התנאים הנוכחיים בשוקי ההיי-טק בעולם גורמים לפעמים לפספס בהערכת שווי חברות.

אם כך, בורסות העוסקות בהיי-טק עלולות להתרסק יום בהיר אחד.

"יתכן מאוד. בכל מקרה, לנו יש מערכת תומכת שלמה העוקבת אחר תופעות א-נורמליות במהלך המסחר. אנו מזהים כל תנודה חריגה בשוק או במניה ספציפית ומתריעים על פעילות שכזו.

וסוחרי היום, נחתו כבר בלונדון?

"לא. אין לנו בעיה עם סוחרי יום שיוצרים תנודתיות תוך יומית גבוהה כמו בארה"ב למשל. למעשה אין לנו כמעט סוחרי יום.

ומסחר דרך האינטרנט?

"יש מסופי ברוקרים לונדוניים שמציעים אפשרות לסחור בשוק דרך האינטרנט.« מאת צביקה רובינס « לונדון כן מחכה « זה לא קורה פה הרבה, ולכן כשזה כן קורה - צריך ליהנות מזה: הבורסה הלונדונית שולחת אלינו נציג בכיר שמנסה לפתות את ההיי-טק הישראלי לבחור באלטרנטיבה הלונדונית. באופן לא מפתיע, יש לו המון דברים טובים להגיד על הטכנולוגיה הישראלית. ראיון