הבנקים בשווייץ מחזיקים 1.5 מיליארד דולר של קורבנות שואה

מספר החשבונות - 53886. וועדת וולקר: "יש הוכחות לרמאות והתנהגות שנויה במחלוקת של בנקים שווייצריים שטיפלו בחשבונות"

" רואי החשבון של הוועדה הצליחו לאתר תיעוד לגבי %60 בלבד מן החשבונות בבנקים בשווייץ במלחמת העולם השנייה; גילו הוכחות להשמדת מסמכים

ועדת וולקר איתרה בבנקים השווייצריים 53,886 חשבונות של קורבנות שואה, בשווי ריאלי משוער של 1.512 מיליארד דולר. הוועדה קובעת, כי קיימות הוכחות לכך שבנקים נהגו ברמייה ובצורה שנוייה במחלוקת בטיפולם בחשבונות, וכן שיש ראיות להשמדת מסמכים שנגעו לחשבונות אלו.

דו"ח הוועדה שפורסם היום (ב') מוסר כי בתום מלחמת העולם השנייה היו בבנקים בשוויץ 6.85 מיליון חשבונות. מתוכם קיים כיום תיעוד כלשהו לגבי 4.1 מיליון בלבד שהם %60 מכלל החשבונות. הבדיקה נגעה ל-254 בנקים שהיו קיימים ב-1945, והמהווים כיום 59 בנקים. יתר הבנקים הם קטנים ובעלי פעילות מקומית בלבד, ולכן לא נבדקו.

הוועדה מחלקת את החשבונות שהתגלו לארבע קטגוריות:

* קטגוריה אחד - חשבונות בבעלות אזרחים זרים, אשר שמותיהם מתאימים במלואם לשמות של קורבנות שואה; נפתחו בתקופה הרלוונטית (1945-1933) ולא היתה בהן פעילות לאחר מלחמת העולם השנייה; מוגדרים כרדומים, מוקפאים או סגורים. בקטגוריה זו התגלו 3,191 חשבונות בשווי ריאלי משוער של 82 מיליון דולר.

* קטגוריה שתיים - חשבונות בבעלות זרה ששמות בעליהם אינם תואמים במלואם שמות של קורבנות שואה; נפתחו בתקופה הרלוונטית בידי מי שהתגוררו בגרמניה או במדינות הכבושות על ידה; רדומים לפחות 10 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. בקטגוריה זו התגלו 7,280 חשבונות בערך ריאלי משוער של 177.2 מיליון דולר.

* קטגוריה שלוש - חשבונות בבעלות של אזרחים זרים ששמותיהם זהים לשמות קורבנות שואה; נפתחו בתקופה הרלוונטית בידי תושבי גרמניה או המדינות הכבושות על ידה; נסגרו ולא ידוע בידי מי, ואין הוכחה לכך שלא היתה בהם תנועה לאחר מלחמת העולם השנייה. בקטגוריה זו התגלו 30,692 חשבונות בשווי ריאלי משוער של 1,202 מיליארד דולר.

* קטגוריה ארבעה - חשבונות בבעלות אזרחים זרים ששמותיהם אינם תואמים במלואם שמות של קורבנות שואה; נפתחו בתקופה הרלוונטית בידי תושבים שמקום מגורם אינו ידוע; מוגדרים כסגורים, מוקפאים או רדומים. בקטגוריה זו התגלו 12,723 חשבונות בשווי ריאלי מוערך של 50 מיליון דולר.

הוועדה ממליצה למפקח על הבנקים השוויצרי קורט האורי, לאשר לפרסם 25,187 שמות של בעלי חשבונות: כל השמות בקטגוריות 1 ו-2 ו-14,716 שמות מקטגוריה שלוש, בהם רמת הזהות בין שמות הבעלים לבין שמות הקורבנות גבוהה יותר. המלצה זו היא פשרה בניגוד לבנקים השוויצרי לבין הארגונים היהודיים.

בנוגע להתנהגות הבנקים אומרת הוועדה, כי רואי החשבון שפעלו מטעמה לא מצאו הוכחה להשמדה שיטתית של מסמכים הנוגעים לחשבונות של קורבנות, לאפלייה מאורגנת ביחס כלפי חשבונות אלו או מאמצים מרוכזים להפניית כספי הקורבנות למטרות בלתי ראויות.

עם זאת, מוסיפה הוועדה, יש הוכחות ברורות להתנהגות בתרמית ולמעשים מעוררי תמיהות מצד חלק מהבנקים בטיפול בחשבונות הקורבנות, כולל מניעת מידע מן הניצולים והיורשים, סגירה שלא כדין של חשבונות, אי שמירה של התיעוד הנחוץ, מקרים רבים של חוסר רגישות כלפי הניצולים והיורשים והעדר כללי של שפיפות - ואפילו התנגדות פעילה - בחקירות קודמות של הפרשה.

הוועדה מוסיפה, כי במספר בנקים ניתנו הצהרות מטעות ביודעין לפונים בידי פקידי הבנקים. בשני מקרים ייעץ איגוד הבנקים לחבריו למסור מידע חלקי בלבד לפונים.

הוועדה גם מאמתת מימצא מרכזי בתחקיר "גלובס" מאפריל 95' ולפיו הבנקים חיסלו חשבונות רדומים על ידי גביית עמלות. חשבונות אלו הועברו לריווחי הבנקים, לרוב בלא להותיר תיעוד שיאפשר לאתרם בעתיד. במקרים רבים אחרים, הועברו כספים רדומים לחשבונות שאינם נושאים ריבית, ואף זאת בלא להותיר תיעוד מתאים.

הוועדה מציינת, בלי לקבוע עמדה, כי הבנקים העלו מספר נימוקים להתנהגות זו. בין היתר טענו הבנקים כי החוק השוויצרי לא קבע כללים ברורים לטיפול בחשבונות רדומים, וכי הסודיות הבנקאית מנעה מהם למסור מידע לפונים אליהם. הוועדה מציינת, כי סודיות זו נועדה במקורה להגן על המפקידים היהודיים בשנות ה-30'.

לגבי התנהגות הבנקים בחקירה הנוכחית אומרת הוועדה, כי בדרך כלל קיבלו רואי החשבון גישה מלאה לעובדים ולמסמכים שהיו דרושים להם. לרוב הקדישו הבנקים כח אדם רב לסייע לרואי החשבון, במיוחד באיתור מסמכים וביצירת בסיס הנתונים הממוחשב שעמד במרכז עבודתם.

עם זאת, מותחת הוועדה ביקורת על מספר בנקים, בהם נתקלו רואי החשבון בחוסר שיתוף פעולה. היא מציינת, כי בנק קנטון ז'נבה לא איפשר לרואי החשבון לבצע כלל את עבודתם, ושני בנקים אחרים הגבילו את העבודה ומנעו הצלבה בין נתוני לקוחותיהם לבין שמות קורבנות השואה.

הוועדה מציינת, כי בחלוף שנים כה רבות אין אפשרות לבצע מחקר מלא בנוגע לחשבונותיהם של קורבנות השואה. עם זאת הוועדה מעריכה, כי היא עשתה את כל אשר ניתן לעשות כיום, וכי המידע בנוגע לחשבונות אלו הוא כעת נגיש במידה סבירה. הוועדה סבורה, כי כעת ניתן למתוח קו מתחת לפרשת טיפולם של הבנקים בחשבונות הקורבנות. בסיכום הדו"ח אומרת הוועדה: "שוויץ והבנקים השוויצריים לא היו אחראים לאירועים נוראים אלו (של השואה - א.ל.). הם גם לא היו המקלט היחיד לכספם של הקורבנות. ברור, ודאי בקני המידה של היום שהטיפול בחשבונות אלו התעלם לעיתים קרובות מדי מהתנאים המיוחדים של השואה, לעיתים היה מטעה במתכוון וכתוצאה מכך בלתי הוגן. חקירתינו היא היבט אחד של הנכונות לדון במורשת זו בצורה גלויה ופתוחה יותר". פול וולקר « איתמר לוין, ציריך «הבנקים בשווייץ מחזיקים 1.5 מיליארד דולר של קורבנות שואה «מספר החשבונות - 53886. וועדת וולקר: "יש הוכחות לרמאות והתנהגות שנויה במחלוקת של בנקים שווייצריים שטיפלו בחשבונות"

צרו איתנו קשר *5988