"מבחינתי, הרכבת בסדר עדיפות עליון"

"מדינת ישראל זקוקה ל-80 מיליארד שקל להשקעות בתשתיות התחבורה", אומר שר התחבורה, יצחק מרדכי, בראיון ל"גלובס". הוא מבטיח לנסות ולגשר על הפערים שנוצרו בתקופת שקדמה לכהונתו. מדובר בפיגור שנוצר במשך 20 שנה, אומר מרדכי. לדבריו, המדינה חייבת להשקיע כבר בעשור הקרוב כ-40 מיליארד שקל בתשתיות התחבורה, כדי להדביק את הפער שנוצר בשנים האחרונות בהשקעות בפרוייקטים בתחומי היבשה, האוויר והים.

מרדכי אומר, כי יותר מ-13 מיליארד שקל ניתן לגייס באמצעות יזמים פרטיים, כאשר הפרוייקטים יבוצעו בשיטת ה-BOT, שבה היזם הוא המתכנן, הבונה והמפעיל של הפרוייקט. שיטה זו מבטיחה, מדגיש מרדכי, מקורות תקציביים סדירים ומונעת את הצורך להסתמך על תקציבים ממשלתיים.

"גלובס": אילו פרוייקטים, לדוגמה, ניתן לבצע בשיטה זו?

מרדכי: "כביש חוצה ישראל, כידוע, כבר מתבצע בשיטה זו, בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. פרוייקט מערכת ההסעה ההמונית במטרופולין ת"א יבוצע בשיטה זו, בעלות של כ-2.8 מיליארד שקל. כך גם לגבי מערכת ההסעה ההמונית בירושלים, שתוקם בהשקעה של 1.8 מיליארד שקל, גם בקו הרכבת ת"א-ראשל"צ בהיקף של כמיליארד שקל ובמנהרות הכרמל, שם כבר נבחרו יזמים. ההשקעה תסתכם בכמיליארד שקל".

- אילו פעילויות משמעותיות נוספות בכוונתך לבצע כדי לקדם את הרחבת התשתיות?

מרדכי: "אעשה ככל יכולתי כדי לשנות את המציאות הבירוקרטית הקשה הקיימת והמעכבת פרוייקטים תחבורתיים חשובים. בכוונתי להיכנס לעובי הקורה ולצמצם ככל שניתן את הבירוקרטיה המעכבת סלילת כבישים ומסילות ברזל החיוניים להקלה על עומסי התנועה. בין היתר, אבחן את המבנה העתידי של מע"צ במסגרת האירגון מחדש של משרד התחבורה, בעקבות צירופם של מע"צ, רכבת ישראל וכביש חוצה ישראל למשרד התחבורה בתחילת הקדנציה שלי.

* * * "אחת האפשרויות הנבחנות היא הפיכת מע"צ לרשות עצמאית, שתפעל במסגרת משרד התחבורה. עד עתה היתה מע"צ יחידת סמך של משרד התשתיות. אינני מוציא מכלל אפשרות, שיחידות של מע"צ יעברו למשרד התחבורה, ואילו יחידות של משרד התחבורה יוכפפו מקצועית למע"צ. אני מקווה, שמע"צ הגיעה לתחנה הסופית שלה, משרד התחבורה, והיא לא תנדוד שוב בין המשרדים, מאחר שמשרד התחבורה הוא מקומה הטבעי".

- באחרונה אנחנו עדים לוויכוחים נוקבים סביב כביש חוצה ישראל, בעיקר בכל הקשור להיבטים הסביבתיים.

מרדכי: "לכביש חוצה ישראל יש חשיבות גדולה ותרומה לקידום התחבורה בארץ, והוא מהווה חלק ממערכת הדרכים שהמדינה מחוייבת להכשיר לדור הבא, כדי לתת פתרונות לבעיות התחבורה. לכביש יש חשיבות לא רק בהיבט המטרופוליני, אלא גם בקיצור זמני הנסיעה מהצפון לדרום.

"החלטתי לתמוך בפיתוח כביש חוצה ישראל אינה עומדת בסתירה להחלטה להעדיף את פיתוח הרכבת והתחבורה המסילתית. הוריתי באחרונה למתכנני הכביש לבדוק אפשרויות להאריך את תוואי הכביש עד המבואות המזרחיים של מפרץ חיפה, בצפון, ועד באר שבע, בדרום, ולבחון שילוב של מסילות ברזל לאורך הכביש בחלק מהתוואי המתוכנן. הנחיתי את מנכ"ל כביש חוצה ישראל, יהודה כהן, להגביר את התיאום עם מע"צ ורכבת ישראל, במטרה ליצור אינטגרציה בין כל מערכות התחבורה".

- מתי תופרד סוף סוף רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות. החיבור בין הנמלים לרכבות הוא הרי מצב אנומלי.

מרדכי: "הוריתי לגורמים המקצועיים במשרד להאיץ את תהליך הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות, מתוך מגמה להפוך אותה לרשות עצמאית נפרדת, שתפעל במסגרת משרד התחבורה. הנחיתי את מנכ"ל הרכבת, עמוס עוזני, להגיש לי הצעה מפורטת לצורך ביצוע ההפרדה. ההצעה תכלול גם את המשמעויות הכלכליות והמשפטיות הנובעות מההפרדה. ביקשתי גם מעוזני להגיש לי תוכנית שתפרט אלו קווי רכבת יש לסבסד.

"בשנה הבאה יגדל תקציב הרכבת ב-%60 ל-850 מיליון שקל. מבחינתי, הרכבת היא בסדר עדיפות עליון. חלק מהסכום יוקצה להכפלת מסילות הברזל בקו לוד-רחובות, תכנון מפורט של קו שפירים-נתב"ג, רכישת ציוד ועבודות גישור ומיגון לאורך קו ת"א-כפר סבא".

* * * - למרות ששר האוצר החליט עקרונית לקדם תכנון רכבת קלה פ"ת-ת"א ואימץ, למעשה, את עמדתך, נראה שנושא מערכת ההסעה ההמונית מתנהל די בעצלתיים.

מרדכי: "אני נחוש בדעתי לצאת במהלך השנה הקרובה למיכרז ראשון של הקמת המערכת. הנחיתי את מנכ"ל נת"ע, צבי לשם, להשלים מיידית את תכנון השלב הראשון של המערכת, מפ"ת לבת-ים, ומראשל"צ לת"א. מדובר בקו רכבת שיתחיל בפ"ת ויעבור דרך רמת גן ותחנת רכבת צפון, ומשם דרך מרכז ת"א דרומה עד בת-ים. חלקו של הקו יעבור במנהרה. הקו השני יתחיל ממערב ראשל"צ צפונה, דרך חולון ועד תחנת ארלוזורוב בת"א".« דוד חיון « "מבחינתי, הרכבת בסדר עדיפות עליון" « בראיון ל"גלובס" אומר שר התחבורה, יצחק מרדכי, כי הורה להשלים מיידית את תכנון השלב הראשון של המערכת ההסעה ההמונית מפ"ת לבת-ים, ומראשל"צ לת"א * טוען: ישראל בפיגור של 20 שנה בתשתיות וזקוקה ל-80 מיליארד שקל, 40 מיליארד בעשור הקרוב