מלוקק ואירוני במינון הנכון

"העולם אינו מספיק". בימוי: מייקל אפטר; משתתפים: פירס ברוסנן, רוברט קרלייל, סופי מרסו, דניס ריצ'רדס, ג'ודי דנץ, רובי קולטריין, ג'ון קליז. ארה"ב 1999.

בונד מתעמת הפעם עם טרוריסט שגונב צוללת אטומית מידי הרוסים. שלא כבעבר הוא מתאהב, עד כדי כך הוא אנושי הפעם. וחוץ מזה הסרט מלא בפעלולים כמו תמיד, והטובים מנצחים.

יהודה סתיו ("ידיעות אחרונות") אומר שהפעם בונד "רגיש יותר, פגיע יותר" ובכלל יש כאן הרחבה של הדמויות ש"מועילה לסרט".

קולטריין וקליז מספקים את "האתנחתות הקומיות" וגם אם ל"במאי אפטד יש כמה בעיות בהעברת מידע בסיסי לצופה, מה שמותיר חלק מסצינות המתח בערפל עלילתי" - בסך הכל "יש תמורה למחיר הכרטיס".

עירית שמגר ("מעריב") סבורה, ש"ההתחלה מרשימה, קצבית ומשעשעת וברוסנן אינו בונד גרוע כלל, מלוקק ואירוני במינון הנכון". אלא שבין הפתיחה לבין הסוף הטוב "נופל הסרט באמצע ומתנהל לאיטו בתבנית שהיא אמנם מוכרת, כמו שצריך להיות, אך לא די סוחפת".

נקודות התורפה טמונות בדמויות הרעים. הטרוריסט "אינו מבהיל כלל", האשה הרעה "היא בדיחה עצובה", ו"באין רשע ראוי, גם מבצעיו של בונד מחווירים".

מה שקיבלנו אם כן, הוא "בונד פושר", "מרדפים על נהר התמזה" ו"כמה גימיקים" ו"זה לא מספיק".

יאיר רוה ("העיר") טוען, שבסצינת הפתיחה ה"לוהטת" בונד עף באוויר, "רגליו כמעט לא פוגשות אדמה מוצקה". ואילו שאר הסרט "מתנהל כאילו רגליו נתונות בדליי בטון קרוש". הגרוע מכל הוא "הבחירה באפטד לבימוי" והתוצאה היא ש"יש פחות מדי ממה שכיף בג'יימס בונד (האקשן), ויותר מדי ממה שמתסכל בו (הקלישאות)".

שמעון אדף ("מעריב") סבור, שכדי להבין את דמותו יש לקבל ש"עולמו הנפשי של בונד ריק לחלוטין. הרהורי חרטה, ואפילו עונג רוחני, הם ממנו והלאה".

ברוסנן "מאיים לנשל את רוג'ר מור מתואר 'ג'יימס בונד הטוב ביותר בכל הזמנים'. את סופי מרסו המציאו כדי שתהיה שוות הערך הנשית והקטלנית של בונד. האפקטים עוצרי נשימה, המסך מלא שעתיים של התרחשות, הנבלים זוכים למוות נבזי, כיאות".

בונד יישאר גם אחרי שסדרת הסרטים תתפוגג. "הוא לכוד בלולאה אומללה, שאין הוא יודע על קיומה, שמסבה לצופה שלו הנאה עילאית; הוא נאבק לשמר את העולם כפי שהוא, בלי להבין שהמאבק עצמו, שמציב אותו מחוץ לגבולות העולם, הופך אותו זר, מושא התבוננות מרתק".

אורי קליין ("הארץ") סבור שהמציאות הקולנועית כאן "צפויה ושגרתית. ההיבט המעניין ביותר של 'העולם אינו מספיק' הוא, שהוא בוים בידי מייקל אפטד, במאי מגוון ומעניין הרבה יותר מאלה שביימו קודם את סרטי בונד" והוא מביא לסרט "מידה של קדרות, שהופכת את הצפייה בו למעיקה מעט".

אך המועקה העיקרית נובעת מכך שהסרט "כולל את כל מה שמצפים לפגוש בסרט מסדרת ג'יימס בונד - פרט לסגנון". וייתכן ש"היעדרו של סגנון הוא הסגנון ש'העולם אינו מספיק' וברוסנן שמבטא היעדרות זאת, נושאים את בשורתו אל תוך המאה ה-21". בקיצור: סצנת פתיחה לוהטת לבונד פושר וצפוי.

« נילי ברקן « מלוקק ואירוני במינון הנכון «