מבקר המדינה: סכנת קריסה לרשות השידור

24.12.99
קובע: "מעולם לא הגיעה ההתדרדרות ברשות השידור למצבה כיום" * מערכת יחסים עכורה של יו"ר הרשות, גיל סמסונוב ומנכ"ל הרשות, אורי פורת, פוגעת קשות בתפקוד הרשות * מן הראוי שראש הממשלה ישים קץ למחלוקות שנובעות מעמימות בחוק רשות השידור

מעולם לא הגיעה ההתדרדרות של רשות השידור למצבה כיום, עד כדי פגיעה בתפקוד השוטף של הרשות וסכנה לקריסתה. מצב זה אינו יכול להימשך עוד.. מן הראוי שראש הממשלה, כשר המונה על הרשות, ינקוט זו הפעם בצעדים שיהא בהם לשים קץ למחלוקות בדבר סמכויותיהם של הנהלת רשות השידור והגופים הציבוריים. כך קובע מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, בדו"ח מיוחד שפורסם היום (ו').

+הדו"ח בעניין היחסים בין המוסדות המנהלים של רשות השידור קובע כי הבעייה הקשה ביחסים בין יו"ר הרשות, גיל סמסונוב לבין מנכ"ל הרשות, אורי פורת הביאה למצב שפוגע בתפקודה של הרשות באופן שקשה להפריז בחומרתו, וכי הדבר נובע בעיקר מהעמימות בחוק רשות השידור התשכ"ח1965-, בנוגע להגדרת תפקידיהם של מוסדות הציבור ושל המנכ"ל ויחסי הגומלין בינהם, ומהפרשנויות השונות של הוראות החוק.

"הידרדרות היחסים בין מוסדות הציבור להנהלה המקצועית, ובפרט בין יו"ר הרשות למנכ"ל והשפעותיה על תפקוד הרשות אינן יכולות להימשך עוד, שכן מתעורר חשש לעצם קיומו של השידור הציבורי", כותב המבקר, ומציין כי אין מדובר דו"ח ביקורת רגיל, וכי נוכח חריפותה של הבעייה, והדחיפות הרבה של פתרונה הוא מסתפק בהצגת הבעייה, בטענות ההדדיות של היו"ר וחברים בוועד המנהל לבין המנכ"ל, מציג את הנסיונות שכשלו לתפור את הבעייה ואת השפעותיה על כושר הניהול של הרשות.

לפי הדו"ח, בתקופה האחרונה נתגלעו עימותים חריפים וחילופי האשמות בין חברים בועד המנהל של הרשות ויו"ר הרשות לבין המנכ"ל. היו"ר והמנכ"ל שלחו דוחות, מכתבים ותלונות למבקר המדינה, לראש הממשלה, בתפקידו כשר הממונה על הרשות, וליועץ המשפטי לממשלה.

מהמסמכים שהומצאו למבקר המדינה עולות טענות הדדיות על חריגה מסמכות ועל תפקוד לקוי; על האינטרסים הפוליטיים המנחים את מוסדות הציבור ועל התערבותם של המוסדות בעבודתה המקצועית של הרשות; ועל הימנעות המנכ"ל מלקיים את החלטות המליאה והועד המנהל.

פורת טען כי סמסונוב נקט, מייד עם היכנסו לתפקיד, שורה של צעדים שמגמתם ליטול מסמכות המנכ"ל ולהעבירן אליו.. עשה זאת תוך ביצוע מהלכים בלתי סבירים לחלוטין, ושורה של החלטות בלתי חוקיות. הקים 35 ועדות לחברי המליאה, ניהל מגעים שוטפים עם מנהלים ועובדים שכפופים למנכ"ל, התערב במינויים ובכוח אדם.

עוד טען פורת כי חלק לא קטן מחברי המליאה הם אנשים שאינם מסוגלים להתעלות מעל לנטיות הפוליטיות שלהם ושל שולחיהם. "הפעילים במיוחד", כותב פורת בדו"ח למבקר מיולי 99', "הם רודפי שערוריות ופרסום הקונים לעצמם שם באמצעות הדלפות מגמתיות לעיתונים תוך הפצת השמצות המוציאות דיבתה של רשות השידור רעה, דבר שלעצמו הוא בגדר הפרת אמונים בנסיבות מחמירות. פורת מפרט טענות על אישור נסיעות לחו"ל שעושה המליאה ללא סמכות, ועל אי קיום הליך בחירה במכרז למנהל הטלוויזיה.

סמסונוב טוען כי המנכ"ל מחרים את ישיבות הוועד המנהל, המליאה ומוסדות הרשות בניגוד מוחלט לחוק, על אי העברת דיווח פרטני בנוגע לשכירת האולפנים בנוה=אילן, נושא שבו מנוע המנכ"ל מלעסוק (פורת היה מנכ"ל חברת ג.ג בעלת האולפנים לפני מינויו לרשות), ועל אי מילוי התנאים שקבע הוועד המנהל לאישור תקציב 99', בהם סגירת יחידות לא יעילות, ופתיחה במו"מ עם העובדים בענין מימון עלויות פרישתם.

שני הצדדים, סמסונוב ופורת, תיארו במסמכים שונים במלים חריפות את המצב שהשתרר ברשות. סמסונוב כינה מצב זה "גיהנום", "בלתי נסבל", "הפצת השמצות", "לכלוך", "סחיטה ואיומים". פורת תיאר את המצב במלים קשות לא פחות, כגון "תככים, מזימות, אי סדרים ומהומות, תהליך הרסני שהולך ומתגבר", "ימים של תוהו ובוהו", "אנרכיה", ו"טירוף מערכות". לדבריו הרשות נמצאת בסכנת "קריסה" ו"התמוטטות".

גם עובדי הרשות, מנהלים בכירים ועדת העתונאים והיועצת המשפטית תרמו את שלהם, וכתבו על פגיעה קשה, אוירת חשדנות, ואינטרסים אישיים בין מנהלי הרשות.

המבקר קובע כי בחוק שעל פיו מתנהלת רשות השידור נקבעו תפקידי המליאה והוועד המנהל, אך לא נקבעו תפקידי המנכ"ל, מלבד חובתו לפעול לפי החלטות הוועד המנהל והנחיותיו ולהשתתף בישיבותיו "בזכות דעה מייעצת". לוועד המנהל נתן החוק סמכות כללית "לדון ולהחליט בענייני הרשות", ולמליאה - "להתוות את קווי פעולתה של הרשות", ולדון בכל עניין אחר שייראה לה ולקבוע מסקנות", ו"להחליט מדי פעם הפעם על משדר מסויים מכל בחינותיו".

ניסוח זה מעורר שאלות, קובע המבקר, שהתשובות להן אינן חד משמעיות. ההדגשים של כל צד והפרשנויות של הוראות החוק הם סלע המחלוקת בין היו"ר והועד המנהל לבין המנכ"ל. לצד העמימות שבחוק, החלטות במדרג נורמטיבי נמוך יותר יצרו סתירות לכאורה בין תפקידי מוסדות הציבור לאלו של המנכ"ל. +עם זאת, כותב המבקר, עם שאלות אלו התמודדה הרשות מאז שהוקמה, לעתים בעימותים חריפים ולעתים הסכמה. "הדבר היה תלוי לא מעט באישיותם של הנושאים בתפקידים", הוא כותב.

יצוין כי לאחר סיכום הדו"ח, מינה ראש הממשלה, אהוד ברק, את האלוף (מיל.) רפאל ורדי לבדוק את תפקוד המוסדות של רשות השידור. ורדי עדיין לא הגיש את מסקנותיו

יצויין כי פורת מונה לתפקיד במארס 98' על ידי ממשלת נתניהו. לפי החוק, המינוי הינו ל-5 שנים, ורק הממשלה יכולה להדיחו. מליאת הרשות, והיו"ר סמסונוב, מונו על ידי ממשלת נתניהו ב -5.11.98 ל-3שנים. את המליאה אי אפשר לפזר, בלא שינוי חוק. «אביבה קרול«מבקר המדינה: סכנת קריסה לרשות השידור «24.12.99
קובע: "מעולם לא הגיעה ההתדרדרות ברשות השידור למצבה כיום" * מערכת יחסים עכורה של יו"ר הרשות, גיל סמסונוב ומנכ"ל הרשות, אורי פורת, פוגעת קשות בתפקוד הרשות * מן הראוי שראש הממשלה ישים קץ למחלוקות שנובעות מעמימות בחוק רשות השידור