ערוץ אחד טוב

בזמן האחרון אין מה לראות בטלוויזיה. אמצע עונה וכלום. אף תוכנית חדשה שעלתה לא שווה שיכוונו עבורה את הוידיאו, ושום דבר לא מעורר ציפייה. עוד פעם אברי וקובי מביאים אומללים לאולפן, עוד פעם חיים יבין מפגין בורות מביכה בשיחה התורנית עם אהוד יערי, עוד פעם דן שילון פורש.

כשאנשים מקטרים על כך שאין מה לראות בטלוויזיה, הם בדרך כלל רוצים להגיד שאין מה לראות בערוץ הראשון או השני. לעיתים רחוקות הם מייללים גם על מצבו של ערוץ 3 (בעיקר מפני שזו כבר קלישאה להתלונן על שידוריו). אלו מהם שלא זנחו את המסך הקטן לטובת גלישה באינטרנט או מצוד אחרי הכרטיסים האחרונים שנשארו ל"אמריקן ביוטי", מוצאים את עצמם מרחיקים בזיפזופם מקסימום עד לערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק או 1-VH, רק כדי לראות שוב בפעם האלף איזו זברה נטרפת או זמר עבר מחרחר בלדת רוק חבוטה.

למרות זאת, ותחת הסיכון הכבד של עשיית יחסי ציבור לחברות הכבלים, מרגיש כותב שורות אלו שעליו לחשוף כי בזמן האחרון יש מה לראות בטלוויזיה ועוד איך. ולא סתם, אלא יש מה לראות במשך ערבים שלמים. לאלטרנטיבה הזאת קוראים "סטאר וורלד" (15 או 18 בממיר) ומי שכבר גילה אותו, יודע שמדובר בתחנה הטובה ביותר המשדרת פה, נכון לעכשיו.

סטאר וורלד הוא ערוץ שהכבלים החביאו במשך שנים, ובצדק. במשך רוב ימיה, הקפידה התחנה הזו, שבבעלותו של רופרט מרדוק, לשדר כל מיני תוכניות שאיש לא ידע למי הן בעצם מיועדות. הלוח שלה כלל רצף ארוך ומקושקש של תוכניות זמר הודיות, מופעים צדקניים של מטיפים אוונגליסיטים ותשדירי פרסומת מלוקקים באורך חצי שעה, שניסו למכור לצרכן המשועמם מייבשי חסה וסכיני גינזו.

ובכל זאת, כגודל האפרפרות כך גודל המהפך. לוח השידורים שמעלה היום סטאר אינו מזכיר במאום את זה שבו החזיק עד לפני חצי שנה. נכון שהמטיפים הנוצרים עדיין מגיחים אליו מפעם לפעם (לרוב באיזור הדימדומים של 3 לפנות בוקר), אבל אליהם נוסף רכש מפואר שכולל סדרות כמו הפרקליטים, אלי מקביל, שיקאגו הופ, משפחת סימפסון, חברים, פריז'ר, תיקים באפילה, NYPD, שפץ ביתך ומפגשים מהסוג האישי. גם המופע של מרטין שורט נכלל בשידורים.

* * * הרשימה שנסקרה לעיל היא משהו שבלתי אפשרי לקלוט היום במכה אחת באיזשהו ערוץ ישראלי. היא כוללת את פניני הכתר של הטלוויזיה האמריקנית; תוכניות שמנהלי הרכש של הכבלים והלוויין היו מסוגלים לחנוק אלו את אלו בכדי לזכות בהן.

גדולתה של סטאר בולטת במיוחד באופן שבו היא משבצת את הסדרות האלו. היא אינה עושה זאת בתפזורת מדכאת, שבה מוחבאת למשל "חברים" בין המופע הדלוח של הקומדי סטור למקבץ הלאאחיד-ברמתו של רצועת "דרמות בראשון" (כפי שנעשה בערוץ 3). מנהלי התוכניות של סטאר, וזה בולט לעין, עושים הכל בכדי שאתם כצופים תרגישו שנמצא סוף-סוף מישהו שסבור כי כל תפקידו בעולם הוא לפנק אתכם. בזה אחר זה הם דוחפים לכם במשך ערבים שלמים את מיטב התוצרת באופן שלא מאפשר לכם לזפזפ הלאה.

ואם כבר מדברים על פינוקים, לסטאר היתה גם את הבינה לרכוש כמה תוכניות מצויינות, שבקרב מנהלי הרכש הישראלים עדיין לא נמצא השכל לשים עליהן את היד. הבולטת שבהן היא, בלי שום ספק, "של מי השורה הזאת לעזאזל" - משבצת קומית בהפקת ABC, המבוססת על תוכנית בריטית דומה.

"של מי" (יום ג', 21.30) היא מסוג התוכניות שמי שרואה אותן תמה מיד איך עדיין לא הפיקו להן גירסה ישראלית. עקרון המופע: דרו קארי - הקומיקאי הסימפטי ביותר באמריקה - מנחה תחרות אימפרוביזציות בין ארבעה מבכירי הסטנד-אפיסטים האמריקנים, הנדרשים להתמודד עם קהל עויין במיוחד. באחת התוכניות האחרונות צוו למשל המתחרים לכתוב ולהמחיז בפני הסדיסטים שעל הטריבונות שיר אהבה בין שני כלבים הומואים לפי מקצב של ראפ, ואחר-כך התבקשו לגלם חייזרים שנקלעו למסיבת מעונות בקולג' ספרדי.

מופרך? בהחלט. מטורף? ועוד איך. שווה התנתקות מכל הדן שילונים? יש שאלה בכלל?

« גיורא יהלום « ערוץ אחד טוב « על שידורי ערוץ הלוויין סטאר וורלד