דווקא כשקרנות הון הסיכון הישראליות זונחות לאנחות את תחום מדעי החיים בזו אחר זו, החליטו בזרוע הון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון העולמית שהגיע הזמן לתגבר את מערך הכוחות בארץ הקודש.
אמרו תודה רבה לקרן לפיד ולרות אלון, שייצגו עד עכשיו את האינטרסים של הקונצרן בישראל, ומינו את זאב זהבי לתפקיד נציג פעיל במיוחד. זהבי הוא אחד מ-7 סגני הנשיאים בזרוע הון הסיכון (הנקראת Johnson and Johnson Development Corp), המופקדים על אזור גיאוגרפי. רק כדי לסבר את אוזננו הפטריוטית: חמישה אנשים מופקדים שם על צפון אמריקה, אחד מופקד על אירופה כולה, אחד מכסה את המזרח הרחוק, וישראל, יבשת מוכרת, זכתה לזהבי משלה. "אחרי ארה"ב, ישראל הכי חשובה לנו", אומר לארי פיקרינג, נשיא זרוע ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, בביקור בארץ.
זרוע הון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון שונה קצת ממה שאנחנו מכירים ברוב חברות ההיי-טק של זרם האמצע. זו לא קרן הון סיכון נפרדת, כזו שמשקיעה בטכנולוגיות שמשיקות יותר או פחות לפעילות העיקרית שלה ונועדה - לא פחות - לחפש תשואה טובה יותר לעודפי המזומנים שלה. זו פעילות הון סיכון תאגידית במהותה, שעיקר הצ'רטר שלה הוא להניח דריסת רגל במחוזות טכנולוגיים שיקדמו את האחיזה הגיאוגרפית התמנונית שלה בתחום הפרמצבטיקה והציוד הרפואי.
קצת על ג'ונסון אנד ג'ונסון: החברה, שהחלה את דרכה ב-1886 בעסקי פלסטרים חדשניים, עונה היום לשווי שוק של 118 מיליארד דולר. יש לה רשימה ארוכה, מעובת מותגים, של מוצרים, בשלושה תחומים עיקריים: מוצרי צריכה (מוצרי שיניים ותינוקות, עזרה ראשונה, תרופות ללא מרשם, תחבושות היגייניות, מוצרי קוסמטיקה ושמפו), תרופות (אנטי-אלרגיות, אנטיביוטיות, גלולות למניעת הריון, לריפוי סרטן, להקלה על כאב ולטיפול בעור) וציוד רפואי.
אבל יש עוד תחום שצד את עינה של ג'ונסון אנד ג'ונסון. הרי איך אפשר היום בלי אינטרנט, בעיקר כשאנליסטים חוזרים ואומרים שהרפואה באינטרנט (eHealth) הוא אחד התחומים החמים והמבטיחים בתעשיית הרשת האדירה. הקונצרן כבר השקיע ב-17 חברות כאלה, למרות שפיקרינג סבור שיש בעיה במודל העסקי שלהן, ובחן גם כמה סטרט-אפים ישראליים בתחום.
ההשקעות של זרוע הון הסיכון מכוונות, אפוא, לטכנולוגיות חדשות בתחומים הנ"ל. זהבי מחפש בעיקר טכנולוגיות לתחום הציוד הרפואי, שבהם מצטיינים במקומותינו. זאת, למרות שהוא לא מעלים עין מביוטכנולוגיה וגם מפיתוחים בתחום מוצרי הצריכה. לפי שמדובר בהשקעות שתמציתן מהלכים אסטרטגיים, לא מתמצה הצ'רטר של זאבי רק בחיפוש הזדמנויות בעלות הילה הון סיכונית: "אנחנו לא כל כך מחכים לאקזיט כמו קרן הון סיכון רגילה", אומר פיקרינג. עד היום השקיע כאן הקונצרן בשתי חברות: נס וקומטק.
ג'ונסון אנד ג'ונסון, אם כן, מחפשת כאן גם אפשרות לבצע רישוי של טכנולוגיות וגם שוקלת בכובד ראש רכישות. היא כבר רכשה חברה ישראלית אחת: ביוסנס, בסוף שנת 97', תמורת 400 מיליון דולר במניות. אבל הקונצרן היה כאן עוד הרבה קודם, "עוד לפני שזה הפך אופנתי לעשות הון סיכון בישראל", כפי שמגדיר זאת פיקרינג.
היום, אומר פיקרינג, יותר קשה לבצע פעילות השקעות בישראל, בגלל הזרימה הגדולה של הכספים. יש יותר תחרות על עסקאות, הוולואציות גבוהות מאי-פעם - אבל זו תופעה שכיחה בכל מקום, הוא אומר, והיום קשה מאיפעם לבצע השקעות הון סיכון עם החזר נאות. אבל מצד שני, אומר פיקרינג, יש בישראל יותר כסף המופנה לשלב ה"סיד", יכולת לגייס סכומים גדולים יותר ויכולות ניהוליות משופרות. עדיין יש, הוא מודה, בעיות בשכבת הניהול בתחום מדעי החיים, בגלל מיעוטן של שחקניות ישראליות גדולות בתחום.
מה השתנה באסטרטגיה של ג'ונסון אנד ג'ונסון בישראל?
פיקרינג: "רמת הפעילות כאן מדהימה. נהיה ברור שבלתי אפשרי לעשות עבודה טובה בלי אדם מקומי. חוץ מזה, החלטנו להשקיע יותר כסף בישראל. אין לנו תקציב מוגדר, זה לפי העניין, אבל לא אהסס להשקיע 50 מיליון דולר בישראל".
ג'ונסון אנד ג'ונסון שואפת להשקיע כאן 3-1 מיליון דולר בכל חברה. אין לה יומרות להיות משקיעה מובילה, ולכן היא תיאלץ להשקיע יד ביד עם קרנות אחרות. פיקרינג נפגש כאן עם כמה גופים מובילים בתחום, כדי לבדוק את הדופק.
הרבה קרנות ישראליות נסוגות היום מהשקעות במדעי החיים. איך תגייסו פרטנרים להשקעות?
"זה לטובתנו. יש פחות תחרות. מה שמדאיג אותנו זה שיהיו פחות סטרט-אפים במדעי החיים. זה קורה כבר בארה"ב, למרות שעדיין לא רואים את זה בישראל. הכמות העצומה של ההון שזורמת לחברות סטרט-אפ היא מסוכנת. העלייה המתמדת של הוולואציות מסכנת את המודל שלנו. אבל אין בכלל שאלה שההון שזורם לכאן יצטמצם, ובטווח הרחוק יותר הוולואציות יירדו".
תוכלו להחזיר קרנות להשקיע במדעי החיים?
"דיברנו על זה השבוע. זו אפשרות. אני לא רוצה להישמע ארוגנטי, אבל זו יכולה להיות התפתחות חיובית".
פיקרינג מסביר למה כדאי מאוד לקבל השקעה של ג'ונסון אנד ג'ונסון, וגם כדאי מאוד להשקיע לצידה: "אנחנו מביאים הרבה ערך מוסף לחברות. ברגע שג'ונסון אנד ג'ונסון משקיע, זו גושפנקא על איכות הטכנולוגיה. אנחנו מביאים את הניסיון המדעי והשיווקי שלנו - מביאים מדענים מהקונצרן שייעצו בפיתוח, עוזרים במציאת אתרי בטא, בגיוס כספים, בגיוס 'מובילי דעה' שימליצו על המוצר בפני הקהילה הרפואית, בהגדרת השוק ותהליך הפיתוח, בהשקת אישורי FDA. המחוייבות שלנו היא קודם כל לחברה שבה השקענו, לא לג'ונסון אנד ג'ונסון. אבל לפעמים חברות בכלל לא זקוקות לעזרה".
מה הבעיה עם הכנסת ג'ונסון אנד ג'ונסון כמשקיע?
"יש אנשים שחוששים שהחברה לא תצליח לקבץ מספיק מחזרים תאגידיים פוטנציאליים. אבל זה לא קרה במציאות".
מה מהירות התגובה שלכם? כמה מהר אתם יכולים לשים כסף על השולחן?
"אנחנו לא אומרים 'כן' ביום הראשון. זה תלוי בדיו דיליג'נס ובמורכבות שלו, אבל זה לא צריך להגיע ליותר מכמה שבועות".
היו תלונות קשות על מהירות התגובה שלכם בייצוג הקודם של ג'ונסון אנד ג'ונסון בארץ.
"אני מסכים עם זה. היתה בעיה שלא היה נציג ישיר. היו בעיות של עיתוי וחוסר הבנה של השוק. היינו איטיים מאוד, וזה לא עמד בסטנדרטים".
אבל עזבו את ההשקעות בצד ולו לרגע. פיקרינג רוצה לקנות. "אנחנו לא קונים הרבה", הוא מצר. "אנחנו רוכשים רק %6 מן החברות שאנחנו משקיעים בהן". פיקרינג ראה כאן חברות עם פוטנציאל רכישה, הוא אומר. ואם יהיו כאלה, סביר להניח שהן לא יהיו קטנות בהיקפן, כי הקונצרן רוכש חברות שהמוצר שלהן כבר אושר על ידי ה-FDA. ואם יש מנוף להקפצת הוולואציה בתחום מדעי החיים, הריהו בדיוק האישור הנכסף הזה.« אלה יעקבי « "לא נהסס להשקיע 50 מיליון דולר בישראל" « קרן הון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון באה לעבוד בישראל במשרה מלאה. לציטוט בכותרת אחראי הנשיא העולמי של הקרן הזו. חברות מדעי החיים היכונו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
