בן-פורת חשפה בשב"כ תופעה נרחבת של שקרים בתוך השירות ובפני בתי המשפט

"גם אחרי פרסום דו"ח ועדת לנדוי, לא נעקרה התופעה של אמירת שקר מקרב חוקרי השב"כ. היו ביניהם ששיקרו בעת מתן עדות בפני ערכאות שיפוטיות או רשויות חקירה ובדיקה אחרות, והיו ששיקרו בדיווחים לממונים ולאחרים בתוך השב"כ עצמו.

"קביעת בכירי השב"כ בפני ועדת לנדוי, כאילו בתוך כותלי השב"כ היתה הקפדה נוקשה ביותר על אמירת אמת, בבחינת 'ייהרג ובל יעבור', נבדקה על ידי משרד מבקר המדינה ונמצאה חסרת בסיס במציאות".

משפטים אלה שכתבה מבקרת המדינה דאז, מרים בן-פורת, לפני 5 שנים, ואשר פורסמו היום (ד'), מתמצתים את מסקנותיה בדו"ח ביקורת פעולות מערך החקירות בשב"כ בשנים 1988- 1992. תמצית הדו"ח הונחה על שולחן הכנסת, אחרי מיקוח ממושך בבג"ץ ובוועדה לביקורת המדינה, שבעקבותיו בוטלה החלטה קודמת לשמור על סודיות מלאה של הדו"ח.

הדו"ח הוגש ב-1995 לתת-הוועדה לביקורת קהילת המודיעין. הוא עוסק בנושאים העיקריים הקשורים לחקירות השב"כ בשנים הראשונות של האינתיפאדה. פעילות החוקרים נבחנה מול מערכת הנורמות המחייבת אותם: החוק ופסיקת בית המשפט העליון; המלצות ועדת לנדוי שקבעו מגבלות לשימוש בלחץ פיזי; החלטות ועדת השרים לחקירות השב"כ וכן נוהלי השירות והוראותיו.

הביקורת חשפה ליקויים בשלושת המבחנים שנקבעו. אמצעי הלחץ בחקירות לא הופעלו תמיד לפי הכללים שנקבעו ולא באישור הנדרש; הדיווח על פעולות החקירה ותיעודן לא תמיד היה מלא; והיו גם דיווחי שקר בתוך השירות ובחקירות חיצוניות.

הביקורת בחנה בעיקר את האירועים במתקן החקירות בעזה, כמדגם למצב שנוצר 4 שנים לאחר פרסום דו"ח לנדוי. הבחינה העלתה "מסכת כשלים, המלמדת שמי שאחראים על הארגון כולו, נכשלו קשות בתפקידם לקיים את פעולות השב"כ במסגרת החוק".

בתקופת הביקורת אירעו כ-20 אלף פיגועי טרור בשטחים ובישראל, נהרגו בהם 123 אזרחים ישראליים, 799 ערבים מהשטחים ו-3 תיירים. מאות נפצעו משני הצדדים. רבבות נעצרו, וכמה אלפים הגיעו למתקני השב"כ. רובם הודו בחקירות.

בן-פורת מדגישה ומשבחת את עבודת הקודש המאומצת והמסוכנת של מערך החוקרים, ואת הישגיו החשובים שפענחו אלפי פיגועים וחשפו אלפי התארגנויות טרור, בתחושת ייעוד ושלא על מנת לקבל פרס.

היא איננה מתעלמת מאילוצי השב"כ כתוצאה מהשינויים שחוללה האינתיפאדה: מספר חוקרים שלא הדביק את הגידול במספר הנחקרים, ולחץ פיגועי הטרור שחייב מתן פתרונות מהירים לסיכול הטרור שבדרך. בן-פורת מציינת, כי כללי ועדת לנדוי התחשבו באילוצים הקשים ובקשיי החקירות, ואף על פי כן, חרגו החוקרים בקנה מידה רחב מהכללים בעבודתם במתקן עזה ובאחרים.

"החריגות לא נבעו בעיקרן מאי-ידיעת גבולות המותר והאסור אלא בוצעו ביודעין", קובעת בן-פורת. "חוקרים ותיקים ואף בכירים במתקן בעזה ביצעו חריגות קשות ושיטתיות, כשמנהלים בכירים בשב"כ לא מנעו את החריגות, בין בהתירם אמצעים ודרכי לחץ במסגרת נוהלי השב"כ, על אף שאינם מופיעים בקובץ שחיברה ועדת לנדוי, בין כשהסירו סייגים שבהם סייגה ועדת לנדוי את השימוש בהיתרים, ובין בהימנעותם מביעור הנגע, כמתחייב מתפקידם".

בן-פורת קובעת, כי השב"כ נקלע למצב לא בריא שמנע ממנו להשיג תוצאות מהירות במגבלות הכללים. לדעתה, מנהלי השירות היו פועלים נכון, לו ביקשו בזמן ההוא לשנות את הכללים והנהלים.

אולם כל עוד לא עשו כן, "הם היו חייבים לדבוק בכללים, יהיו התוצאות אשר יהיו, לרבות ירידה בסיכול". בן-פורת מצאה, כי מטה השב"כ בחר, לעומת זאת, בדרך לא דרך, תוך השלמה בפועל עם החריגות מהמותר בחקירות.

"לגבי החריגות בחקירה היה נהוג בשב"כ מסר כפול... הן בעניין חריגות מהיתרים והן בעניין אי ההיצמדות לדיווח אמת כנכס צאן ברזל. יש בו דוגמאות של התעלמות מחריגות ומהיתרים והתפשרות איתן, ושל אי מיצוי חומרת הדין עם חוקרים שחרגו ועם חוקרים ששיקרו", קובעת בן-פורת.

ועדת לנדוי אכן התירה שימוש באמצעי לחץ בחקירת פיגועי טרור בנסיבות מסויימות, אבל הביקורת מצאה, כי השב"כ לא השקיע די הצורך בהדרכה ממוסדת של תורת החקירה ונהליה במגבלות הנדרשות.

מאוחר יותר בוצעו תיקונים בעניינים שחשפה הביקורת; נהלים עודכנו והוגבר הפיקוח. ננקטו אפילו אמצעי עונשין על חריגות. לעומת זאת, מצטרפת בן-פורת לדברי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בתשובתה לדו"ח: "עדיין רבה המלאכה שנותרה, ויש לשקוד על תיקון ליקויים רבים נוספים".

גם ועדת השרים לחקירות השב"כ לא יוצאת נקייה מהדו"ח. המבקרת מצאה, כי הוועדה היתה צריכה לבחון דרך קבע את תקפות מגבלות ועדת לנדוי במציאות של טרור חסרת מעצורים, שאולי דרשה הרחבת ההיתרים. אך דבר לא נעשה מצידם, וכך נמשכו התופעות השליליות של זלזול בחוק, דיווח חסר או כוזב ועוד.

בן-פורת מסכמת: "מה שחסר היה וחיוני שיהיה הוא עמדה נחרצת של ראשי השב"כ למלא בעת ביצוע המטלות אחר הוראות החוק וההחלטות המוסמכות המושתתות עליו; אין חולק שמטלות השב"כ הן חשובות וראויות, וכי הן מבוצעות במסירות רבה.

"אולם, אין בכל אלה כדי להצדיק סטייה מהחוק, מהחלטות מוסמכות ומכללים שנקבעו בוועדת לנדוי ובוועדת השרים, ולו גם המטרה החיונית של תוצאות מהירות בחקירה; קל וחומר שאין להצדיק סטיות בפועל בצד טענה מילולית משוללת יסוד, כאילו החוק והכללים מקויימים כהלכתם.

"מעל הכל, מצוי זרקור התראה בולט המתריע, כי דיווח שקר הוא אם כל חטאת, וכי עליו להיעקר סופית מדרכי עבודת השב"כ".« מאת צבי לביא « בן-פורת חשפה בשב"כ תופעה נרחבת של שקרים בתוך השירות ובפני בתי המשפט « קובעת: "מעל הכל, מצוי זרקור התראה בולט המתריע, כי דיווח שקר הוא אם כל חטאת, וכי עליו להיעקר סופית מדרכי עבודת השב"כ"