הנדימן: פישמן כבר לא יעשה זאת בעצמו

איש העסקים אליעזר פישמן, החש ודאי בימים אלה כמי שמתנהל נגדו משפט שדה המובל ע"י אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, יוכל לגייס את תוצאותיה העיסקיות של רשת הנדימן כטיעון הגנה כבד משקל באותו משפט דמיוני. רשתות המסחר, תחום שפישמן נכנס אליו במלוא עוצמתו בשנים האחרונות, מצטלמות היטב על תקן של "חלק מהאימפריה". עם זאת, תוצאותיהן העיסקיות הן סיפור אחר לחלוטין, כפי שממחיש המקרה של הנדימן.

היום, פרסמה הום-סנטר, רשת ה"עשה זאת בעצמך" הגדולה והמצליחה במדינה, את פרטי העיסקה לרכישת הנדימן. פישמן השתלט אשתקד על ההום-סנטר בכסף מלא, מתוך כוונה למזג לתוכה את הנדימן, הרשת שהקים בשנת 95' והמפעילה כיום 19 חנויות מכר ברחבי הארץ. מיזוגים דומים הנהיג פישמן בתקופה האחרונה גם ברשת היפרטוי (שמוזגה לתוך טויז אר אס) ובעיקר גרינברג, רשת המרכולים בה ויתר פישמן על השליטה לטובת בעלי קו-אופ צפון.

על פי תנאי העיסקה, תרכוש הום-סנטר את הבעלות בהנדימן תמורת ערכן הנקוב של המניות (1,000 שקל). במסגרת העיסקה, שמותנית באישור הממונה על ההגבלים העיסקיים, העניק פישמן להום-סנטר אופציה, לפיו תהיה רשאית לסגור 9 מחנויות הנדימן המוגדרות כחנויות מפסידות, כשעל פי תנאי האופציה, יישא פישמן (באמצעות פישמן רשתות) בעלויות סגירת החנויות.

בנוסף לתמורה הסמלית שתשלם הום-סנטר, הוסכם בין הצדדים, כי פישמן רשתות תהיה זכאית לפירעון הלוואה לזמן ארוך בהיקף 27.3 מיליון שקל שהעניקה להנדימן. בכל מקרה שבו בתקופה שעד למועד השלמת העיסקה יחול שינוי בסכום השיקלי של המימון אותו נטלה הנדימן ביאן יפאני (32.6 מיליון שקל), תישא פישמן רשתות בעלויות המימון, אם יהיו גבוהות ממימון שיקלי.

זינגר ברנע, שביצעה הערכת שווי לצורך העיסקה, אמדה את שווי הנדימן להום-סנטר (על פי תחזית תרומתה ולא על בסיס עצמאי) בכ-14 מיליון שקל. שווי זה הוא בנטרול חובות פיננסיים של 77 מיליון שקל.

הום-סנטר, שפישמן שולט בה באמצעות חברת בילו (המחזיקה %50.8 ממניות הרשת), מנמקת את רכישת הנדימן בכך שתרחיב באופן משמעותי את הפריסה הארצית שלה, ותגדיל את נתח השוק שלה תוך חיסכון בזמן ניהול, משאבים, עלויות הרצה והקמה של חנויות חדשות. נימוקים נוספים בזכות הרכישה, אליבא דהום-סנטר, הם יתרון כלכלי לגודל, והפסדיה הצבורים של הנדימן.

ולהנדימן יש בהחלט מצבור מרשים של הפסדים, לידם מחווירים אפילו הפסדיה של גרינברג (כ-30 מיליון שקל) בין החודשים ינואר 98'-ספטמבר 99'. מהתוצאות העיסקיות המצורפות לעיסקה, עולה כי באותה תקופה הפסידה הנדימן כ-34 מיליון שקל, וממש כמו אצל גרינברג, גם כאן שילמה החברה ביוקר על התפתחות מואצת ומימון מוטה מט"ח.

הנדימן, שחלקה במכירות שלוש הרשתות הגדולות (החולשות על כ-%30 משוק ה"עשה זאת בעצמך" בארץ) הוא הקטן ביותר, כ-%10, מאופיינת בפריסה ארצית רחבה, בפריפריות הצפוניות והדרומיות של המדינה. כמו שתי הרשתות המובילות, הום-סנטר ואייס-קנה ובנה, נמכרים בסניפי הרשת מוצרי חשמל, קמפינג, כלי בית ותחזוקה, צבע וכימיקלים, חשמל, פירזול, אינסטלציה וכלי עבודה.

מכירות הרשת גדלו במהירות, מ-18.5 מיליון שקל ב-95' לכ-120 מיליון בשנת 98'. את תשעת החודשים הראשונים של 99' סיימה הנדימן עם הכנסות של 83 מיליון שקל (לעומת 92 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-98').

הנדימן מיצבה את עצמה באופן שונה מהרשתות הגדולות - פנייה לקהל בפריפריות, בעיקר לסקטור הפרטי. עובדה זו היא, כנראה, מסביר מרכזי למכירות הנמוכות למ"ר ב-98' - 6,000 שקל לעומת 14,600 שקל בהום-סנטר.

עם זאת, הפנייה למשקי בית בלבד, ובעיקר המיקום של סניפי הרשת, הקטינו את אלמנט התחרות ואיפשרו לרשת להציג רווחיות גולמית גבוהה מאלו של המתחרות.

הנדימן מציגה הפסדים תפעוליים לאורך שנות פעילותה, בעיקר העלויות הנגזרות מפתיחת סניפים מואצת. הוצאות של יותר מ-10 מיליון שקל בשנה נבעו מתשלומים לבעל השליטה, פישמן, עבור שכירת מקרקעין, רכישת פרסום ועוד.

השנה היחידה בה עברה החברה לרווח (531 אלף שקל) היתה 97', שבה רשמה רווחים של 11 מיליון שקל מעיסקאות במט"ח. שנה לאחר מכן, ב-98' התהפך הגלגל. המפולת הפיננסית העולמית יצרה הפסדים כבדים של 13.3 מיליון שקל בעיסקאות המימון המט"חיות של הנדימן, והיוו חלק נכבד מהפסד של 19.7 מיליון שקל לרשת בסוף אותה שנה.

בתשעת החודשים הראשונים של 99' שוב הובילו הוצאות המימון את הנדימן להפסד כבד של 14.1 מיליון שקל (לאחר הפסד תפעולי של 4.7 מיליון שקל), כשהפעם גורמים לכך הפרשי שער על הלוואות במטבע זר כתוצאה מפיחות השקל. בשורה התחתונה, נמסרת הנדימן לבעלותה של הום-סנטר עם גירעון של 37 מיליון שקל בהון העצמי, סך הפסדיה עד היום.

אליעזר פישמן הוא מבעלי "גלובס"« מאת שי שלו « הנדימן: פישמן כבר לא יעשה זאת בעצמו « לצורך מיזוגה ברשת ההום סנטר, נחשפות תוצאותיה העיסקיות של הנדימן: הפסד של 34 מיליון שקל בשנים 98'-99' וגירעון של 37 מיליון שקל בהון העצמי