לטובת הכלל

גיל וייזר עבר דרך ארוכה מתחילת הקריירה שלו, שכללה מנכ"לות בת 17 שנה בדיגיטל, שנתיים בפיברוניקס ובחמש השנים האחרונות בהיולט-פקרד. בדרך הוא גם היה מועמד לרגע לתפקיד מנכ"ל פלאפון, תפקיד שממלא יורשו בתפקיד בדיגיטל, יגאל בר יוסף. וייזר בוודאי איננו ממש מתעצב אל לבו על שלא בחר (או נבחר) לתפקיד ההוא.

ופתאום, בשלב מתקדם בקריירה, כאשר HP מבצעת תהליכים דרמטיים להפליא, גיל וייזר מחליט ללכת למשהו אחר - טיפוח סטרט-אפים - אחרי קריירה במנכ"לות של חברות מהשורה הראשונה.

וייזר עדיין לא מגלה הכל. הרבה מהתהליכים עדיין לא בשלו לגמרי, וחלקם נמצאים, כנראה, במשא ומתן. מה שכבר ברור הוא, שהוא לא מתנתק מהיולט-פקרד. חלק מהתמיכה בסטרט-אפים תבוא משם, אבל לא רק משם - גם מחברות רב-לאומיות אחרות, וכנראה גם מגופים מוסדיים שונים, שהוא עדיין איננו חושף.

זו לא הייתה בחירתו של וייזר לחשוף את הנושא בשלב הנוכחי. מישהו הוציא משהו לעיתונות, כפי שעושות לעתים נשמות טובות. בהיולט-פקרד יודעים כבר כמה חודשים, ובכל זאת, העיתוי לא היה נוח לאיש והיה צורך לצאת מהר עם הודעה נגדית לעיתונות.

וייזר ופרנץ נברטיל, מנכ"ל HP אירופה, הם חברים טובים, ומיד הודיע נברטיל שהחברה מודה מאוד לוייזר על שירותו, ועל כך שהכפיל את הכנסות החברה בארץ, מ-100 ל-200 מיליון דולר לשנה.

וייזר, יליד תל אביב, דווקא לא בא מרקע שהבטיח את דרכו למנכ"לות של חברות היי-טק. הוא סיים בכלל את בית הספר המקצועי שבח, שאם לומר בעדינות, לא היה ממש משמנם וסלטם של בתי הספר התל אביביים. הוא סיים את מגמת החשמל, שהכשירה אותו להיות חשמלאי, לכל היותר. אבל אחרי הצבא הוא התגלגל, לפי תיאורו, איכשהו, לטכניון, ושם למד הנדסת אלקטרוניקה.

אחר כך נסע עם אשתו ליאורה וחברו הטוב קובי טל, כיום מאושיות ההיי-טק הישראלי בעמק הסיליקון, לאוניברסיטת מיניסוטה, ועשה שם תואר שני באלקטרוניקה ומחשבים. אחרי ארבע שנים חזר, לפי הבטחתו לאשתו, לארץ, וכאן החלה הקריירה שלו: בתחילה כמהנדס בקונטהל, אחר כך בדיגיטל.

את תפקידו בהיולט-פקרד ירש וייזר ממשה חורב, כיום מנכ"ל אורקל ישראל, ועליו הוטל להפוך את החברה מסוכנות לחברה בת, לאחר מו"מ ארוך בין החברה הרב-לאומית ל-CMS, הסוכנת בישראל.

אז למה וייזר עוזב את התפקיד בהיולט פקרד, בזמן שנראה לא לגמרי מוסבר? וייזר מסביר שלמעשה, זוהי בכלל תולדה של תהליכים ארוכים וממושכים, שהתחילו אפילו בדיגיטל. אבל את הראיון הוא בוחר להתחיל בכלל במשהו אחר, שנראה לרגע לא קשור, אבל מיד מתחבר: בתפקיד שלקח על עצמו באוניברסיטת חיפה.

בשנים 1995-1994, הוא מספר, באו אליו אנשי אוניברסיטת חיפה וביקשו ממנו להיות יו"ר הוועד המנהל שלהם, שהם מכנים בשם 'הוועד הפועל'. וייזר הוחמא אך הופתע: הרי אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה שמבוססת בכלל על מדעי החברה והרוח, ומה לאיש טכנולוגיה כמוהו ולמדעים אלה?

"אני יודע קצת טכנולוגיה וקצת ניהול", אמר להם וייזר, והם השיבו "זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים". הוא הסכים להתנסות בעניין, יחד עם קבוצה של אנשים, והם שינו את פני הניהול של האוניברסיטה.

"עזרנו לבנות שם מערך ניהול מאוד חזק, תקציב מסודר, והאוניברסיטה הכפילה ויותר את מספר הסטודנטים שלה", הוא מספר בעיניים נוצצות, "וחוץ מזה, הצלחנו לשכנע את יבמ, המתחרה הגדולה, ואת ג'ו רביב ז"ל, מנהל המעבדות של יבמ, לבנות באוניברסיטה את מרכז הפיתוח שלה. זה יצעיד את האוניברסיטה צעד גדול קדימה, בלי שום ספק".

"גלובס": ולמה בחרת להתחיל דווקא בזה?

וייזר: "כי זה מסוג הדברים שקורים בחיים ויוצרים הזדמנויות מדהימות, ואני מצפה לעוד הרבה הזדמנויות כאלה עכשיו. אני לא רוצה להיות יותר מדי בומבסטי, אבל אני מצפה לדרכים שונות של הגשמה עצמית".

אסור להישאר במקום אחד יותר מדי זמן אחרי שאדם מרגיש שהוא צריך ללכת קדימה, מסיק וייזר, ומסביר שאת דיגיטל עזב אחרי שלוש שנים של התלבטות.

את הערך המוסף הכי גדול שלו בהיי-טק הישראלי רואה וייזר בתחום החיבור לחברות רב-לאומיות, ולא בכדי הוא יו"ר הפורום של החברות הרב-לאומיות במרכז הישראלי לניהול.

בתחילת הדרך, הוא מספר, היה נושא החברות הרב-לאומיות שנוי במחלוקת: האם הן באמת מביאות תועלת לתעשייה הישראלית? כיום, זה ברור שלחברות הללו הייתה תרומה ענקית בפיתוח ההיי-טק שלנו. "מבחינתי", אומר וייזר, "זה לא רק עניין עסקי. יש כאן גם עניין של מעורבות בקהילה הישראלית, כמעט בכל תחום. כשהייתי בדיגיטל עזרנו לפתח את אנשי הצבא ולקרב אותם להיי-טק. אחר כך עזרנו לחברה הראשונה בארץ שעשתה IPO ,ISG, על ידי זה שהכנסנו מוצר שלהם לפורטפוליו של דיגיטל העולמית.

"ואז בנינו את מרכז הפיתוח של דיגיטל, שבו רוכזו כל המערכות המתקדמות של החברה בעולם. זה לא היה קל, אבל אנשים כמו דב פרוהמן וגיורא ירון (מאינטל ונשיונל סמיקונדקטורס, בהתאמה - א.ר) עזרו לי להביא את המרכז הזה לישראל".

אחר כך הוא הקים את דקסיס כחלק מדיגיטל, יחידה שחיברה טכנולוגיות ישראליות לטכנולוגיות של החברה הרב-לאומית, חיבור שנראה לו עד היום כתחום החשוב ביותר בפעילותן של חברות ישראליות.

כבר אז, מספר וייזר, היה לו חשוב מאוד לטפח את הקשר עם הקהילה, במידה שונה של הצלחה. "כשהחלה העלייה מרוסיה, בתחילת שנות התשעים, התקשרנו עם פארק תעשיות המדע של רותם בנגב והקמנו חברה בשם רותם סופטוור, חברה שמונה כיום כמאה וחמישים עובדים. אני רואה בה את אחד הצאצאים שגידלנו בעשר אצבעות, וזה כיף לא רגיל", הוא מצהיר, וטוען שזהו אחד הנושאים שחשוב לו במיוחד לטפל בהם כעת.

"כשמנהלים מערכת גדולה כמו היולט-פקרד, צריך להקדיש לניהול הרבה זמן, ולעשות זאת בצורה אינטנסיבית מאוד. נשאר מעט מאוד זמן לעשות דברים אחרים. כיום, אני רוצה לראות את הערך המוסף שלי בבנייה של הרבה מערכות עתירות ידע, כמו שעשינו בדיגיטל".

וייזר, שממלא תפקיד של סגן יו"ר המי"ל, רואה בכך תפקיד חשוב של קידום רמת הניהול הישראלי. הוא מדגיש במיוחד את נושא התרומה לקהילה, ומצטער על כך שמנהלים רבים נשאבים, כפי שקרה גם לו לעתים, לפעילות האינטנסיבית מאוד של קידום ופיתוח החברה שלהם, ולא נותנים את דעתם די על הפעילות למען הקהילה.

גם כאן, הוא אומר, חברות ישראליות יכולות ללמוד הרבה מחברות אמריקניות, שאצלן הדברים מסודרים וממוסדים. אם כל מנהל היה מקדיש עשרה אחוז מזמנו לטובת הכלל, הוא משוכנע, חיינו הקולקטיביים בארץ הזאת היו נראים אחרת. מבחינתו, גם טיפוח סטרט-אפים היא פעילות שיש בה מעין תרומה למען הקהילה.

אתה מחפש משהו חלוצי יותר, אבל השקעה בסטרט-אפים הוא משהו שגם היולט-פקרד מתכוונת לעשות בישראל, לא?

"נכון. ההנהלה של HP העולמית מבינה שהיא צריכה להיות מחוברת חזק יותר לטכנולוגיה מכפי שהייתה בעבר, והיא באה עם תוכנית שנמצאת כיום בשלביה הראשונים. זה חלק של התפקיד שאני לא עומד לעזוב. התבקשתי לעבוד מול חברות הסטרט-אפ שהחברה שוקלת להשקיע בהן, אבל מוסכם מראש שזה לא יתפוש את כל זמני, כי יש לי תוכניות רבות אחרות".

והן?

"כאמור, זה עדיין בתהליך של בנייה, אבל אני אתעסק בהשקעות ובעזרה להצמיח סטרט-אפים בעזרת השקעות של גורמים בארץ ובחו"ל. הדבר הכי מקסים שיכול להיות כרגע מבחינתי, זה לקשור את עצמי להרבה קבוצות של אנשים צעירים שנמצאים בתהליך המהפכני שקורה במדינה הזאת".

וייזר חזר בדיוק מנסיעה לארה"ב, בה טיפל בקשירת הקשרים הנחוצים לפעילותו העתידית. הוא מספר שפגש באנשים רבים מהשורה הראשונה של ההיי-טק האמריקני, ובכל מקום שמע התפעלות רבה מההיי-טק הישראלי.

"מדברים כיום בארה"ב על ההיי-טק האמריקני, הישראלי, וקצת על פינלנד ואנגליה", הוא מעיד, "אנחנו נתפסים כיום כגורם מאוד חם וחשוב. לדעתי, זהו חלון הזדמנויות מאוד גדול עבורנו. אבל בקצב המטורף שבו קורים דברים, אסור לנו לשקוט על זרי הדפנה. אם לא נפעל כדי לקדם את עצמנו, מישהו אחר יבוא ויתפוש את המקום. הודו מתעוררת, וכך גם מדינות שונות באירופה, וכולם יילחמו על מקומם. אנחנו מרגישים כיום נהדר, אבל אופוריה יכולה להביא רק להפסד".

יש לנו יתרונות רבים, טוען וייזר, אבל בתוך המצב הזה כבר מקופלים גורמים בעייתיים, שיכולים לגרום לנו לאבד את מעמדנו. צריך לבחון היטב את המודלים הקיימים של עשיית עסקים, של גיוס כוח אדם ושל מבנה החברות הישראליות. גם אלמנט מסויים של רדיפת בצע מפריע לו, כאשר הוא מסתובב בחברות היי-טק וכבר איננו שומע כל כך את ההתלהבות מרעיונות, כפי שהוא שומע את ההתלהבות מאופציות ואקסיטים.

ויש לדעתו גם מקום נכבד להמשך העשייה הממלכתית, כולל זאת של המדען הראשי החדש, כרמל ורניה, שהוא תולה בו תקוות מרובות שימשיך לפתח את שאורנה ברי, המדענית היוצאת, התחילה.

"אנחנו מאוד ביקורתיים על עצמנו", הוא אומר, "אבל הנה, למשל, נושא קרנות הון הסיכון התחיל, למעשה, מקרן אחת - יוזמה - שהייתה קרן חצי ממשלתית. גם המדען הראשי ותקציביו חשובים מאוד בעיצוב ההיי-טק הישראלי. אם רק נבין ששום דבר איננו מובטח לנו ואינו בכיסנו, אפשר יהיה להמשיך את המהפכה וזה יהיה אדיר".

הנה, מספר וייזר, אתמול באה לארץ משלחת משוויצריה, שמטרתה לבחון איך נעשים הדברים בהיי-טק הישראלי. "הם לא באו כדי להגיד 'וואוו, איך אתם עושים הכל נהדר'", מסביר ויינר, "הם באו הנה כדי ללמוד, וליישם אחר כך את הלקחים, כדי לקדם את עצמם ולהיות תחרותיים יותר. אז כנראה גם אנחנו צריכים להבין: כולם רוצים לקחת מאיתנו את המעמד המיוחד שלנו, ואנחנו צריכים להמשיך ולהילחם עליו".« אביבה רוזן « לטובת הכלל « את המעבר מניהול חברות היי-טק גדולות לטיפוח סטרט-אפים צעירים משייך גיל וייזר לשורת פעולותיו למען הקהילה והחברה בישראל. לדבריו, אם לא נקדם את הסטרט-אפים שלנו, נוותר על העתיד