חברת הטלפוניה האמריקאית SBC הגדילה את חלקה בחברת אמדוקס ל-%21.8 מ-%19.5. כמה כסף היא שילמה עבור אותן 6 מיליון מניות, ששוות כמעט 400 מיליון דולר? תתפלאו, שום דבר. קיבלה מתנה יפה.
מי שמנער את האבק ממדפי הזיכרון שלו, ודאי יודע כבר במה המדובר. אבל למען הקוראים שלא ממש זוכרים את ההיסטוריה הפיננסית של אמדוקס, בואו נחזור שנתיים אחורה. לאמדוקס יש היסטוריה פיננסית די מרשימה: תוך פחות משנתיים היא הספיקה לגייס ב-3 הנפקות כ-2 מיליארד דולר, שרק כ-300 מיליון מהם הגיעו לקופת החברה. השאר הגיע לבעלי המניות בהצעות מכר, במיוחד לכיסו של מוריס קאהן.
את ההנפקה הראשונה שלה ביצעה החברה ביוני 98'. רשמית, זו היתה הנפקה לקופת החברה (כרבע מיליארד דולר). בפועל, זו היתה הצעת מכר. ולמה? החברה הגיעה לוול-סטריט עם גירעון של 291 מיליון דולר בהון העצמי לאחר שחילקה דיבידנד ענק, טרם ההנפקה, בהיקף של 479 מיליון דולר.
וכאן אנחנו מתקרבים ללב העניין. בעלי השליטה באמדוקס היו צריכים מישהו שייקח על כתפיו את הדיבידנד הענק, ולכן פנו לחברת ההשקעות האמריקאית וולש-קרסון. חברה זו, המנהלת סך של 7 מיליארד דולר ומתמחה בהשקעות ורכישות של חברות בתחומי התקשורת והרפואה, מימנה את המהלך.
בתמורה להלוואת של 125 מיליון דולר והשקעה של 120 מיליון דולר נוספים, קיבלה וולש-קרסון כ-%29 ממניות אמדוקס לאחר ההנפקה הראשונית. במקביל, העניקה וולש-קרסון לבעלי המניות הקיימים באמדוקס אופציה לרכוש חינם כ-%4.9 ממניות שברשותה, בתנאי שיעמדו ביעדים עסקיים בשנים 98'-99'. אמדוקס, שחווה תקופה של צמיחה חסרת תקדים, עמדה בכולם. במקביל, גם מניותיה חוו תקופה מאוד נחמדה: בהנפקה הראשונה הן עמדו על 14 דולר, וכיום הן נעות סביב 70-60 דולר, מחיר המשקף שווי שוק של כ-13 מיליארד דולר.
וזה לא ש'חסר' ל-SBC. מאז ההנפקה השנייה של אמדוקס (יוני 99'), לפני 8 חודשים, השביחו אחזקותיה באמדוקס בכ-%160, ושווי מניותיה של חברת הטלפוניה האמריקאית באמדוקס עומד על כ-2.6 מיליארד דולר, לא כולל האופציה (3 מיליארד כולל האופציה). מדהים. אין מילה אחרת.
מה זה אומר על אמדוקס, שטיפסה, כאמור, לשווי של יותר מ-15 מיליארד דולר? את זה אנחנו משאירים למריל לינץ' ש'נזכרה' השבוע באמדוקס, ופרסמה המלצת 'קנייה' עם מחיר יעד של 90 דולר, המשקף שווי 'ראוי' לחברה: 18 מיליארד דולר. אנחנו עוד זוכרים שאחרי ההנפקה, לפני פחות משנתיים, אמדוקס דשדשה במחיר שפל של 8 דולר.
ומה אומרים כלכלני מריל לינץ'? שום דבר שקוראי "גלובס" לא קראו בעבר: אמדוקס היא השחקנית המובילה באספקת מערכות בילינג (חיוב וגבייה) לחברות טלפוניה וסלולר, ובין לקוחותיה שמות כ-SBC, דויטשה טלקום, מנסמן ואורנג' הבריטית.
אמדוקס אוהבת להציג את עצמה כספקית של חבילת שירות כוללת לפתרונות בילינג שמיועדים לחברות תקשורת המעוניינות לספק ללקוחותיהם סופרמרקט של שירותי תקשורת - סלולר, תקשורת בינלאומית ומקומית, תקשורת נתונים ואינטרנט - והכל בחשבון אחד ויחיד ללקוח, במסגרת מגמת ההתלכדות (Convergence) של שירותי התקשורת.
הראייה האסטרטגית של התמזגות שוק הטלקום עם שוק תקשורת הנתונים והאינטרנט, היא שמניעה את מיזוגי הענק שעליהם שמענו לאחרונה (וודהפון-מנסמן). אבל מערכות של חברות הטלפוניה הן מיושנות בדרך כלל (וזכו לכינוי LEGACY, מורשת). חברות הטלפוניה הגדולות מעוניינות להציע שירותים חדשים, אבל מבלי להשליך את המערכות הישנות.
אמדוקס מספקת פתרונות תפורים לפי מידה ומשלבת את הפתרונות החדשים עם המערכת הישנה. זאת, בניגוד למתחרותיה - LHS הגרמנית, AMS האמריקאית ואחרות - המספקות 'פתרונות מדף'.
שוק הבילינג מתחלק למספר סגמנטים, כאשר החלק העליון (High-End) שלו מכיל כ-%10 מהחברות, שמגלגלות כ-%85 ממחזור הפעילות בענף. כאן פעילה אמדוקס, כמו גם HP, יבמ, סאן ואחרות, כאשר כל אחת מהן מעסיקה אלפי עובדים.
בדרג הביניים נמצאות חברות קטנות יותר, שמציעות שירותים זולים משמעותית: פורטל סופטוור, סולקט הקנדית ולוסנט (באמצעות קיינן). הרמה השלישית כולל חברות סטרט-אפ או חברות צעירות מאוד, כגון נארוס, פיקיוב, אקזקט, טלנולדג', וויזטק, מאינד ועוד.
הבעיה של אמדוקס היא הצורה שבה היא עובדת. לאמדוקס אין מערכת בסיסית שממנה פותחו גרסאות, אלא 50 לקוחות עם 50 גרסאות שונות זו מזו. בשיטה זו אי אפשר לעשות שדרוג גנרי. לעולם לא תהיה על המדף גרסה מתקדמת יותר. הלקוח רוצה לעשות שדרוג? אנשי אמדוקס ישדרגו לו את המערכת.
כפי שחשף כתב "גלובס", אפי לנדאו, בתחקיר מיוחד על החברה, אמדוקס מפעילה שיטת מכירות ייחודית. שבה לקוח מבקש הצעת מחיר ואמדוקס מציעה מחיר מאוד תחרותי, אבל משמיטה את סעיף "שעות האדם". כאשר הלקוח רוצה הצעה סופית מסודרת (מה שקרוי תיאור פונקציות מדויק), שתכלול גם את מרכיב שנות האדם, אמדוקס שולחת 20 עובדים שיעברו על כל סעיף וסעיף ויעריכו את עלותו.
לאחר 4-3 חודשים, אמדוקס כבר חיטטה היטב בקרבי הלקוח, הוא חשף בפניה יותר מדי סודות, התרגל לעבוד עם האנשים, והוא גם יודע שהמוצר יהיה טוב. לכן הוא יקנה את המוצר של אמדוקס, למרות שהיא יקרה הרבה יותר מהתחרות.
ולמה זו בעיה? כי המערכת הארגונית של אמדוקס הופכת להיות מגושמת. לקוחות העתיד יעבדו בתקשורת רחבת פס על בסיס טכנולוגיות פרוטוקול האינטרנט. כאן הלהיט העכשווי היא פורטל סופטוור. יש לה 75 מיליון דולר מכירות בלבד, לעומת מיליארד דולר מכירות של אמדוקס, והיא עברה רק לאחרונה לאיזון תפעולי, בעוד שאמדוקס מייצרת מזומנים בקצב מעורר התפעלות. אבל בגלל תחום הפעילות ה'חם' שלה נסחרת פורטל סופטוור בשווי שוק של כ-12 מיליארד דולר, שנושק כמעט לזה של אמדוקס.
מערכות הבילינג היום הופכות מורכבות יותר - וזה טוב לאמדוקס - כי היא יכולה לגבות יותר כסף. אבל מספר השחקנים גדל, והשחקנים החדשים הם לא חברות טלפוניה נוסח SBC או דויטשה טלקום. אין להם כיסים עמוקים, והם צריכים מערכות גמישות, יעילות ומודרניות. אמדוקס ראתה את זה, והיא מנסה לענות על חלק מהבעיה ברכישת ITDS הקנדית. אבל כאן היא נכנסת למלכוד.
האם היא רוצה לשרת לקוחות בצורה של אאוטסורסינג, שבה הלקוח לא קונה אלא מחכיר את מערכת הבילינג? זו כמובן לא שיטה לגרוף רווחי עתק, ובטח שלא מחברות טלקום צעירות. מצד שני, ישנו הביזנס המסורתי, והאנליסטים יביטו על התהליך בעיניים מזוגגות. החברה לא ממוקדת, הם עלולים לומר.
העתיד של מערכות הבילינג הוא חיוב על פי צריכה ולא על פי זמן שימוש בצינור התקשורת. בעולם פרוטוקול האינטרנט, בעידן של תקשורת רחבת פס, אין ספק שזה יקרה. אז החברות יצטרכו לדעת אילו יישומים עוברים דרך קווי התקשורת, ובמהירות מסחררת.
בעידן של חילופי דורות במערכות הבילינג, שוק ההון האמריקאי מהמר על פורטל סופטוור. את אמדוקס הוא מתגמל כמי שנהנית מהפאניקה שגורמות חברות התקשורת הצעירות למונופולים הוותיקים, לקוחותיה של אמדוקס.« מאת אליאב אללוף « SBC מקבלת מתנה: מניות אמדוקס ב-400 מיליון דולר « מימשה אופציה ללא תמורה והגדילה חלקה באמדוקס ל-%21.8 * מריל לינץ' קובע מחיר יעד של 90 דולר למניות אמדוקס - %40 מעל השוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
