מי יכול עלי?

הערב ב"כלבוטק" נחשוף: שערורייה בערוץ 1. התחקירן שלנו, מחופש לרפי גינת, חדר לערוץ במסווה של מי שמבקש להגיש שם תוכנית. את מה שקרה לו שם תוכלו לראות עוד מעט, מיד לאחר הפרסומות.

גינת נרעש, באותו טון דרמטי שלו, שבו בלי ספק יפרוש, אם יהיה צורך, את פרטי הנזק שנגרם לו על ידי ערוץ 1 בפני השופט שיצטרך להכריע בסוגיית גובה הפיצוי (גינת דורש מיליון דולר).

באותו הטון הוא קובר את הערוץ שהזמין אותו ובסוף לא רצה בו.

"ערוץ 1 זה ערוץ מת", אומר גינת, "עם ועד עובדים מיליטנטי ועם ועד מנהל פוליטי. אין לו עתיד אלא אם יפטרו שם חצי מהאנשים. מי שעושה טלוויזיה זה כוכבים. הרי הכוכבים של ערוץ 2 הם אלה שגדלו בערוץ 1.

"היה עלי לחץ חברי. איך קוראים לזה בשב"כ? לחץ פיזי מתון, מצד יוסי משולם (מנהל התוכניות של ערוץ 1) ואורי פורת. התשובה שלי כל הזמן היתה: טוב לי בערוץ 2, אני זוכר את הערוץ שלכם לרעה, אין לי מה לחפש שם. אבל הם אמרו לי, בסדר, תוותר קצת על עגל הזהב, תעשה שנה-שנתיים מילואים. ואני בפרץ של טמטום הסכמתי. למרות שזה היה כרוך בהפסד כלכלי רציני. הייתי צריך להפסיק לעשות את 'פוקוס', דחיתי הצעה, מאוד לוחצת, של רשת להנחות את 'מיליונר'. זה הכל הרבה מאוד כסף. חוץ מזה, הרי הייתי צריך לבטל את החוזה לקמפיין הפרסום של סנסור".

- על כמה כסף מדובר בחוזה עם סנסור?

"לא יכול להגיד לך".

בירור קצר בענף העלה שמדובר כנראה בסכום שיכול לקנות דירה בינונית בתל-אביב תמורת שני ימי צילומים.

- נו, ותראה מה נהיה. אתה מצטער?

"אני שומע את הטענות של בני ליס (ראש ועד העיתונאים בטלוויזיה), ואני רואה את כל השקרים והרמזים על שחיתויות שהלכו בחוזה כביכול, כאילו שני חברים שלי, יוסי משולם ואורי פורת, סידרו לי תוכנית, ואני שומע איך חבורה של אנשים שקוראים לעצמם עיתונאים טוענת נגדי טענות, ואני מרגיש מאושר שהתוכנית לא עלתה לאוויר בערוץ 1. אני מרגיש שאם אני מעלה את התוכנית לאוויר ודקה אחרי ישדרו השדרנים האלה, אז אוי לי. אני מרגיש הקלה ואומר: ברוך שפטרנו מהסיפור הזה. אני צריך לשלוח לבני ליס זר ענקי של פרחים".

גינת שולף את המכתבים שליוו את סיום ההתקשרות שלו עם ערוץ 1. מכתבו של יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה, שנפתח במלים "רפי יקירי", יוצר דוקו-דרמה מבית היוצר של הטלוויזיה הממלכתית:

"ההחלטה נפלה בשעת לילה מאוחרת... ועדי העובדים נקטו בעמדות קיצוניות, איימו לנקוט בשביתות והשבתות ולא הותירו בידינו ברירה... אני בטוח שתגיע להסדר כספי הולם עם הנהלת רשות השידור".

- נו, הגעת להסדר כספי הולם?

"רחוק מזה. עד היום אני מרשות השידור לא ראיתי אגורה, והיו לי מעבר לנזקים גם הוצאות ישירות, המון כסף שהוצאתי בשביל לעשות את התוכנית. מעל 100 אלף דולר. יש פה הפרת חוזה בוטה של רשות השידור ועכשיו יש דיונים על גובה הפיצוי. הדיון התפוצץ בינתיים כי ההצעה שקיבלתי מהם מגוחכת ומבזה, ואני עכשיו, בימים האלה, כותב עם עורך הדין שלי את התביעה".

- אז לא זר פרחים, אלא תביעה כספית. ומה עם החברות עם אורי פורת? הלכה?

"מה פתאום? אני אוהב אותו, הוא חבר שלי, ואני יודע את האמת: הוא נגרר פה לסיטואציה של ועדים פלוס ועד מנהל שלא היה אפשר לנצח בה. אני תובע את רשות השידור, לא את אורי".

גינת דורש עצמאות

אז מה בעצם קרה שם, באותו לילה אפל שבו הוחשך המסך של הטלוויזיה הממלכתית והניס את הצופים לעבר ערוצים אחרים, ושבוע לאחר מכן, בלילה הארוך שתיאר שטרן במכתב?

הכל מתחיל בתנאי שהתנה רפי גינת: הוא יעשה את התוכנית תמורת 31 אלף דולר, ועוד חצי יום אולפן ותפאורה, ולא ישתמש באף אחד מאנשי רשות השידור, מכתב עד תחקירן, ממפיק ועד במאי, הכל משלו.

- למה בעצם? לא סמכת על אנשי רשות השידור?

"אני רוצה לעבוד עם אנשים שלי, שעובדים בשיטות שברשות השידור לא שמעו עליהם".

- אבל אתה לא מבין את הוועד שרצה לדאוג לאנשים שלו?

"זה הבלוף הגדול, כיוון שרוב הכתבים שעושים תוכניות טלוויזיה הם פרילנסרים. זה לא אנשים של בני ליס. אפילו את כתבות ה'יומן', תוכנית הדגל שלהם, עושים פרילנסרים. בשם איזה כתבים ואיזה תחקירנים הוא מדבר?".

שבועיים לפני השידור הראשון פנו ועד העובדים והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל לבית המשפט המחוזי לבטל את החוזה עם רפי גינת, מפני שהוא איננו משתמש באנשי רשות השידור וזה פוגע בפרנסה שלהם. השופט המחוזי בן-זמרה מסרב ומחייב את האיגוד לשלם לרפי גינת 3,000 שקל הוצאות. "עד היום הם לא שילמו לי. עורך הדין שלהם אמר לעורך הדין שלי: אנחנו גם לא מתכוונים לשלם".

אתה לא נראה לי אחד שיוותר. פרינציפ. מה תעשה?

"אני מתכוון לפנות להוצאה לפועל. שיביאו ת'כסף! אני אתרום את זה".

מי אלה שמתנגדים לך כל כך?

"בני ליס, ומאחורי הקלעים פועל שם אלישע שפיגלמן. הוא אגב הציע ליוסי משולם לעשות 'כלבוטק' ולא יוסי משולם ולא יאיר שטרן חלמו לתת לו את זה.

"כל זה לא נגדי אלא נגד פורת. הם מצאו כאילו קייס שפורת מסדר תוכנית לחברים שלו. ואת השקרים האלה הפיצו בבית המשפט בתצהירים ושם שלחו אותם מכל המדרגות".

ואז עברתי לאולפן ממול

יום לפני הקלטת התוכנית הודיע הוועד שלמחרת, כלומר ביום ההקלטה, יהיו אסיפות עובדים. כלומר באופן מעשי הכל יהיה מושבת. גינת התחכם להם והקליט באולפן אחר. העובדים מצידם החליטו על עוד אסיפת עובדים, שמתחילה בשבע וחצי בערב ונגמרת בסביבות תשע, כלומר פוסחת באלגנטיות על שעת השידור היעודה של 'כלבוטק', שמונה וחצי בערב.

"להנהלה היו שתי ברירות. הם יכלו לשדר שירים או תוכנית קנויה ובשמונה וחצי להכניס קלטת של 'כלבוטק' לשידור. אבל הם החליטו על החשכת המסך".

היית מחליט כמוהם?

"לא. הייתי יוצר מצב שהעובדים יחשיכו את המסך".

אתה מרגיש נבגד?

"אני חושב שהם טעו כאן. אני הייתי הולך עד הסוף".

תגיד, אבל פורת ומשולם שכל כך לחצו עליך, איפה היה הגיבוי שלהם ברגע האמת?

"ההנהלה נכנעה לעובדים. לאורי לא היתה ברירה. הוא יכול היה ללכת למהלך רציני רק בתיאום עם הוועד המנהל. אבל כל מיני חברים בכירים בוועד המנהל הלכו עם הוועד נגד אורי פורת.

רק באחת בצהריים שטפתי עיניים חולף שבוע, ושוב מתקרבת שעת השידור של "כלבוטק". העובדים מוסרים הצהרות בעיתונים, מודיעים שהם לא ייתנו בשום אופן לשדר. בישיבה לילית מחליטה הנהלת רשות השידור לא לשדר את התוכנית, כי זה יגרום להחשכת המסך. "ההנהלה מחליטה בלילה להפר את החוזה איתי. ואני קם בבוקר, מעירים אותי בשש בבוקר, להתראיין בגלי צה"ל, רשת ב', רדיו אזורי. בשש בבוקר אני יורד בתחתונים מחדר השינה לסלון ורק באחת ורבע מצליח לעלות חזרה לשטוף פנים". לא נעלבת? "הרגשתי הקלה עצומה, בייחוד שישר היתה עלי התנפלות של זכייני ערוץ 2. ואז התחילו המגעים עם ערוץ 2 ואני לא יכול לעבור ברחוב רק מהפידבקים של אנשים שצוחקים על ערוץ 1, 'האידיוטים האלה, איך לא רצו אותך? מטומטמים. מי רואה אותם בכלל?'". בסוף החלטת על רשת. "זה הבית שלי בינתיים". אם זה הבית שלך, איך חשבת לעשות גם תוכנית ברשת וגם תוכנית בערוץ 1? אין דבר כזה שמגיש כוכב מופיע בשני ערוצים שונים. "אני גם לא זוכר אדם שעשה בו זמנית שתי תוכניות שונות. התנאי שלי לרשות השידור היה שאני חתום עם רשת והמשטרה ואני ממשיך ב'שידור חוקר'. אבל זה הדבר היחיד שמותר לי, על פי החוזה שלהם, לעשות". ביקורות כאלה לא ראיתי לא איש של אנדרסטייטמנט, גינת. "אם בא לכם לעבור חוויית אימים היצ'קוקית..." הוא המשפט שבו הוא מציג ב"כלבוטק" אייטם על משווקים של מערכות טיהור מים. את תחקירן "כלבוטק"

שנשלח לבדוק את מחדלי השמירה בכותל המערבי ציידו לא בסכין או באקדח, אלא בשלושה סכינים חדים, בשני אקדחים טעונים ובפצצה מתקתקת. ואם אתם מתקשים לדמיין מה אפשר לעשות בכל אלה, אל דאגה, גינת יפרט נשק-נשק ומה יעשה בו מחבל פוטנציאלי ברחבת הכותל.

כמעט כל אייטם מלווה בהתחזות, במסווה, בהסתכנות אישית. מה יקרה אם ייתפס התחקירן שמצויד בארסנל הנשק ומחופש לבחור ישיבה? האם יהיה לו זמן להסביר ולומר לחייל: חייך, אתה במצלמה נסתרת? האם תחקירנית "כלבוטק" שמתקבלת לעבודה בסוכנות דוגמנות ומצלמת תוך כדי כך בחשאי לא מפחדת שיתפסו אותה? תוסיפו לזה את המרואיינים רק בצללית, את הקולות המעוותים למנוע זיהוי, את התחושה שאנחנו בעורף האויב, וקיבלתם עולם שבו כולם או ציידים או ניצודים או שהם בדיוק עכשיו, באוויר, מתחלפים בתפקידים - הניצוד הופך לצייד, הצייד הופך לטרף.

תגיד, אז זו שליחות אצלך? אידאולוגיה?

"לא. הדביקו לי כל מיני תארים, 'מחנך העם לצרכנות', 'מר צרכנות'. אותי מעניין דבר אחד. לעשות שואו טלוויזיה טוב. בגלל 'כלבוטק' נחקקו 36 חוקים חדשים בכנסת. זה נהדר. אבל אותי מעניין קודם כל השואו.

"תראי את הרייטינג", חוגג גינת את עלבונו, "תראי מה הם הפסידו. וגם ביקורות כמו ש'כלבוטק' קיבלה לא ראיתי לגבי שום תוכנית".

לא תמיד הביקורת פינקה אותך. דיברו על סגנון הגשה בוטה, מתלהם, גם ב'פוקוס' וגם ב'שידור חוקר', דיברו על אכזריות של השחזורים לגבי המשפחות.

"אבל אף אחד לא כתב שזה לא מקצועי או משעמם". התעצבנתי, אז ירדתי במעלית בוא נדבר רגע על הראיונות שערכת בכלבוטק עם קורבנות הניצול המיני של המטפל יוסי זיידר. למה ישבת כל כך קרוב אליהם?

"האנשים שישבתי מולם עדיין בתוך טראומה נפשית איומה ובולטת. ואני ישבתי קרוב אליהם כדי שאם פתאום קורה משהו אוכל להחזיק להם את היד. הרגשתי שזה שאני, עם כל התדמית ומה שעומד מאחורי, לא סתם בן אדם אלא רפי גינת, יושב מולם, זה נותן להם כוח".

כשמסתכלים על החומרים האלה שאתה מתעסק איתם כל השנים, הם תמיד קשורים בפושעים ובנוכלים שצריך לתפוס ולחשוף אותם.

"הכל במקרה. אני בכלל הייתי כתב ספורט ולא חלמתי על תחקירים. היה פשוט תאקל ביני ובין מנהל הספורט אלכס גלעדי. קמתי בבוקר ואמרתי, אני לא עובד פה יותר. התכוונתי לרדת לחיים יבין - מחלקת הספורט היתה אז בקומה חמישית והחדשות בקומה שלישית - כדי להגיד לו, בוא תעשה ממני כתב חדשות. במעלית איתי עמד גדעון לב-ארי שהיה מפיק 'כלבוטק', אז שאלתי אותו: תגיד, אתה צריך כתב? הוא אמר: דווקא כן, בוא. אמרתי: אני בא. וזה הדליק אותי".

אם אני אחיה על דיאטה של רפי גינת, אני אאמין שיצר האדם רע מנעוריו ושאני צריכה מאוד להישמר לנפשי.

"גם החומרים שאני מתעסק איתם, גם קול הבס והזקן, וגם הגודל, הכל ביחד יוצר את התדמית הכסאחיסטית, שאני טיפחתי כי היא טובה לתוכנית". אז קצת טעיתי, אבל בסוף תפסו את הנבלות "אם יש לי איזו בעיה עם 'שידור חוקר'", אומר גינת, "זה ברמה הפילוסופית. כי איך שלא תסתכל על זה, אתה בעצם מארגן ציד אדם. נכון שזה אנשים שהם נוכלים ורוצחים ונכון שהם צריכים להיתפס. ועדיין ברמה הפילוסופית זה ציד אדם. כל המדינה מחפשת את האיש הזה. מי שלא נתפס במהלך השידור, בעיקר הנוכלים, מסגיר את עצמו".

גינת מדבר על הרמה הפילוסופית, אבל במישור מעשי לגמרי כבר צדו בעקבות 'שידור חוקר' אדם חף מפשע, ועוד באשמת אונס. מדובר במקרה שבו הכינו קלסתרון על פי תיאור של ילדה שנאנסה, צופי 'שידור חוקר' זיהו שכן שלהם וצלצלו לאולפן, ואז נתפס בחור מרמלה שדמה לקסתרון, ובסוף התברר שהילדה אמנם נאנסה, אבל על ידי נערים מבית הספר שלה.

"על דרך האבסורד, אם הפשע הזה לא היה מגיע ל'שידור חוקר', הוא לא היה נפתר עד היום".

תסביר.

"מה קרה פה? הוא נפתר בהפוך על הפוך. זה היה שחזור נוראי, חוטפים אותה בהונדה סיביק לבנה, אונסים אותה באיומי סכין. וכל השחזור נעשה על פי העדות שלה. לאולפן הגיעו אינפורמציות צולבות שנתנו את השם של הבחור ברמלה שדומה דמיון מדהים לקלסתרון. הוא נעצר באותו לילה. נעשה מסדר זיהוי והילדה בכלל מצביעה על מישהו אחר.

"פה פתאום התעורר חשד שיש משהו: הפעילו על הילדה לחץ והתברר שהיא בדתה את כל הסיפור אחרי שנאנסה על ידי תלמידים מבית הספר. אבל אם זה לא היה ב'שידור חוקר', היו מחפשים עד היום את הקלסתרון הזה". רומן עם קיציס אתה מתארח בהמון תוכניות טלוויזיה. איפה אתה הכי אוהב להופיע? "יש הופעה אחת ב'רק בישראל' שאני מצטער עליה. הייתי צריך להופיע שם עם מסכה ולהוריד את הז'קט, וזה היה מיותר. לא הייתי צריך לעשות את זה. אבל זו תוכנית נהדרת, ממש מצחיקה. היא אחרת והיא טובה, וכל הפעמים שהייתי שם נהניתי מאוד. הכי נהניתי שם. זה לא אומר שכשהייתי אצל רפי רשף או קובי ואברי לא היה טוב. היה בסדר. אני לא חסיד גדול של הטוק שואוז".

למה?

"כי יש יותר מדי. באמת אותם מרואיינים מסתובבים כל הזמן. עובדה - אני. בגלל התחרות הקשה בין הטוק שואוז כל הזמן מחפשים גימיקים נמוכים, שזה מתחיל להיראות כמו טלוויזיה של מתנ"ס". - מה אתה רואה בטלוויזיה?

"ערוץ הספורט, רק שידורים חיים. אני גם פריק של חדשות. בבידור הכי מדליק אותי 'רק בישראל'. בכלל לא עושים בידור בטלוויזיה. עבר כנראה זמנם של ההצגות הגדולות של הכוראוגרפים והספיישלים. כאשר הייתי מנהל הבידור של הטלוויזיה הישראלית עשינו את 'הדרן ל...', ואלה היו תוכניות יפות, טובות, מרגשות, עם הרבה גלורי. היום הכל יותר אינסטנט, יותר אמ.טי.וי כזה.

כולל בעשיית חדשות".

ותוכניות הלייט נייט, דנה מודן, איל קיציס ו"פרפר לילה".

"מבין השלוש אני הכי אוהב את קיציס. דנה מודן משעמם אותי. אני מודה ומתוודה שמה שקורה באולפן של דנה מודן לא מדבר אלי. במעט הפעמים שראיתי את זה ישבו שם כל מיני פלצנים עם כל מיני אמירות גבוהות. נראה לי שזה מזויף לגמרי. לעומת זאת, אני אוהב את מה שמתרחש באולפן של 'פרפר לילה'.

"את יודעת למה ערוץ 1 לא משדר טוק שואו לילי? אני אגיד לך למה. כי אין שם אף אחד שיכול לעשות את זה. אין קיציסים וברמנים, שמה יש שפיגלמנים, אחימאירים וליסים. אין שם אפילו פריים טיים, אז שיעשו אוף פריים?".

הטלוויזיה שייכת לצעירים?

"תעשיית הטלוויזיה היא תעשייה של צעירים. אבל מי שמביא בפריים טיים את הרייטינג זה עדיין כוכבים ותיקים, כי הציבור מאמין להם. עד שנזקין כולנו יותר מדי ואז הקיציסים יצברו את האמון ויהיו בפריים טיים, ואנחנו, אם יהיה לנו מזל, יעבירו אותנו לתשע בבוקר".« שלומית לן « מי יכול עלי? « בשורות אלה תוכלו למצוא את הגירסה השלמה של רפי גינת לקורות "כלבוטק" מהרגע שקיבל את ההצעה להחזיר אותה ועד לשידורה ברשת. גם אם לוקחים את גירסת המתנגדים לרפי גינת, אפשר לראות בבירור שהטלוויזיה הממלכתית של ישראל ירדה לגמרי מהפסים. או כפי שמגדיר אורי פורת עצמו את הפארסה: "זו הפקה ייחודית לערוץ הראשון"