היה לי משעמם אז הקמתי בי"ס לטיסה

זה היה באמצע 98'. היום, שנתיים אחרי, נחשבים עסקי הטיסה של ניסים ואנונו ואשתו פאני למובילים בארץ בתחומם. הכל התחיל (ועדיין נמשך) ממכירת פוסטרים בגרמניה ב-20 מיליון דולר בשנה

17 שנים עוסק ניסים ואנונו בענייני קניה ומכירה של פוסטרים בגרמניה. היום הוא משווק אותם לכ-7,000 חנויות ומחזור המכירות כ-20 מיליון דולר בשנה. לדבריו, הוא אחד מיצרני הפוסטרים הגדולים שם. תרמילאים צעירים רבים מישראל עשו כסף לא רע ממכירת פוסטרים אלה ברחבי אירופה.

אבל הגעגועים לארץ גרמו לבני משפחת ואנונו לארוז ולחזור לפני כשנתיים. כשחזר, החליט ניסים להגשים חלום ישן להיות... טייס. הוא לקח שיעורים פרטיים, ראה כי טוב והחליט לפתוח בעצמו, יחד עם פאני אשתו, בית ספר לטיסה לטיפוסים כמוהו, טעוני חלום ישן שאינו ניתן לעקירה.

זהו הרקע להקמתה לפני שנה וחצי של חברת F.N.A תעופה, ראשי תיבות של "פאני וניסים אוויאיישן". בית-הספר לטיסה הזה נחשב היום לאחד הגדולים בארץ, בתחום האזרחי. הוא מכשיר טייסים, מחסרי רישיון עד לקברניטים; מספק שירות של מוניות אויר לאנשי עסקים; משכיר מטוסים לבעלי רישיונות טיס. החברה מפעילה 11 מטוסים, מתוכם ארבעה דו-מנועים ושבעת האחרים חד-מנועים.

איך הגעת לעסקי פוסטרים?

"ב-83' נסעתי לגרמניה לטיול. מפה ומשם נשארתי שם. עליתי על רעיון של הפצת תמונות שמדברות לקהל רחב. הזמנתי ציירים לצייר עבורנו, הדפסנו כמויות והפצנו. ההתחלה היתה קלה למדי. פגשתי שם בחור ישראלי שעסק בהפצת פוסטרים. כשפרש לקחתי ממנו את העסק והמשכתי להפעיל אותו. מחזור המכירות עמד על כמה אלפי דולר בחודש. לא יותר. מכרנו בעיקר בדוכנים על המדרכות. מאוחר יותר הקמתי מזה עסק עם אחישי גל, היום מנכ"ל איסת"א. כשהוא פרש, עברתי להפצה בחנויות. היום העסק הוא אימפריה רצינית. הדוכנים נעלמו פחות או יותר. המרכז שלנו נמצא בקלן ובלייפציג. כרגע יושבים שם חבר'ה גרמנים. אני הבעלים היחיד של העסק."

איך זה שעסקי הפוסטרים רווחיים בכל העולם?

"היום המחיר זול בהרבה מאשר בעבר. כדי לענות על הביקוש, אסירים מייצרים עבורנו גם בבתי כלא בגרמניה. בבית הכלא של קלן יש לנו מפעל והאסירים מכינים את המסגור."

והציירים?

"גרמנים ובלגים. לא מהליגה הראשונה, אבל למדנו מהר מאד מה-הן העדפותיו של הלקוח האירופאי והם מציירים לפי הנחיותינו."

למה לא הקמת מפעל דומה בארץ?

"כאן הקהל קטן יחסית ולכן גם לא מרוויחים על זה. חסרה כאן מסה. אנחנו משווקים בכל אירופה, כולל מזרח אירופה. התחרות שלנו שם היא מול האמריקנים."

יום אחד החלטת לנטוש את העסק המשגשג ולחזור ארצה.

"האשה לחצה. היו לנו שלושה ילדים, שהיום הם בני 6, 4, ושנתיים. חזרנו אבל העסק שם המשיך לעבוד. הייתי טס לשם למשך שבועיים בחודש. בשאר הזמן הייתי כאן והשתעממתי. התחלתי ללמוד טיסה. במקביל למדתי גם בגרמניה וראיתי את ההבדל שבין בתי ספר באירופה לבין מה שקורה בארץ. החלטתי שיש מה לשפר וגם שיש בזה כסף טוב."

מה ההבדל?

"בעיקר בשירות. באירופה השירות מקצועי ובתי הספר מסודרים. לאדם שמשלם 600 שקל לשעת-לימוד, צריך להתייחס כאל לקוח מכובד. אני לא קיבלתי כאן יחס כזה. חשוב גם איך המקום נראה. בית ספר לטיסה צריך להיראות יוקרתי. המטוסים כאן היו ברמה לא גבוהה במיוחד. אחרי שהחלטתי להיכנס לעניין ברצינות, הבאתי מטוסים פירסט-קלאס, שיפצתי מקום בהרצליה והקמתי את החברה שלי".

כלומר, זיהית מראש הצלחה בטוחה.

"כן. זו לא הפעם הראשונה שזיהיתי הצלחה בטוחה ופעלתי בהתאם. לפני שש שנים באתי בפסח לחופשה לארץ. תוך שבועיים הקמתי בקרית גת מפעל שייצר את הלהיט ההיסטרי של אותה תקופה, 'ראש דשא'. את המפעל שכרתי מכלל. בתוך כשבעה חודשים ייצרנו 3 מיליון חתיכות. הכל נשלח לגרמניה. העסקתי 120 עובדים. השקענו במפעל 120 אלף שקל, במחירים ההם. הרווחתי כמה מיליונים. זו היתה הצלחה אדירה. מה הסוד? כל מה שאתה יכול לייצר בכמויות גדולות, למכור בזול ולהפיץ בהפצה רחבה - מצליח. בדיוק כך."

היה מסובך לעבור משיווק פוסטרים לעיסקי טיס?

"לא כשלומדים את הנושא לעומק. קודם כל צריך להשיג אישורי הפעלה ממשרד התחבורה וזה מאד קשה. הם דורשים גב כלכלי וספר מבצעים. הכל מסובך מאד. למשל, מינהל התעופה האזרחי דורש שיהיו לפחות ארבעה מטוסים בהתחלה, למרות שהחוק מסתפק בשניים. וכן האנגר לאיחסון המטוסים וטייסים שיפעילו אותם. בדרך כלל לוקח להקים בית ספר כזה במשך שנה וחצי. אני הקמתי את בית הספר שלי תוך שלושה חודשים. למה? כי אני פושר. לחץ רציני ונידנוד עזרו, ותוך שלושה חודשים קיבלתי תעודת הפעלה."

היתכן? איפה הבירוקרטיה הישראלית המפורסמת?

"מינהל התעופה האזרחית התייחס אלי בספקנות. עשו לי בעיות. שיכנעתי אותם, סיפרתי מה ראיתי בחו"ל ומה אביא לארץ. במקביל, גייסתי טייסים. היתה עלי ביקורת מאד גדולה בהתחלה. הבאתי מטוסים וסימולטור בהשקעה של חצי מיליון דולר."

נשמע הרבה כסף.

"השקעתי מיליון וחצי דולר בהקמת העסק, בקניית המטוסים ובשיפוץ המקום. ההוצאות השוטפות עומדות על כ-250 אלף שקל לחודש. היום אני מעסיק כ-45 טייסים ומדריכים."

איך הגיבו המתחרים?

"בהתחלה בזילזול. יש שם טייסים ותיקים. הם חשבו שאסגור אחרי חודשיים. תוך חודשים ספורים השתנתה הגישה. היום נשארו בהרצליה שלושה-ארבעה בתי ספר פעילים מאד. בארץ פועלים בסך הכל שבעה בתי ספר לטיס: בהרצליה - 4, בחיפה - 2, בירושלים - 1."

איך משווקים?

"התחלנו עם המיכרז הכפול: הצענו שיעורים ראשונים בקורס טיס פרטי במכרז. אנחנו מפרסמים ברדיו טיסות היכרות, וגם שילוט חוצות. עם הסימולטור כבר הופענו בטלוויזיה ואנחנו מפרסמים בעיתונות ועל גבי שילוט פנימי בשדה. בכל אלה אנחנו משקיעים כ-300 אלף שקל בשנה. את הפרסום אני עושה בעצמי."

מהו היקף הפעילות שלכם?

"יש לנו 130 חניכים רגילים בשלבי התחלה ועוד כ-100 לקורסים מתקדמים. יש לנו גם כ-320 לקוחות ששוכרים מטוסים מפעם לפעם. וכן, אנחנו מפעילים שירות של מוניות אוויר לסיורים בשמי הארץ ולהסעות." איך אשתך משתלבת בעסק?

"למעשה פאני אשתי היא בעלת העסק. אני מנהל את העסקים בגרמניה וגם כאן."

מה תסמן כפריצה הגדולה.

"חודשיים אחרי שפתחנו, באוקטובר 98'. התחילו להגיע טייסים שנהנו מהמטוסים שלנו. בזכותם השם התחיל לרוץ. אחרי חצי שנה הפכנו לאחד המובילים. זה לא יכול היה שלא להצליח."

תוכניות לעתיד?

"להגיע למטוסים גדולים של 19 נוסעים, שכיום חסרים בארץ. לא, לא נתחרה בארקיע וישראייר. נספק נישה שחסרה בארץ. היום יש מטוסים של עד 10 מקומות ומ-50 מקומות ומעלה. נגדיל את מספר מוניות האוויר. כל זה אני מקווה שתוך חצי שנה."

פרופיל מקצועי מיקום: שדה התעופה הרצליה.

שטח: 400-350 מ"ר, שכורים מרשות שדות התעופה.

מספר עובדים: 14, כולל שני טייסים בשכר, ופרליאנסרים: 20 מדריכים ו-35 טייסים מסחריים.

מנכ"ל: ניסים ואנונו.

מחזור מכירות: 8 מיליון שקל. (של כל בתי הספר בארץ, כ-30 מיליון שקל בשנה.) בעלים: פאני ואנונו.

עסקים נוספים של הבעלים: חברה לייצור והפצת תמונות ופוסטרים בגרמניה, חברת נדל"ן בשם נדב, שעוסקת ברכישת קרקעות.

הנתונים נמסרו על-ידי מנכ"ל החברה.

מחירים

שיעור טיסה: 680 שקל למטוס קטן כולל מדריך (שמחירו 200 שקל).

השכרת מטוס לשעה: 480-450 דולר ל-60 דקות.

מונית אוויר : 600-450 דולר לשעה.« זהבה דברת « היה לי משעמם אז הקמתי בי"ס לטיסה « זה היה באמצע 98'. היום, שנתיים אחרי, נחשבים עסקי הטיסה של ניסים ואנונו ואשתו פאני למובילים בארץ בתחומם. הכל התחיל (ועדיין נמשך) ממכירת פוסטרים בגרמניה ב-20 מיליון דולר בשנה