ועכשיו צריך להחליט בשאלת פירוק החברה לשיקום הרובע היהודי

בעקבות התערבותו של ראש הממשלה אהוד ברק בפרשת המכירה של חלק מרחבת הכותל המערבי לעמותה החרדית "עזרת מנחם", הוקפאו לאחרונה כל הליכי המכירה. ברק הסמיך את השר לענייני ירושלים, חיים רמון, לבדוק את עסקת המכירה. רמון קיים מספר פגישות בנושא זה, ומייד לאחר מכן הורתה המחלקה המשפטית של משרד ראש הממשלה להקפיא את ההליכים למימוש העיסקה ולהימנע מפרסום המלצות ועדה אד הוק שמונתה לבחון אותה.

חבר הכנסת ויו"ר ישראל אחת, אופיר פינס, בין מובילי המאבק לביטולה של העיסקה, קיבל לאחרונה הודעה רישמית על הקפאת המכירה.

עם זאת, מהלך שמוביל פינס, לפירוק החברה הממשלתית לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, שביצעה את העיסקה, אינו צפוי להסתיים בהצלחה.

כפי שנחשף ב"גלובס", לפני כשנה מכרה החברה הממשלתית לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, חלק מרחבת הכותל המערבי לעמותת "עזרת מנחם". המכירה בוצעה במיכרז שפירסמה החברה לשיקום הרובע ביולי אשתקד.

לימים התברר, כי השותפים בעמותה הם המיליונר החרדי לב לבייב; יו"ר כולל חב"ד שלום דוכמן; הרב עדין שטיינזלץ, שתירגם וביאר את התלמוד הבבלי וחלקים מהתלמוד הירושלמי; שלמה אליהו, בנו של מנהיגה הרוחני של המפד"ל; בנימין קליין, ששימש כמזכירו של הרבי מלובביץ; בנציון דל, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך; ושמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

עמותת "עזרת מנחם" היתה המציעה היחידה במיכרז. על פי ההתקשרות בינה ובין החברה לשיקום הרובע, רשאית העמותה לבנות במקום מרכז מבקרים גדול, שישמש גם בית מדרש ואולם לחגיגות פרטיות של בר מצווה. בכירים במשרדי הממשלה ידעו זמן רב על העיסקה, אולם העדיפו לשמור על חשאיות.

ועדה אד הוק, שהוקמה לבחינת העיסקה, המליצה לפני חודשים אחדים לאפשר מכירת חלק מהרחבה לעמותה, אולם התנגדה להקמת אולם לבר מצוות ברחבה. את הוועדה הקימה פרקליטות המדינה, בעקבות צו ביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים, שעצר את קידום העיסקה. מיו"ר הוועדה, דב שילנסקי, ביקשה כאמור המחלקה המשפטית של משרד ראש הממשלה, להימנע מפרסום ההמלצות.

הקפאת העיסקה למכירת חלק מרחבת הכותל לעמותה החרדית "עזרת מנחם" מסמנת כנראה את ביטולה. מהבחינה המשפטית עומדת לברק זכות חוזית להפעיל וטו על עיסקאות שמבצעת החברה. זאת, מתוקף הסכם החכירה, בו מסר מינהל מקרקעי ישראל את קרקעות הרובע היהודי לניהולה של החברה.

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, אבי דרכסלר, שניהל מאבק לביטולה של העיסקה, היה ראשון הפונים לראש הממשלה אהוד ברק, בבקשה לעצור את המכירה. דרכסלר טען, כי העיסקה חורגת מההסכם בו מסר המינהל את הקרקע האמורה לניהול החברה לשיקום הרובע היהודי, ודומה שעמדתו מקובלת על המחלקה המשפטית של משרד ראש הממשלה.

גם אם יתממשו הציפיות והמכירה תתבטל, עדיין עומדת על הפרק שאלת תפקודה של החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי: בשנתיים האחרונות מכרה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ארבעה אתרים בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי לגופים פרטיים.

שלושה מתוך ארבעת הנכסים נמכרו לעמותות חרדיות, שמתכוונות להפעיל בהם תלמודי תורה. בין האתרים: גן ארכאולוגי הממוקם ברחוב משגב לדך, וכולל בתוכו את כנסיית מרייה הצלבנית, שהקים בשנת 1132 הפלג הגרמני של ההוספיטלרים. הגן, שמשמש אחד מאתרי התיור הבולטים ברובע היהודי, נמכר לישיבת "אש התורה", במיכרז שמתיר לה לבצע בנייה בתוך האתר הארכיאולוגי.

את כיכר בתי מחסה מכרה החברה לשיקום הרובע היהודי לעמותה החרדית "נר לרחל". כיכר בתי מחסה אמנם אינה אתר ארכאולוגי עתיק, אבל היא מבנה אטרקטיבי ומתוייר, שהקים במאה הקודמת 'כולל דויטשלנד', במטרה לספק דירות קטנות לעניי הרובע היהודי.

מכירה זו היתה שנויה במחלוקת נוכח הערך התרבותי של המבנה, אבל מעל המחלוקת התרבותית ריחפו גם שאלות הנוגעות להליכים שקדמו לביצועה: שנה קודם לפרסום המיכרז ניסתה עמותת "נר לרחל" לקנות את המתחם באמצעות עיריית ירושלים.

עיריית ירושלים רשאית לקנות נכסים בלי מיכרז ולמועצת העיר ירושלים הוגשה הצעה לפיה העיריה תקנה את הנכס ב-700 אלף דולר שתממן עמותת נר לרחל. מחלקת הייעוץ המשפטי של העיריה פסלה את ההצעה.

לאחר שמהלך זה נכשל, פירסמה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי מיכרז, שהוראותיו קבעו, שהמשתתפים צריכים להיות מוסדות חינוך המשרתים ילדים בני 6 עד 14.

חבר מועצת העיר ירושלים, ארנן יקותיאלי (מרצ), טען שהמיכרז תפור לתלמודי תורה. מנכ"ל החברה לשיקום הרובע, עורך הדין גלעד בניאל, הכחיש ואמר אז ל"גלובס", כי המיכרז מכוון גם למבני חינוך, ציבור ותרבות מכל המגזרים.

בית המשפט המחוזי עצר את המיכרז בצו ביניים. החברה לשיקום הרובע פירסמה מיכרז מתוקן. במסגרת זו ציינה החברה לשיקום הרובע, כי במבנה יש שוכר, ובכך רמזה שיכולה להיות בעיה של פינוי. מי שהתעמק בפרטים גילה, שהשוכר הוא לא אחר מעמותת "נר לרחל".

אם משקללים את המטלות המצומצמות שמוטלות על החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי - מיפוי הרובע וניהול הנכסים שבו - עם ההיסטוריה של מכירת אתרי התרבות לעמותות חרדיות, דומה שהמוצא היחיד הוא אכן פירוקה של החברה. את מטלותיה, כפי שמציע חבר הכנסת אופיר פינס, אפשר להעביר אחר כבוד לחברה הממשלתית לשיקום מזרח ירושלים.

הצורך בפירוקה של החברה מתחדד נוכח הנסיבות, אבל ברשות החברות הממשלתיות חשבו על זה קודם: כבר בתחילת שנות התשעים המליצה רשות החברות על פירוקה של החברה.

ההמלצה נקברה במגירות, כעת אין רשות החברות מצדדת במהלך. מדברים שכתב המנהל הנכנס של רשות החברות, ירון יעקובס, לחבר הכנסת אופיר פינס, עולה, שבחשבון באים רק שינויים במתכונת הפעילות של החברה: "רעיונות והצעות לגבי עתיד החברה", כתב יעקובס, "מחייבים תיאום והסכמה של מספר משרדי ממשלה, שרים וגורמים נוספים הנוגעים בדבר. עד כה לא הושגה הסכמה כזו, ולפיכך נראה כי עדיף להתרכז בשינויים במתכונת הפעילות של החברה, שיהיו קרוב לוודאי כתוצאה מהדיונים הנוכחיים".« נעה ווסרמן-עמיר « ועכשיו צריך להחליט בשאלת פירוק החברה לשיקום הרובע היהודי « ראש הממשלה אהוד ברק התערב וכך הוקפאה העיסקה, בה נמכר חלק מרחבת הכותל המערבי לעמותה החרדית "עזרת מנחם". החברה לשיקום הרובע היהודי, מסתבר, מכרה לאחרונה לעמותות חרדיות עוד נכסים בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי