כביש חוצה ישראל - המודרני ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית

סיור בכביש 407 בטורונטו, שאמור לשמש מודל לכביש חוצה ישראל, מלמד כי זמן הזיכיון בארץ יהיה קצר בהרבה, ושיטת הגבייה תהיה שונה. בקנדה מתחמקים מתשלום רק 3% מהנהגים, מעניין מה יהיה האחוז בישראל

כ-500 מיליון שקל יושקעו עד סוף השנה בבניית כביש חוצה ישראל. עד כה הושקעו בכביש יותר מ-140 מיליון שקל. לדברי מנכ"ל קבוצת דרך ארץ, אודי סביון, בתקופה האחרונה חלה האצה משמעותית בבניית הכביש. הדגם של הכביש הקנדי, כביש 407, אמור לשמש כמודל על פיו ייבנה כביש חוצה ישראל.

מסיור שקיימו בשבוע שעבר כתבים ישראליים בכביש 407, בטורונטו, מתברר, כי הכביש בישראל הקטנה יהיה ארוך יותר וגם מודרני יותר מבחינת הטכנולוגיות. למעשה הכביש בישראל יהיה המודרני ביותר בעולם מבחינת טכנולוגיות.

בכביש בקנדה נסללו עד כה 69 ק"מ, ואילו בכביש בישראל ייסללו 90 ק"מ בקטע המרכזי שבין ואדי ערה לבין גדרה.

כיום, פרוסות העבודות על שטח של 30 ק"מ מתוך 90 ק"מ. 15 אלף מ"ק אדמה מועברים מידי יום ממקום למקום, באמצעות צי של כ-140 כלי רכב כבדים. העבודות מתבצעות החל מכפר דניאל ועד צומת בן שמן, ועד צומת אייל שליד כפר סבא. כמו כן, מתבצעות עבודות עפר לסלילת נתיבים מקבילים לכביש מספר 1 בין כפר דניאל לבין צומת בן שמן, וכן מתבצעות עבודות עפר לכל אורך 30 הק"מ.

לדברי יו"ר קבוצת דרך ארץ, זכיינית הכביש, פיני כהן (מנכ"ל אפריקה-ישראל), העבודה בכביש מתקדמת בקצב מהיר. להערכתו, סלילת כל החלק המרכזי של הכביש, תסתיים בתוך כ-5 שנים על פי התכנון המקורי.

לדברי סביון, החברה מקימה בו זמנית 17 מעברי מים ושישה גשרים ביניהם: גשר מרכזי להרחבת הגשר של כביש מספר 5 (חוצה שומרון) משלושה לשישה נתיבים, גשרים בצומת קסם, בצומת נחשונים ומעל נחל שילה.

סביון אומר, כי במקביל לסלילת הכביש מתקיימת עבודה ייסודית בשיתוף פעולה מלא עם החברה להגנת הטבע לאיסוף גיאופיטים (פקעות ושורשים של פרחי בר), שסביבת הגידול שלהם נמצאת בתוואי הכביש. הגיאופיטים יישמרו עד לסיום העבודות, ואז יישתלו מחדש במסגרת עבודות השיקום הנופי.

לדברי כהן וסביון, דרך ארץ תהיה הגוף הראשון בארץ אשר יאמץ הלכה למעשה את הסעיף באמנת ג'נבה, המתייחס לשימור ולשימוש בצומח טבעי. לפי האמנה, התחייבה ישראל לשמירה על הצמחיה המקומית ולאי שימוש בצמחים זרים ופולשניים, כדי למנוע פגיעה במערכות הטבעיות.

בנוסף להקמת הכביש עצמו, מתקדמת גם הקמתו של מרכז המבצעים של הכביש בצומת נחשונים. המרכז ישמש כמרכז המחשבים והבקרה של הכביש, שיהיה כולו אלקטרוני, וכאמור הכביש המתקדם ביותר בעולם.

בהקמת מרכז הבקרה יושקעו 6-5 מיליון דולר. מדובר במערכת משוכללת של מצלמות וידאו שיוצבו בכל קטע בכביש ויחייבו את כלי הרכב הנוסעים בכביש באגרה באמצעות קריאת רכיבים אלקטרוניים, שיותקנו בכלי הרכב, או באמצעות קריאת לוחות זיהוי. בקנדה מי שאינם משתמשים בהתקן אלקטרוני קבוע, משלמים אגרה גבוהה יותר עבור המעבר בכביש.

מרכז הבקרה יתצפת על מערכות הוידאו ויקבל את המידע. חיוב הנהגים יבוצע בהתאם לקטעי הדרך שעברו במהלך נסיעתם בכביש האגרה, ולא בהתאם למספר הק"מ שנסעו. זאת, בניגוד לנעשה בכביש בקנדה. גובה האגרה, בניגוד לקנדה, לא ישתנה בהתאם לשעות העומס, אלא יהיה אחיד בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. למרות זאת, יש הרבה מן המשותף בין הכביש הקנדי לבין הכביש הישראלי, בעיקר בכל הקשור לאמצעים האלקטרוניים המתקדמים.

בחברת הכביש בקנדה מציינים, כי הכביש בטורונטו הוא כיום הכביש היחיד בעולם הפועל באמצעים אלקטרוניים. בכל שאר המקומות בעולם האגרה נגבת באמצעות עמדות מאויישות ובאמצעות עובדים שגובים בפועל את האגרה. גביית תשלום האגרה בארץ תבוצע או באמצעות התקן אלקטרוני קבוע או באמצעות שימוש בטלפונים הסלולריים כארנק אלקטרוני, דבר שלא נעשה בקנדה.

בכביש בארץ יהיה מותר לנסוע 110 קמ"ש, 10 קמ"ש יותר מאשר בכביש בקנדה. בקנדה הצבא וכוחות הביטחון נוסעים חינם בכביש, ואילו בארץ עדיין מתקיים מו"מ בנושא, והנטייה היא שרק כוחות ביטחון בתפקיד יסעו בו חינם. במערכת הגבייה בארץ יושקעו כ-70 מיליון דולר. ניידות פיקוח מיוחדות של קבוצת דרך ארץ יופעלו בכביש, כדי לאתר נהגים שנתקעו וכן למנוע זיופים או התחמקויות מתשלום.

יצויין, כי הקבוצה שהקימה ומתפעלת את כביש 407 בטורונטו, היא קבוצת CHIC הקנדית שמחזיקה בשליש ממניות קבוצת דרך ארץ. אפריקה-ישראל ושיכון ובינוי מחזיקות כ"א בשליש מהמניות. בקנדה הסתיימה לפני שנתיים בניית החלק המרכזי בכביש. הכביש בישראל יהיה מאספלט לעומת הכביש בקנדה שנסלל מבטון.

על פי התחזית, בארץ יסעו בכביש יותר מ-50 אלף כלי רכב ביום. בקנדה, אחרי שנתיים שבהן פועל הכביש, נוסעים בו 240 כלי רכב ביום. בתוך שנה חל גידול של 40% בהיקף התנועה. הכביש בקנדה נחשב לסיפור הצלחה כלכלי גדול. חברת הכביש עדיין מפסידה (הפסידה 31.3 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה), אך מדובר בהפסדים חזויים מראש הנובעים מההיקף האדיר של ההשקעות בכביש. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-14.5 מיליון דולר. הזיכיון בקנדה ניתן ל-99 שנה, ואילו בארץ הוא ניתן ל-28 שנה. יצויין, כי בקנדה פועלים 10 כבישי אגרה נוספים, אך כולם פועלים באמצעות טכנולוגיות מיושנות. הכביש בקנדה הוא בעל שלושה נתיבים, ובעתיד קיימת כוונה להוסיף שני נתיבים נוספים בקטעים הצפופים יותר.

בחברת הכביש בקנדה אומרים, כי נכון להיום רק 3% מהנהגים הנוסעים בכבישים מתחמקים מתשלום. בתחילת הפעלת הכביש השיעור היה גבוה יותר - 10%. הסנקציה הקשה ביותר הננקטת כנגד הנהגים המתחמקים, היא שלילת רישיון, וכן מוטל עליהם קנס כספי. אותו הדבר יהיה גם בארץ, באמצעות חקיקה שנעשתה. משום שאין עמדות מאויישות בכביש בקנדה, הרי שלא ניתן לתפוס "על חם" נהגים שמתחמקים, והדבר נעשה רק אחרי שמספרי המכוניות צולמו בוידאו. במקרה שנהגים מכסים את לוחיות הזיהוי, נוצרת למעשה בעייה קשה. במקרה כזה יש צורך בניידות מאויישות, של המשטרה או של היזמים, שיפטרלו בשטח.

גם בקנדה היו לבעלי הכביש בעיות עם הגופים הירוקים, אך בסופו של דבר ארגונים אלה הבינו שהמצב בלתי הפיך, וכיום מתקיים שיתוף פעולה בין חברת הכביש לבין הארגונים על מנת למזער ככל האפשר את הפגיעה בסביבה.