הטיסה ראשי ממשלה

אירואל פעלה משנת 93' כחברת תעופה לטיסות מנהלים. היא הטיסה בקביעות את ראשי הממשלה, וב-97' עברה לטיסות שכר, לאחר שחכרה שני מטוסי דאש-8. היא טסה ליעדים באיזור הים-התיכון, וכמו כן ביצעה עבור אל-על את טיסותיה היומיות הסדירות לירדן, לאחר שזו הפסיקה את התקשרותה עם ישראייר.

אירואל התכוונה לרכוש בשנה שעברה מאל-על 2 מטוסי בואינג-737, במחיר 13 מיליון דולר, אולם מחלוקת סביב תנאי התשלום וירידה בערך המטוסים, עקב כניסת תקנות רעש חדשות באירופה, לא איפשרו את מימוש העיסקה.

החזרת מטוסי הדאש-8 לחברת ג'יקאס וביטול העיסקה עם אל-על, גרמה למינהל התעופה האזרחית להתלות את רישיונה של אירואל כחברת תעופה, מכיוון שהוא ניתן רק לגופים בעלי מטוסים.

הנהלת אירואל ניהלה בשלב מסוים מגעים עם משקיעים פוטנציאליים, ביניהם עם המנכ"ל לשעבר של איסתא, סיטונאית הנסיעות הגדולה בישראל, קובי חיננזון, והמנכ"ל לשעבר של סיטונאית התיירות קשרי תעופה, אמיר פלד. אלה עמדו בראש קבוצת משקיעים, שהביעה נכונות להזרים לאירואל כספים לתשלום לבעלי החוב וליישום תוכנית השיקום, אך המגעים לא הניבו פרי.

אירואל היא בבעלות שווה של המנכ"ל, מיקי ויינשטיין, חברת כימניר מהרצליה, איש העסקים הצרפתי, ז'אן פייר רוזאן, ומנכ"ל אל-על לשעבר, רפי הרלב.