ביהמ"ש דחה בקשה לבטל כתב בוררות בעניין מכירת מניות באופמן-מאירוביץ

רסולי וברדריאן רכשו מאופמן ומאירוביץ את מניותיהם בחברת אופמן-מאירוביץ 1988. בטרם מועד התשלום עבור המניות הודיעו רסולי וברדריאן שהתמורה המיועדת לתשלום עבור המניות מקוזזת כנגד נזקים שנגרמו להם בגין מצגי שווא בנוגע לשווי המניות.

בעקבות הודעת הקיזוז, ועל פי המנגנון שנקבע במסגרת ההסכם, מינו הצדדים את פלומין לדון בסכסוך. נוסחת החישוב להערכת נזקם של רסולי וברדריאן היתה הפער הכספי בין שווי המניות שנרכשו על בסיס מצגי השווא, לבין שוויין האמיתי. פלומין דחה את הנוסחה שהציגו השניים לפיה הם זכאים להשבת הכספים שהושקעו בחברה על ידם.

אופמן ומאירוביץ ביקשו משופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ציפורה ברון, לבטל את קביעתו זו של פלומין, זאת משום שלטענתם לא התאפשר להם להגיב במסגרת הבוררות לנוסחת החישוב בה בחר ולהביא ראיות בקשר לנתונים עליהם הסתמך לצורך הפעלת הנוסחה.

השופטת קבעה, כי הבורר הצליח לגלות בחומר הראיות את כל הנתונים שהיו דרושים לו. כמו כן לא הובאה כל ראיה לפיה הוא מנע ממי מהצדדים להביא בפניו ראיות שהיו דרושות לו לדעתו לצורך ההכרעה, וכן נוסחת החישוב לא היתה בגדר הפתעה למבקשים.

לדברי השופטת, אלה בחרו שלא לנצל את ההזדמנות השנייה להעלות את טענותיהם. היא דחתה את הבקשה וחייבה את המבקשים בהוצאות בסך 25 אלף שקל. את רסולי וברדריאן ייצג עו"ד זאב לאונד. (ה.פ 11214/99).