מרדכי. הקלה מגישת העליון לעונש המינימום

בשבוע שעבר נכתב כאן על פסק הדין בעניינו של אבי גוטמן. גוטמן הורשע במעשה מגונה בקטינה, עבירה שעונשה המירבי הוא עשר שנות מאסר. בית המשפט המחוזי בחיפה השית עליו 18 חודשי מאסר בפועל ועוד 18 על-תנאי. המדינה טענה בעירעור כי המחוזי טעה כשלא הפעיל את עונש המינימום הקבוע בחוק כמאסר בפועל. עונש המינימום, הוא רבע מהעונש המירבי הקבוע בחוק ובמקרה זה 30 חודשי מאסר. הטעות, לדעת המדינה, היא שהסעיף והמחוקק מתכוונים לכך שעונש המינימום כולו ייגזר בפועל.

בית המשפט העליון לא קיבל את עמדת המדינה וקבע כי במקום שהדברים לא נאמרים במפורש, נותר בידו שיקול הדעת לפצל את עונש המינימום בין תקופת המאסר בפועל לתקופה עלתנאי. הוא אמנם החמיר בעונשו של גוטמן והעלה את המאסר בפועל ל-22 חודש, אך באותה מידה יכול היה לגזור את עונש המינימום - 30 חודש - ל-6 חודשי עבודות שירות ועוד 24 על-תנאי.

אין ספק שבמשרדו של עו"ד דן שינמן קיבלו בהקלה את גישת העליון. שבוע לאחר פסק דין זה הסירה הכנסת את חסינותו של הקליינט שלו, ח"כ יצחק מרדכי. פרשנות העליון, אם וכאשר יורשע מרדכי, עוד תציל אותו ממאסר חובה משמעותי בפועל.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם מרדכי הן: מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין שהעונש עליו הוא שלוש שנות מאסר; מעשה מגונה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 348(א) לחוק שעונשו שבע שנות מאסר; הטרדה מינית לפי סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 שהעונש עליו הוא שנתיים מאסר. סך הכל 12 שנים. תיקון עונשי המינימום לא חל על החוק למניעת הטרדה מינית, כך שבמקרה הגרוע, אם יורשע מרדכי בשני סעיפי חוק העונשין, הוא צפוי לעונש מינימום של שנתיים וחצי, שזה רבע מעשר (3 פלוס 7).

השופטת פרוקצ'יה קבעה בפסק דין גוטמן שעונש מינימום ניתן לפיצול כך שיכול להיגזר בפועל, בעבודות שירות ועל-תנאי. כך ניצל המועמד לשעבר לראשות הממשלה (ושוב, רק אם תוכח אשמתו) מצרה גדולה ביותר.