חששות בתעשייה הביטחונית מפני ניתוק הקשרים הביטחוניים עם סין

בכירים בתעשיות הביטחוניות הישראליות הביעו היום (ה') חשש, כי ביטול העיסקה לאספקת מטוס ההתרעה "פלקון" לסין יביא לניתוק הקשרים הביטחוניים עימה. הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק, על ביטול העיסקה, התקבלה בתדהמה בתעשייה האווירית, בחברת אלתא ותעשיות ביטחוניות נוספות, שכולן מייצאות יותר מ-50% ממוצריהן.

בכיר בתעשיות הביטחוניות מתח ביקורת קשה על ברק, בעיקר בנוגע לחוסר הטיפול בהתנגדות האמריקנית לעיסקה מראשיתה. "ברק זילזל בשר ההגנה האמריקני, ויליאם כהן, בעת ביקורו בישראל", אמר הבכיר.

"ברור לנו, שכהן נפגע מחוסר ההיענות לרגישויות האמריקניות ויקשיח את עמדתו בנושא. הפרנואידים בתעשיות הביטחוניות מעריכים, שביטול העיסקה עם סין יביא לניתוק מוחלט של הקשרים הביטחוניים עימה. הפרנואידים פחות גורסים, כי יחול צינון עמוק ביחסים, ולעומתו תחול התחממות ביחסים בין סין למדינות הלא-ידידותיות לישראל.

"זיהינו את התוצאה הסופית של העימות עם ארה"ב כבר מראשיתה. זהו מהלך ציני, עיסקי טהור. מדוע ארה"ב מתנגדת לעיסקה הסינית? פשוט כדי להגן על ווסטינגהאוס ובואינג, המתחרות העיקריות של מטוסי ההתרעה הישראליים. ביטול העיסקה הוא מהלך לקראת מכת המוות הסופית, שתוציא את ישראל משוק מטוסי ההתרעה.

"התסריט השחור המצטייר כעת, הוא של השפעה דרמטית על הייצוא הביטחוני הישראלי. זה יקרה תוך חודש, תוך חודשיים או יותר, אבל ברור שזה יקרה. כל מי שיש לו ראש על הכתפיים, ושוקל לעשות ביזנס ביטחוני עם ישראל, יחשוב מעתה פעמיים.

"מדוע לחתום על עיסקאות עם ישראל, אם הן ניתנות לביטול כל כך בקלות? שום מדינה שפויה גם לא תשלם לישראל מקדמות, ולא תשתתף בכספי מחקר ופיתוח, מאותה הסיבה. מי שאינו קורא את הכתובת על הקיר - עיניו לא בראשו".

על פי ההסכם בין סין לבין תע"א, על החברה לשלם פיצוי של כ-10 מיליון דולר בשל ביטול העיסקה. החברה סבורה, כי לא היא צריכה לשאת בתשלום, אלא ממשלת ישראל או ממשלת ארה"ב. מנכ"ל תע"א, משה קרת, ניהל דיונים בנושא עם גורמים במשרד הביטחון, אך הוא מסרב להגיב.

מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, הודיע על ביטול העיסקה ישירות לנשיא סין, זיאנג זמין. דובר משרד החוץ הסיני הגיב היום (ה') בחריפות ואמר: "לשום מדינה בעולם אין זכות להתערב ביחסים הבילטרליים ובשיתופי הפעולה של סין עם מדינות אחרות. צריך לכבד כל הסכם או הבנה בין מדינות, וזהו בסיס ההבנה ביחסים שבין מדינה למדינה".

סגן שר הביטחון, אפרים סנה, שהתייצב נגד ארה"ב בפרשה, אמר היום: "חיפשנו פתרונות אחרים לסוגיה, אבל כאשר הדיונים בקונגרס הגיעו לשלב מכריע, הגיעה מידת הרגישות האמריקנית לנושא הזה לרמה גבוהה מאוד. בשיקול כולל של רווח והפסד, לא היתה ברירה אלא לקבל את ההחלטה הזאת".

שר הביטחון לשעבר, ח"כ משה ארנס, מתח ביקורת על החלטת ברק. "יש פה טעות גדולה מאוד מצד ראש ממשלתנו, וזו כניעה ללחץ שאני חושש שהוא סימן לכניעות נוספות במו"מ המדיני. הביטול הוא פגיעה קשה מאוד בתעשייה הביטחונית שלנו, ולכן הוא גם פגיעה קשה בביטחון המדינה.

"למעשה לא עסקו בכלל בהסברת העניין בקונגרס ובמימשל אלא פשוט התקפלו, וחבל מאוד. מי ירצה לחתום איתנו על חוזה אם באמצע הדרך, אי שם, פתאום נבטל את החוזים?"

סנה אמר בתגובה: "אני בטוח שגם ארנס, במקומנו היום, היה מקבל החלטה זהה. אבל יש דבר אחד שאני מסכים איתו - זה שנגרם פה נזק למוניטין של התעשייה הביטחונית שלנו, דבר שיאלץ אותנו להתאמץ יותר כדי להגדיל את כושר התחרות שלהן".