הנקראות ביותר

"מרקורי לא תתנה את הישארותה בארץ במימון מהמדינה"

מנכ"ל החברה בישראל, אורי אגמון: "המחסור במהנדסים הוא בעיה חמורה, אבל בעיה זו קיימת גם בסיליקון וואלי. אני גם מסכים עם הקביעה שהמדינה צריכה למצוא פתרון למצב הזה. עם זאת, נטענו את מושבנו בארץ, ועוד ביהוד, ואנו מתכוונים להישאר בה" * מרקורי תפרסם הערב את הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון

אורי אגמון, מנכ"ל מרקורי ישראל, רחוק מלהשתייך לאצולת ההיי-טק הישראלית. אישיותו לא עוצבה בכור ההיתוך של התעשייה האליטיסטית הקטנה שלנו, ואין הוא יוצא סיירות היי-טק כמו אלרון או סאיטקס. אגמון, מפקד אוגדה לשעבר, מגיע מהמערכת שראשיה נהרו עד לא מזמן אל הפוליטיקה ואל העסקנות הציבורית - המערכת הצבאית. לא עוד. היום הולך וגדל מספרם של אנשי צבא בכירים המעדיפים, כמובן, את חברות ההיי-טק.

אגמון: "מסגרת הניהול ודרכי הפעולה בחברה כמו מרקורי אינן שונות מאלה הנהוגות בצבא. כמו באוגדה, גם כאן צריך לנהל מערכת עם הרבה פרטים, מערכת דינמית שהיא חלק ממערך כולל - מרקורי העולמית".

- איך הגעת למרקורי?

"את המעבר שלי למרקורי אפשר לזקוף לזכותו של אריה פיינגולד (מייסד החברה - צ.פ). כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בחברת סטרט-אפ. באותה תקופה, בשנת 95', הקימו את מרקורי ישראל ולחברה לא היה מנכ"ל. פיינגולד הצליח לשכנע אותי להשתלב בניהול החברה. בהתחלה הייתי מופקד על ענייני הכספים ואחר-כך ניהלתי את חטיבת השיווק והמכירות. בכל חטיבה שנחתתי פשוט הייתי אומר לאנשים: 'שלום, אני אורי אגמון ומעכשיו אנחנו עובדים ביחד'. ככה עבדתי עד שאמרו לי: 'מעכשיו אתה המנהל'".

- העובדים לא נרתעו ממינוי אדם עם רקע צבאי למנכ"ל?

"למען האמת, בהתחלה הם חששו וחשבו שהנה הגיע אדם שרוצה לעשות מהפכות. במרוצת הזמן התברר להם שהמטרה שלי לקדם את החברה עם האנשים שעובדים בה. את היעד של מכירות בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר השגנו בשיתוף פעולה בין המערכות השונות בחברה".

- מה הקשר בין מרקורי ישראל לחברה בקליפורניה?

"בארץ שוכן מרכז הפיתוח שמועסקים בו 400 איש. בישראל יושבים גם מנהל אזור אירופה ומנהל אזור המזרח, בגלל הנגישות הגאוגרפית הנוחה. נוסף על כך אנחנו מפעילים מרכז תמיכת לקוחות".

- אתם מפתחים כלים לבדיקות תכנה, אבל העולם עובר לאינטרנט ומרקורי אכן ביצעה את המעבר?

"מרקורי עשתה שינוי מהותי בכיוון העסקי שלה בשנת 99'. עד אז עשינו בדיקות תכנה בלבד, בתהליך תלת-שלבי. ברמה הראשונה ערכנו בדיקה פונקציונלית, כלומר, וידאנו שהתכנה עובדת בכלל. לאחר מכן נערכת בדיקת עומס לקביעת מספר המשתמשים שהמערכת מסוגלת לטפל בהם. ברמה השלישית מבצעים את תהליך הבדיקה עצמו, מאתרים בעיות ספציפיות ונותנים פתרונות. כשכולם התעסקו עם בעיות באג 2000 אנחנו כבר ראינו מעבר לבעיה הזאת והתחלנו את המעבר לפיתוחי האינטרנט המקוונים. למעשה עברנו להיות חברת תשתיות אינטרנט והסבנו את כל המוצרים שפיתחנו לסביבת האיטרנט, ובשלב הבא נעבור לסביבת עבודה חיה".

- למה הכוונה?

"אין די בבדיקת הזמן הנדרש לחברה להגיב על בקשת קנייה ברשת על הנייר. צריך לבדוק יכולות ביצוע קריטיות. הכוונה לאתרים שאינם מצליחים לעמוד בעומס המוזרם אליהם מהלקחות אחרי שהחברה כבר ביצעה SLA (התחייבות לביצוע עסקה - צ.פ). יש לכך משמעות קריטית. אם אתר לא יהיה זמין לכל הלקחות המציפים אותו בעת ובעונה אחת, הלקוחות פשוט יעברו לקנות ממישהו אחר".

- מי מבצע את הבדיקות בזמן אמת?

"בעבר מכרנו מוצרים שאפשרו לחברות לבדוק בעצמן את ביצועי הרשת שלהן. זה דרש מהחברה הקצאת משאבי כוח אדם מיוחדים לנושא ובדיקות עצמאיות. בעקבות השקת ה-active watch אנחנו מציעים אותה רמת בדיקה, אבל מרחוק, על-ידי האנשים המיומנים שלנו. מהחברה הנבדקת אנחנו מבקשים גישה חופשית, ואנחנו מפיקים לה דו"חות עומס חודשיים. יש בכך יתרון נוסף. אנחנו משכירים את התכנה ללקוח בעלות נמוכה בהרבה מזו של תוכנה נרכשת".

- בדיקות כאלה עשויות להתגלות כלא יעילות ברגע שהאתר יקרוס. איך אתם יודעים בדיוק מהי יכולת הספיגה של אתר מסוים?

"לשם כך פיתחנו את ה-active test. מדובר בשירות שבו אנו מנסים להפיל את אתר החברה על-ידי הצפתו בפניות שונות ומשונות ממקומות שונים בעולם שבהם נמצאים מחשבים שלנו או של השותפות שלנו. יש התעניינות רבה במוצר הזה וגם אותו אנחנו מתכוונים למכור במודל ה-ASP".

- אתם יודעים לפתור היום כל בעיית תכנה?

"בכל בדיקה בעולם המוניטורינג יש שלושה שלבים. הראשון והחשוב מכולם הוא הפנמת העובדה שקיימת בעיה. השלב השני הוא איתור מקומה של הבעיה, ורק בשלב השלישי קובעים את חומרתה. כיום אנו מציעים פתרון מקיף לשני השלבים הראשונים. הבעיה היא שבשוק הבדיקות חסרים נתונים ספציפיים יותר על מהות הבעיה, חסר מיקוד ספציפי במהותה. לדוגמה, אם יש בעיה באתר של החברה צריך לזהות בדיוק באיזה שלב של התכנה יש בעיה ולהציע פתרון. לפעמים זה ייאלץ את החברה לחזור לשולחן התכנון או לשלב האלגוריתמים, אך היא תחסוך הרבה זמן בפיתוח אם תדע בדיוק היכן קיימת בעיה".

- ובתחום הזה מתמקדת היום מרקורי?

"החלום של מרקורי הוא להציע פתרונות מושלמים לעולם הניתור, אבל הדרך לשם עוד ארוכה. עדיין מוקדם להעריך את גודל השוק שמדובר בו, אבל כבר היום ברור שתחום הניתור האוטומטי יאפיל על שוק הבדיקות הרגיל".

- קובי אלכסנדר, נשיא קומברס, אמר אתמול שהחברה לא תקים מרכזים נוספים בארץ אם המדינה לא תעביר לה כספי מחקר. גם מרקורי היא חברה אמריקנית, אבל את מרכז הפיתוח הקמתם דווקא בישראל. היום הייתם חושבים פעמיים?

"המחסור במהנדסים הוא בעיה חמורה, אבל בעיה זו קיימת גם בסיליקון וואלי. אני גם מסכים עם הקביעה שהמדינה צריכה למצוא פתרון למצב הזה. אם מרקורי תחליט היום על הקמת מרכז פיתוח של 1,000, הדבר יהיה בלתי אפשרי. עם זאת, למרות המחסור מרקורי לא תתנה את הישארותה בארץ במימון מהמדינה. נטענו את מושבנו בארץ, ועוד ביהוד, ואנו מתכוונים להישאר בה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות