בג"ץ סירב להוציא צו מניעה נגד שיתוף יוסי גינוסר במו"מ עם הפלשתינים

בג"ץ נמנע מהוצאת צו ביניים המורה לברק להפסיק את שיתופו של גינוסר במגעים המדיניים.

הצו הוצא בעקבות עתירה של מפלגת תקומה וחבר הכנסת שלה, צבי הנדל, שהוגשה באמצעות עו"ד אלי שמואליאן.

העתירה התייחסה לשני נושאים.

הראשון, היות גינוסר איש עסקים, שמעורב בהקמת הקזינו ביריחו, שבשליטת הרשות הפלשתינית. נטען כי גינוסר שיתף פעולה עם מוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי של ערפאת, בעיסקאות מונופול בין הרשות הפלשתינית לבין חברות דור אנרגיה ונשר. בעתירה נטען, כי אין לשתף אותו במו"מ עם הפלשתינים כיוון שהוא נגוע בניגוד עניינים, נוכח העניין הכלכלי שיש לו בפרויקטים ברשות הפלשתינית.

הנושא השני נוגע לפסק הדין שהתקבל בעתירה לבג"ץ נגד מינויו של גינוסר למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. בעקבות פסיקת בג"ץ, שהתייחסה לחלקו של גינוסר בפרשת נאפסו ובפרשת קו 300, נמנע מינויו לתפקיד. העותרים ציינו, כי מאחר שבג"ץ מנע בעבר את מינויו של גינוסר לתפקיד בכיר בשירות המדינה, יש למנוע גם את פעילותו במקרה הנדון.

המדינה טענה בבג"ץ, באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד עוזי פוגלמן, כי שיתופו של גינוסר במגעים המדיניים עם הרשות הפלשתינית חיוני להצלחתם. כן טענה המדינה, כי פסילתו לתפקיד המנכ"ל במשרד הבינוי אינה מונעת את שיתופו בשיחות.

המדינה סבורה גם, כי בשלב זה אין תשתית לטענה של ניגוד העניינים במידה המצדיקה את פסילתו של גינוסר. עם זאת, ציינה המדינה, הנושא ייבחן בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. המדינה ציינה, כי גינוסר ממלא את תפקידו בהתנדבות.

בדיון קצר שנערך בפני השופטים דליה דורנר, שלמה לוין ואליעזר ריבלין, העירה דורנר בנוגע לפסיקה הקודמת, כי מדובר במקרה שקרה בשנת 86'. "היום אנו בשנת 2000 - לא פוסלים אדם לכל החיים".

עו"ד פוגלמן ציין, כי ברגע שמשלחת ישראל תחזור מקמפ-דייויד ארצה, תינקט עמדה בעניינו של גינוסר. עו"ד שמואליאן ציין, כי מדובר בתפקיד מרכזי של אדם "הלוחש לאוזנו של ראש הממשלה".