סקטור הגז/נפט בבורסה הישראלית לא יורד מהכותרות בשנה האחרונה וההרגשה שהפעם
זה אמיתי. ותיקי שוק ההון יספרו לכם, כי עד לפני מספר שנים איש לא חשב באמת
שיש כאן גז או נפט (עם הדגש על באמת) אלא בעיקר מרבצים של פראיירים, והרבה.
עוד זכורים סיפורי "פיננסיירים" מסוג "יובל רנים" שונים שלא ממש מצאו נפט,
אבל כאלו שישקיעו את כספם ויראו אותו נמוג - מצאו ועוד איך. ופראיירים כמו
שאומר המשפט השחוק לא מתים אלא רק מתחלפים.
אולי זה חלק מאיזושהי ערגה קדומה הנעוצה אצלנו עמוק בדי.אנ.אי, להקים מדינה
משלנו במזרח התיכון אחרי 2000 שנות גלות ולמצוא בחצר האחורית באר נפט. מה יש?
אם לשכנינו יש כל כך הרבה בארות נפט, למה שגם לנו לא יהיה?
זוכרים את גבעת חלפון ואת מאמציו של סרג'יו, הדמות הסטריוטיפית של הרומני הגנב,
ל"עשות קופה" על חשבון מר חלפון? - מה עשה סרג'יו? הלך לדיונה הסמוכה והחל
לחפור... באר נפט. וכשזו לא נמצאה הוא ניחם את מר חלפון והציע לו לנצל את החול
עצמו ולשווק אותו ליצרני שעונים.
וברצינות, לפני כשבועיים סוכמה העיסקה הגדולה בשוק הנפט והגז הישראלי. גרנית
הכרמל, חברת-האם של סונול, החליטה לרכוש את אחזקות החברה האמריקנית רדינג אנד
בייטס, בשותפות חיפושי הגז ים תטיס (15%), תמורת 120 מיליון דולר. סכום המשקף
שווי שותפות של 800 מיליון דולר לים תטיס. 800 מיליון דולר זה לא סכום ש"הולך
ברגל" ואם סונול מוכנה לשלם אותו כנראה שיש כאן סיכוי לתרנגולת שמנה.
שווי השותפות הגיע למחיר זה, עקב תגליות הגז הטבעי המשמעותיות, בקידוחי "מרי"
ובקידוח "נועה 1" מול חופי אשקלון. ההערכות נוקבות בכמויות של 50-40 מיליארד
מ"ק גז, שלדעת משרד התשתיות יכולות לספק את תצרוכת המשק הישראלי למשך 15-10
שנים. הרוכשת העיקרית של הגז אמורה להיות חברת החשמל.
מפרסומים שונים עולה כי שותפות ים תטיס מנהלת מו"מ מתקדם עם חברת החשמל, לחתימת
הסכם לטווח ארוך, כשהיא מנסה ללחוץ שלא לחתום הסכם דומה עם מצרים, בטענה שיש
להעדיף גז טבעי כחול-לבן. במקביל, מנהלת חברת החשמל מו"מ עם מצרים, וגם עם
שותפות של ישראמקו ובריטיש גז.
נציין, כי האיום הגדול על הגז הישראלי הוא הגז המצרי. בניגוד לנפט, גז אינו
ניתן לשינוע, למעט באמצעות צינורות, ולפיכך הסכם עם מצרים צפוי שיעדיף את הגז
המצרי ויאלץ את שותפויות הגז הישראליות לפקוק את הקידוחים ולהשאיר את הגז בלב
האדמה.
ולפרטי ההסכם. בהסכם נקבע, כי סונול תרכוש את כל זכויותיה של רדינג אנד בייטס
בשותפות. החברה האמריקנית סמדן, מפעילת הקידוחים בשותפות, תמשיך להחזיק ב-40%
מהזכויות, דלק תמשיך להחזיק 23.7%, ואבנר - 21.3%. הזכויות שרוכשת סונול, כוללות
את הסכם התפעול עם השותפות האחרות. על פי ההסכם, מקבלת סונול גם זכויות בקידוחי
גז עתידיים של השותפות, אך אם יהיו תגליות גז בקידוחים החדשים, תצטרך סונול
להעביר תמלוגים לרדינג אנד בייטס בשיעור 5.33% מהכנסותיה.
לפי ההערכות, רדינג אנד בייטס, הנחשבת לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום הציוד
לקידוחי גז ונפט, מתכוונת לצאת משותפות ים תטיס, משום שהיא זקוקה למימון רכישות
בהיקף ניכר של אסדות קידוחים. נזכיר, כי העליות החדות במחירי הנפט בשנה וחצי
האחרונות הגדילו את הביקוש העולמי לקידוחי נפט. כך שאין חשש שרדינג אנד בייטס
יישארו מובטלים. למעשה, רידינג אנד בייטס עוזבת את ישראל לאחר 3 שנים עם רווח
של יותר מ-100 מיליון דולר. בנוסף, תהיה רדינג זכאית, כאמור, ל-5.33% מההכנסות,
שיצמחו בעתיד לגרנית הכרמל מזכויותיה בים תטיס.
עבור גרנית הכרמל מדובר בהשקעה המשמעותית ביותר, שביצעה מאז הועברה בה השליטה
ב-98' ממשאב, בה החזיקו כור וכלל, לקבוצת בורוביץ-גלנקור (האחים איזי ודדי
בורוביץ' מבעלי כנפיים וחברת הסחר הבינלאומית גלנקור).
כניסת גרנית הכרמל לים תטיס הפיחה במניית החברה רוח שהעלתה אותה בכ-30% בתוך
מספר ימים. עלייה זו נעצרה ושינתה כיוון לאחר שהתברר, כי הממונה על ההגבלים
העיסקיים, דוד תדמור, נוטה שלא לאשר את העיסקה וגרנית הדרדרה בכ-10%.
בשבוע שעבר הגישה גרנית הכרמל לתדמור בקשת פטור מאישור הסדר כובל לגבי העיסקה.
סונול מציינת כבר בתחילת הבקשה, כי היא סבורה שאין מדובר בכבילה, אולם היא
מגישה את הבקשה ליתר ביטחון, ולנוכח העובדה שגם לדלק, המתחרה של סונול בשוק
תחנות הדלק, יש אחזקות בים תטיס.
סונול מנסה לשכנע כי היא לא תהיה השחקן הדומיננטי היחיד בשוק האנרגיה וכי השוק
עצמו מתחלק למספר נישות הנקבעות על סמך מקורות האנרגיה השונים. ככזה, שוק הגז,
לדברי סונול, אינו צפוי להוות מקור אנרגיה חלופי ולהתחרות בתזקיקי הדלק שהם
תחום פעילותן העיקרי של חברות הדלק.
יש משפט ידוע האומר: "אל תגיש כתב הגנה לפני שראית את כתב האישום". בסונול
כבר מתחילים להגיש את "כתב ההגנה" ומקווים שהממונה על ההגבלים העיסקיים לא
יגביל את כניסתם לשותפויות קידוחי הגז/הנפט, מה שמדגיש את החשיבות שהחברה מייחסת
לסקטור זה. אז אולי סרג'יו באמת צדק ובסוף לא יאלצו למכור את החול לחברת שעונים.
עיקר פעילותה של גרנית הכרמל, שסיימה את 99' עם מכירות של שני מיליארד שקל
ועם רווח נקי של 60 מיליון שקל, היא חברת הדלק סונול, אחת משלוש חברות הדלק
הגדולות בישראל. בנוסף, היא פועלת בתחומי הנדל"ן וההשקעות. שם התחייבה החברה
במהלך 97' ו-98' להשקיע 7 מיליון שקל בקרנות הון סיכון, מתוכם השקיעה עד סוף
99' 5.2 מיליון שקל. לפני כחודש דיווחה החברה ששתיים מהשקעותיה - בקרנות אקליפטוס
ו-JVP - צפויות להניב לה רווח הון של מעל 40 מיליון שקל, בעקבות מכירתה של
כרומטיס הישראלית ללוסנט. מתברר, כי גרנית הכרמל החזיקה בכ-0.26% בכרומטיס
שנמכרה תמורת 4.5 מיליארד דולר ללוסנט.
ברבעון הראשון של השנה רשמה גרנית הכרמל רווח הון אחר של 9.2 מיליון שקל מחלקה
בקרן הון סיכון, ירוק עז, בה היא מחזיקה ב-22.9%. ירוק עז, נזכיר, מימשה במהלך
הרבעון הראשון את 440 אלף מניות קריאו שהחזיקה, ושהיו רשומות במאזני החברה
לפי עלות של 4.8 דולר למניה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
