כוונתה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, להעיר מתרדמתם את המכרזים לערוצים
ייעודיים מצאה את השוק ספקני מתמיד. כל המעורבים בתחום כבר שבעי מאבקים ויודעים,
שלכל טיוטת מכרז יהיו המשכים רבים; לכל מכרז יהיה בג"ץ שיעצור אותו; והדרך
לקבלת רשיון לערוץ ייעודי ממומן מפרסום - בשוק שבו נתון מונפול הפרסום הטלוויזיוני
בידי זכייני ערוץ 2, ובקרוב גם ערוץ 3 - רחוקה מאוד.
לא בכדי, אמר אחד המאזינים ביום העיון בנושא, שערך אתמול (א') גלובס-ייזום,
שאינו מבין למה הוא צריך להתאמץ במכרז, ולאחר מכן להתמודד מול הסיכון הכלכלי
הגדול בשוק הפרסום הטלוויזיוני, כשאפשר להפיק ערוץ מפולח ולמכור אותו לכבלים
או ללוויין (אם כי ערוץ ייעודי יהנה מהעברה בכבלים ובלוויין כחלק מחובת החוק).
אבל גם אם יו"ר המועצה, עו"ד דורית ענבר, לא חסכה במלים כשהציגה את החסמים
שעומדים בפני העלאת ערוצים ייעודיים לאוויר - אם בפרסומות ישראליות בערוצים
זרים, אם בקהל-יעד רווי בשוק הערבי והרוסי - היא מתכוונת להזרים את 5 המכרזים
לערוצים אחד אחרי השני, ברצף, במהלך ספטמבר-אוקטובר.
דברי ימי המכרזים היעודיים ארוכים. זה החל ב-5.5.96 עם פרסום מכרז לערוץ בערבית,
שהושעה לאחר בג"ץ של זכייניות ערוץ 2 נגד המימון בפרסום. בעקבות הכשלון יזמה
שרת התקשורת דאז, לימור לבנת, תיקון לחוק הבזק למימון ערוצים ייעודיים באמצעות
פרסומות (1.4.97). במאי 97' החליטה הממשלה להקים 5 ערוצים ייעודיים, נושא שגם
הומלץ בדו"ח ועדת פלד (יוני 97'), ושאומץ גם הוא בממשלת נתניהו.
זה לקח עוד שנה וב-21.7.98 החליטה ועדת הכלכלה על הקמת ערוצים ייעודיים ומימונם
על-ידי פרסומות. בדצמבר 98' פנתה מנהלת השידורים במשרד התקשורת לציבור לקבלת
מידע (RFI), ולמעשה מאז נדם הנושא, עד עתה.
לפי החלטת ועדת הכלכלה מדובר על ערוץ בשפה הערבית, ערוץ למורשת ישראל (שמא
יש לקרוא לו עתה ערוץ לקודשי ישראל, כמאמר רה"מ), ערוץ אחד או יותר בשפות זרות
לעולים, 2-1 ערוצי חדשות, וערוץ למוסיקה ישראלית וים-תיכונית (תוספת מאוחרת,
תחילה דובר על מוסיקה ישראלית).
לפי סדר הדברים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, היא ועדת המכרזים,
מפרסמת מכרז ובוחרת את הזוכה. שר התקשורת מעניק רשיון שידור למשדר הערוץ שזכה,
שנהנה מחובת העברה בכבלים ובלוויין.
יתר פרטי המכרז טרם סוכמו סופית, ודיון מקיף על כך ייערך ביום ד' הקרוב במועצת
הכבלים והלוויין. אחת השאלות המעניינות, בייחוד בשוק צר וצפוף כמו שוק התקשורת,
היא מי יהיה רשאי להשתתף במכרז. לדברי ענבר, המועצה תקבע במכרז תנאים והגבלות
בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות (כפי שקובע חוק הבזק) מתוך מגמה להביא
לריבוי הגורמים המעורבים בשידור.
עם זאת, כבר נקבע בחוק כי הגורמים המנועים מלהחזיק בעלות בערוץ החדשות הייעודי,
מטעמי בעלות צולבת יהיו: בעלי זכיון לשידורי כבלים ובעלי רשיון לשידורי לווין;
בעלי זכיון לפי חוק הרשות השניה; שני העיתונים היומיים הנפוצים בישראל; ושני
משדרי החדשות המואזנים או הנצפים ביותר, בטלויזיה או ברדיו, ואף נשקלת אפשרות
הגבלת בעל שליטה לגבי מפיק ערוץ משותף בכבלים. הגבלות דומות נשקלות לגבי הערוצים
הייעודיים האחרים. הגבלות בעלות אחרות לכל הערוצים יהיו על מי שהורשע בעבירה,
שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון; סוכני פרסום וסוכני אמנים.
עוד נשקל איסור על גורם אחד מהחזקה ביותר משני ערוצים ייעודים, במישרין או
בעקיפין, נשקל איסור על מדינת ישראל או תאגיד סטטוטורי, ובערוץ המוזיקה נשקלת
הגבלת בעלות של חברות תקליטים.
נושא הבעלויות הזרות מטריד במיוחד בנוגע לערוץ חדשות. החוק קובע כי בעל השליטה
במציע, ולפחות שני שליש ממחזיקי אמצעי שליטה במציע יהיו אזרחי ישראל ותושביה,
כאשר החישוב יעשה בשירשור עד למחזיקים במציע שהם יחידים. עוד נקבע, כי על מנכ"ל
המציע ורוב הדירקטורים להיות אזרחי ישראל ותושביה.
בנוסף, מבטיחה ענבר כי תעמוד על שקיפות מלאה בבעלות עד לרמת השרשור התחתונה,
עצמאות מערכתית וכללי אתיקה נוקשים.
אחת הבעיות הגדולות של בעלי הערוץ תהיה בצד ההכנסות. לפי החוק, הערוץ יקבל
הכנסות מפרסומות, והוא רשאי להשיג הכנסות ממקורות אחרים (מכירת שידורים, דמי
מנוי) באישור המועצה, הממשלה וועדת הכלכלה.
בהנחה שהערוץ הייעודי יתגבר על מכשלת זכייני ערוץ 2 בנושא פרסום, עליו עוד
להתמודד בכ-6 ערוצים זרים (METV MTV ,VH1 ,NTV ,ORT ,STAR WORLD,) המשדרים
פרסומות המיועדות לישראל, ש'נהנים' מפרשנות לשון החוק שאוסרת פרסומות.
לדברי ענבר מדובר בעבירה על החוק, והיא מתכוונת לגבש כללים חדשים בנושא פרסומות
המיועדות לישראל. לטענתה, פרסומות 'מגיירות' ערוץ, גם אם אינו 'מגוייר', ובערוצים
מגויירים אסורה הפרסומת חלוטין.
מצד ההוצאות, על הערוץ לשלם דמי שימוש באפיקי רשת הכבלים, תמלוגים לאוצר (טרם
נקבע גובהן, ועדה מיוחדת של משרדי האוצר והתקשורת מגבשת רוויזיה האחדה של התמלוגי
המשולמים בענף כולו), דמי רשיון חד-פעמיים, ועלות, מתבקשת, על הפקת הערוץ.
בערוץ חדשות, למשל, מדברים על 30 מיליון דולר לשנה.
הערוצים מחוייבים גם להפקות מקור בהיקף של 20% מהשידורים, שמשמעותם, להערכת
ענבר, הוצאה של כ-14.5 מיליון דולר לשנה. לפי החוק, המועצה רשאית להפחית שיעור
ההפקות. ואכן ענבר אמרה, כי מדובר במטלה נוקשה מדי, וכי בכוונתה להתיר גמישות
גדולה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
