בשנה שעברה נרכשה מינט טכנולוגיות, חברה מקבוצת עוש"פ (Oshap), על-ידי חברת
התוכנה האמריקנית סאנגארד (Sungard), שמתמחה בפיתוח מערכות תמיכה פיננסיות.
סאנגארד שילמה אז 220 מיליון דולר, עבור חברה, שמחזורה השנתי עומד כיום על
35 מיליון דולר ומעסיקה כמאה עובדים. ועכשיו, החברה הנרכשת מתחילה לרכוש בעצמה.
היום היא מודיעה על רכישת הסטרט-אפ הישראלי קרדו (Credo), שהוא הראשון בשורה
של חברות, שהיא מתכוונת לקנות כאן.
על מה שילמה סאנגארד את הסכום הזה עבור החברה הישראלית? ובכן, סאנגארד, שעוסקת
בפיתוח מוצרי תוכנה לתחום הפיננסי, התחילה לחוש אי נוחות מכך, שמוצריה, שמשמשים
ברוב המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם, כגון UBS, דויטשה בנק, פדרל ריזרב,
הבנק העולמי, מורגן סטנלי ורבים אחרים, אינם מתואמים ביניהם.
דווקא החברה הישראלית הקטנה ייצרה מוצר, שיכול היה לאפשר לה, במהירות ובקלות
יחסית, לפתור את הבעייה הכואבת הזאת, של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, שנדרשים
להתייעל ולהפוך את עבודתם למהירה הרבה יותר, ואינם יכולים לעשות זאת בלי התוכנה
המתאימה.
בינתיים, שונה שמה של מינט לסאנגארד ביזנס אינטגרשן, ומספר עובדיה גדל, והוא
עומד כיום על 220 בערך, מתוכם מחצית, בעיקרה אנשי פיתוח, בישראל.
חגי שפי, נשיא החברה בת של סאנגארד, לשעבר מינט, מתפאר בכך, שלמרות שינוי שמה
של החברה, מוצר הדגל שלה עדיין נקרא מינט. ומי שמסתכל באתר הבית של חברת סאנגארד
האם, יכול לראות, שהיא הכריזה בחודשים האחרונים על מספר רב של אירועים, שקשורים
בביתה החדשה, כגון בנקים, שרכשו את הטכנולוגיה שלה. שפי עצמו מתחיל להוביל
עכשיו אסטרטגיה של רכישות עבור סאנגארד בישראל.
כדי לחזק את יכולתה של סאנגארד לתמוך ביכולתן של לקוחותיה בקנייה ובמכירה של
ניירות ערך על הרשת, למשל, היא צריכה מערכות נוספות, שיעזרו לה לעשות אינטגרציה
כזאת. החברה, שמצאה סאנגארד, היא סטרט-אפ ישראלי קטנטן בשם קרדו.
ההוצאה על רכישת קרדו לא הייתה גדולה מדי, ובוודאי שלא הגיעה לסדרי הגודל,
ששילמה סאנגארד עבור מינט. מדובר במיליונים בודדים בלבד. ההערכה היא שהרכישה
עמדה על 5-7 מיליון דולר. סאנגארד סרבה לנקוב בסכום מדויק.
קרדו, שמונה בינתיים תשעה עובדים בלבד, והוקמה לפני כשלוש שנים, מנוהלת על
ידי דימיטרי רוזמן. החברה מייצרת פלטפורמה לפיתוח ושילוב ישומים על גבי האינטרנט
בהתבססות על טכנולוגיות XML ו-J2EE. שפי מספר: "לקרדו יש טכנולוגיה מאוד חכמה,
שמשלימה את מה שאנחנו עושים, את מינט. קרדו תאפשר לסאנגארד להיכנס חזק יותר
לתחום המסחר האלקטרוני, הקנייה והמכירה של ניירות ערך על הרשת".
"גלובס": הטכנולוגיה של קרדו ייחודית לתחום הפיננסי?
"לא. יש לה טכנולוגיה מאוד גנרית. לכן אנחנו עדיין שוקלים האם להשתמש בה רק
לצורכי המסחר האלקטרוני של חברות פיננסיות בלבד, או להרחיב בשימושים שנעשה
בטכנולוגיה שלה".
מה ההבדל בין הטכנולוגיה של קרדו לבין זו של מינט?
"אנחנו פיתחנו טכנולוגיה, שעושה אינטגרציה בין מערכות לא אינטרנטיות, מערכות
לגסי. האינטגרציה שעושה קרדו היא בין מערכות אינטרנטיות".
העדפת את קרדו בגלל שהיא חברה ישראלית?
"לא. בחנו גם טכנולוגיה של חברות שונות ברחבי העולם, אבל למען האמת, קרדו מקדימה
את כולן בפיתוח הטכנולוגיה שלה. ולמרות שהחברה כביכול מאוד קטנה, האנשים שם
מאוד אינטליגנטים".
אם הטכנולוגיה כל כך טובה והאנשים כל כך מוכשרים, למה להם להימכר בכמה מיליונים
בודדים? זאת לא נראית עיסקה כל כך טובה.
"החברה הזאת לא ממש ידועה, והיא נמצאת כיום במצב, בו היא צריכה להשקיע המון
כסף בפיתוח התחום השיווקי ותחום ההפצה, שחסרים לה לגמרי.
לנו יש את כל אלה, וברגע שהיא תצטרף אלינו, היא תקבל מאיתנו את כל האפשרויות
לגדול ולהתפתח ולהתפרש בכל העולם".
כפי שקרה למינט?
"נכון. זה בדיוק מה שקרה למינט. אנחנו זכינו בבת אחת בכמות אינסופית של לקוחות
עצומים מכל העולם. קיבלנו צינורות הפצה ושיווק מיומנים, הכל מהמוכן. צריך לזכור
גם, שהרבה חברות ישראליות נופלות בדיוק על הנושאים הללו, שאנחנו לא בדיוק מצטיינים
בהם. לכן, עדיף להם, כפי שהיה עדיף לנו, להירכש על ידי ענק שפותח בפנינו אופציות
אינסופיות".
ומה קורה כיום עם העובדים של מינט, שהפכו לעובדי סאנגארד?
"הדבר המדהים הוא, שאנחנו, החברה הישראלית הקטנה, הפכנו לליבה של סאנגארד,
מהסיבה הפשוטה, שאנחנו עושים את האינטגרציה בין מוצרי החטיבות השונות של החברה
הזאת.
"אבל בהתחלה, אני חייב להודות, זה לא היה פשוט. היינו צריכים להסתגל לדפוסי
עבודה חדשים, ושונים מאוד מאלה הישראלים. זה היה קשה במיוחד לעובדים שנשארו
בארץ. אבל עם הזמן, הם התחילו להבין את היתרון הגדול שבמצב הזה, והם גאים מאוד,
לדעתי, במוצרים שהם מפתחים, ושנמצאים אצל הלקוחות הכי גדולים בכל רחבי העולם".
אבל היו, כמובן, גם קשיי הסתגלות, הוא מודה, להבדלי המנטליות ולסדרים והתהליכים
המוקפדים שחברות ישראליות לא ממש רגילות אליהם.
מצד שני, הוא אומר, רק כך הם יכולים לגדול כפי שמכתיבה אסטרטגיית הצמיחה של
סאנגארד העולמית, על ידי רכישות, בעוד שהביקוש למוצרי החטיבה שלהם בתוך סאנגארד
הולך ועולה, וחמישים וחמש חברות בנות אחרות של סאנגארד משווקות, ישירות או
בעקיפין, את מוצרי האינטגרציה של החברה הקטנה מישראל גם ללקוחותיהן.
ומה הלאה?
"אנחנו נמשיך לחפש הזדמנויות רכישה בישראל. הרכישה הזאת היא רק הסנונית הראשונה.
ובהמשך, החברות שנרכוש יהיו גדולות יותר והסכומים יגדלו.
"כבר עכשיו אנחנו בוחנים הזדמנויות נוספות, לרכישה של חברות, שיחזקו את יכולת
האינטגרציה שלנו. הרכישות שלנו יתמקדו בתחומים הטכנולוגיים, והן צריכות להיות
רכישות אסטרטגיות עבורנו. בכל אופן, עכשיו זה חלק מהמדיניות שלנו".
מה אתם מחפשים פה, בדיוק?
"כאמור, יש כבר כמה חברות שאנחנו בוחנים די לעומק. זה לא אומר שמחר נודיע על
רכישה, אבל ייתכן בהחלט שזה יקרה תוך חודש-חודשיים. הסוג הראשון של הטכנולוגיה
שאנחנו מחפשים כאן עכשיו היא טכנולוגיה משלימה בתחום של תשתיות אינטרנט למסחר
אלקטרוני, כי אנחנו רוצים להפוך למין 'דבק' בין אפליקציות, כך נוכל לתת יותר
פתרונות למסחר בין בנקים.
באופן ספציפי יותר, אנחנו מחפשים אחרי תוכנות B2B. תוכנה כזאת תאפשר לנו לחזק
את יכולת האינטגרציה שלנו. חלק גדול מהבנקים מקבלים שירותים מבנקים אחרים,
כגון שירותי חתמות או הנפקות".
חברות נוספות ששפי היה רוצה לרכוש הן פשוט חברות שנותנות שירותים מקצועיים
בתחום פיתוח התוכנה. זוהי דרך תחליפית טובה, הוא אומר, להגיע מהר לכוח אדם
מיומן, שיודע לפתח תוכנה גנרית. זהו סוג הרכישות שעושה סאנגרד האם בכל העולם,
ושפי אימץ אותו. רכישה כזאת בישראל היא נבונה עוד יותר, לדבריו, כיוון שהישראלים
מהווים כוח אדם איכותי יותר, עם תפוקות יותר גבוהות.
סאנגארד - תעודת זהות
קבוצת סאנגארד, שממוקדת בפתרונות IT בתחום הפיננסים, מונה למעלה מחמישים חברות
בנות, שכל אחת מהן היא מרכז רווח בפני עצמו. הקבוצה, שיש לה הכנסות של למעלה
ממיליארד דולר לשנה, ממכירות ל-47 מ-50 המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם, הרוויחה
54.4 מיליון דולר ברבעון השני של שנת אלפיים, ומעריכה ששבעה טריליון דולר ו-70%
מנפח המסחר בנאסד"ק מועברים כל יום על הרשתות שלה.
סאנגארד בינזס אינטגרשן היא חברה בת בבעלות מלאה של קבוצת סאנגארד. היא מספקת
פתרונות אינטגרטיביים לשוק השירותים הפיננסיים, עם משרדים בניו-יורק, בוסטון,
לונדון, פרנקפורט, ציריך ועוד כמה בארה"ב, אירופה ואסיה. מרכז הפיתוח שלה נשאר
בישראל והיא מעונינת להרחיב אותו.
כתבות
ני"ע
