בית המשפט: חברה שהשכירה מטוס בלתי תקין נושאת באחריות להתרסקותו

האחריות חולקה בין הטייס שהתרשל ובין החברה שהשכירה אולטרה-לייט לא תקין

"חברה להשכרת מטוסים, המתרשלת באחזקת מטוסיה ומשכירה מטוס בלתי תקין, צריכה לצפות שאי תקינות המנוע תביא לנזק ואיננה יכולה לצאת פטורה מאחריות בשל התרשלותו של הטייס וכישלונו בהנחתת המטוס". כך פסק בית המשפט המחוזי בירושלים וקיבל ערעור של טייס מטוס אולטרה-לייט, שנפגע בעקבות כשל במנוע וכישלונו בהנחתת המטוס.

הטייס, יצחק גולדשטיין, הגיש תביעה לפיצויים נגד חברת אווירונים זעירי משקל ומאני הורייזן, לאחר שנפגע בתאונת טיס, כשהטיס מטוס זעיר חד-מנועי מסוג אולטרה-לייט. זמן קצר לאחר הפעלת המטוס, עוד בשלב ההמראה, ובשל כשל מנועי - נפל המטוס והתרסק על הקרקע. דו"ח של מינהל התעופה האזרחית קבע, לאחר בדיקת נסיבות התאונה, כי יש לייחס את האחריות למנוע הפגום ולטייס, אשר פעל בניגוד לנהלים, וכתוצאה מכך נכשל בהנחתת המטוס.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום, נטען, כי החברות הנתבעות התרשלו בכך שהשכירו מטוס בעל מנוע פגום, ולא ביצעו בדיקות ראויות לפני כן.

בית משפט השלום דחה את התביעה נגד החברות, לאחר שקבע שאינן אחראיות ברשלנות לתאונה, וכי האחריות מוטלת על הטייס. בית המשפט קבע, כי הסדק שהתגלה בבוכנה במנוע, שבעקבותיו אירעה התאונה, לא ניתן היה לצפייה מראש ולא ניתן לגלותו בבדיקות שגרתיות. עוד קבע בית משפט השלום, כי המטוס טופל ונבדק לפי הנהלים יום אחד לפני קרות התאונה.

בית משפט השלום ציין, כי התופעה בה מנוע מפסיק לפעול לפני הטיסה, איננה נדירה במטוסים חד-מנועיים קלים, ומדובר באירוע שגרתי של כשל מנוע.

על כך הוגש הערעור לבית משפט המחוזי בירושלים.

השופטים חשין, קמא ועדיאל קיבלו את הערעור לאחר שקבעו, שנטל השכנוע מוטל על החברות הנתבעות, ועליהן היה להוכיח שלא התרשלו בכך שמסרו לטייס מטוס שמנועו פגום. עוד קבע ביהמ"ש, כי בעניין הסדק במנוע, על החברות להוכיח היעדר רשלנות.

בנסיבות אלה החברות אינן יכולות להסתפק בטיעון הכללי כי עשו את כל שביכולתן כדי לתחזק את המטוס במצב תקין, או קיימו את כל נהלי התחזוקה והטיפולים הנדרשים על ידי מינהל התעופה. על החברות להוכיח, כי לא התרשלו בכל הקשור לאירוע או לגילוי הפגם במנוע.

קביעה כללית בדבר ביצוע נאות של תוכנית האחזקה המאושרת על ידי מינהל התעופה האזרחי, אין בה די לשכנע כי החברות עשו את המוטל עליהן כדי למנוע תאונה. על החברות היה להוכיח היעדר רשלנות קונקרטי בכל הקשור לפגם במנוע.

פסק הדין קבע, כי החברות לא הוכיחו זאת, ולאור האמור, החליטו השופטים להטיל שני שלישים מהאחריות על החברות הנתבעות, ושליש מאחריות התאונה על הטייס. הדיון הוחזר לבית משפט השלום לקביעת הפיצויים. (ע.א 6474/99).