בג"ץ ביטל הקמת ישיבה בלב שכונה ברחובות - בגלל התנגדות התושבים

בג"ץ קבע, שהעירייה לא הביאה בחשבון את טובת התושבים, את צרכי השכונה, את צרכי העיר ואת התאמת המרכז לאופי השכונה. בנוסף, לא קבעה העירייה קריטריונים להקצאת קרקעות וכללים להנחיית הוועדה העוסקת בהקצאת קרקעות לצרכי ציבור ללא תמורה.

עוד נקבע, כי לפני ההקצאה לא היה פירסום בעניין ולא נערך שימוע לתושבי השכונה, המתנגדים להקצאה.

בכך קיבל בג"ץ את העתירה שהוגשה ע"י אמנון בלומנטל ו-18 תושבי שכונת רמת יגאל שברחובות.

עיריית רחובות הקצתה את הקרקע, ורק כשהחלה עבודת הבנייה של המרכז הדתי, הביעו תושבי השכונה התנגדות להקמתו. ועד השכונה פנה לראש העירייה, בדרישה להפסיק את הבנייה, אך העירייה דחתה את הבקשה. בעקבות כך, פנו התושבים לבג"ץ, והוצא צו ביניים המפסיק את העבודות.

פסק הדין של בג"ץ, שנתנה השופטת טובה שטרסברג-כהן, מציין את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. לפיה, יש לעגן הקצאת קרקע ע"י העירייה ללא תמורה בנוהל מחייב. לפיו, ההקצאה תפורסם ותיערך התייעצות עם הגורם המתאים במרכז השלטוני. עוד קבע רובינשטיין, כי יש לבחון את הקצאת הקרקע עפ"י עקרונות המשפט המינהלי.

שטרסברג-כהן ציינה, כי עד היום לא קיימות הוראות נוהל בעניין הפעלת סמכויותיהן של עיריות בכל הנוגע להקצאת קרקעות שבבעלותן. היא המליצה לרובינשטיין לקבוע נוהל כזה.

דעת מבקר המדינה היא, שיש להחיל את נוהל התמיכות גם על הקצאת קרקעות, ואילו עמדת רובינשטיין היא, כי נוהל למתן תמיכות אינו מתאים להקצאת קרקע.

בג"ץ קבע, כי כך או אחרת, הקצאת קרקע חייבת להיעשות עפ"י כללים וקריטריונים הוגנים, שיוויוניים, ברורים, ענייניים וגלויים, ועפ"י שיקולים ענייניים, סבירים ומידתיים.

מאחר שהעירייה לא ביצעה פירסום, שהוא פועל יוצא מהשקיפות הנדרשת לצורך תקינותו של ההליך המינהלי, ולא התבצעה חובת השימוע לתושבים הרואים עצמם נפגעים מההחלטה, ובנוסף, העירייה לא התייעצה בגורמים המתאימים, החליט בג"ץ לבטל את הקצאת הקרקע, למרות שבבניית שלד הישיבה כבר הושקעו יותר מחצי מיליון דולר.

בג"ץ ציין, כי הוועדה שבדקה את הנושא מטעם העירייה נתנה דעתה רק לצרכי העמותה ולהתאמת הקרקע לתכלית שהעמותה ייעדה לה. השופטות דורית בייניש ודליה דורנר הסכימו לדעת שטרסברג-כהן. את העותרים ייצגו עו"ד טל שרון ועינת הורוביץ. (בג"ץ 3638/99).