מסכנים חברי ועדת מילגרום. הארכה שנתן בג"ץ בענין קבלת החלטות לגבי הפשרת קרקע
חקלאית אוזלת, הפגישה עם השרים נדחית ונדחית, ובחלל האוויר יש שמועות, שבסך
הכל הולכים להתפשרות קטנה באחוזי הפיצוי לחקלאים.
לפני שיתייצבו בבג"ץ עם התשובות - אם בכלל יספיקו - ראוי שוועדת מילגרום וחברי
הממשלה יסתכלו בלבן בעיניים של הקיבוצניקים מכפר-גלעדי ותושבי קרית-שמונה,
אחים לקו העימות.
קרית שמונה נחנקת במשבצת הקרקע שלה, וכבר כמה שנים טובות שהיא זקוקה נואשות
ל-500 דונם נוספים. יש החלטת ממשלה שמחייבת את המינהל לדאוג לכך, ועדת גבולות
כבר המליצה מזמן, גורמי התכנון מאוחדים בעמדה שזה חיוני, והמיקום הנכון הוא
ב"בימת תל חי", יש כבר תב"ע מאושרת והכל כבר בסדר עם חצי מהשטח. הבעיה היא
רק עם 250 דונם חקלאיים בשטח הזה, אותם מחזיק קיבוץ כפר גלעדי.
אלה הנתונים הקרקעיים של כפר-גלעדי: נקבע לו תקן של 185 נחלות, ולכל נחלה מגיע
לפי התקן 35 דונם, וסה"כ מגיע לכפר-גלעדי 6,500 דונם במסגרת המשבצת. בפועל,
קיבוץ כפר-גלעדי מחזיק ב-10,000 דונם. מהיכן צמחו 3,500 דונם בין המיכסה לבין
המצב בפועל?
לקרקע הזו, שמעבר למיכסה, קוראים "עודפי משבצת" או "קרקע בחוזה עיבוד עונתי".
לא רק כפר-גלעדי מחזיק "עודפי משבצת", ובגדול אפשר לומר, שמרבית עודפי המשבצת
מוחזקים על ידי הישובים הוותיקים והמקושרים.
הנתונים הארציים הם כדלקמן: הסקטור החקלאי מחזיק סה"כ כ-4 מיליון דונם. כ-2.8
מיליון דונם מוחזקים על פי תקני הנחלה, והיתרה, 1.2 מיליון דונם, כ"עודפי משבצת"
או בחוזים עונתיים. אם מקזזים את הקרקעות שנמסרו לחקלאים פרטיים, יוצא שהקיבוצים
והמושבים מחזיקים בערך מיליון דונם מעבר לקרקע המגיעה להם לפי תקן מיכסות הנחלה.
על פי החלטה 727, מגיע לכפר-גלעדי 5-4 מיליון שקל בגין שינוי יעוד הקרקע הזו
למגורים. במינהל יש צ'ק חתום לפקודת הקיבוץ, ומוכנים לתת לכפר-גלעדי 250 דונמים
אחרים לחקלאות ממיטב אדמות הגליל.
אבל הקיבוצניקים, מודעים למצוקה בקרית-שמונה, תפרו כיסים שיוצאים להם מהמנז'טים
של המכנסיים. זו דרישתם: פיצוי בגין פינוי קרקע חקלאית; לקבל מחצבה של 250
דונם, ללא מיכרז, שתצורף למשבצת הקרקע שלהם; שהמינהל יממן את עלות פתיחת המחצבה;
המינהל יוותר על תמלוגים מהמחצבה. זו חבילה ששוויה מוערך בלמעלה מ-100 מיליון
שקל.
מנקודת הראות שלהם, מה אכפת לכפר-גלעדי שקרית-שמונה נחנקת? כשהקיבוצניקים מכפר-גלעדי
חושבים על פיצוי לדונם, קנה המידה שלהם הוא שווי הדונם של גליל-ים ולא שווי
הדונם בפאתי קריתשמונה.
מה שקורה בין כפר-גלעדי לקרית-שמונה מבליט שניים מהעיוותים החמורים ביותר בהחלטות
הפשרת הקרקע החקלאית:
ראשית, ההפרש בפיצוי בין 27% במרכז ל-29% בפריפריה הוא מגוחך לאור ההבדלים
בשווי הקרקע, והוא תוצאה של חשיבה לא רצינית באותן ישיבות עם אריק שרון (לא
יעלה על הדעת שהמספרים נתפרו עבור גליל-ים..).
שנית, והחמור יותר: בכל מקום בו מתעורר צורך תכנוני אמיתי להפשיר קרקע חקלאית,
לא צריכה להיות שום בעיה לקחת אותה ולתת לחקלאים קרקע חקלאית אחרת, באותה איכות
ובאותו איזור, עם הפיצוי החקלאי המגיע בנסיבות הענין על ההשקעות באותה אדמה.
המאגר הוא אותו מיליון דונם המוחזקים היום מעבר למיכסה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
