הוועד לאיכות החיים, קק"ל והחברה להגנת הטבע חברו יחדיו במטרה להגן על מה שנשאר
מיער ירושלים, אותה רצועה ירוקה שעוטפת את העיר ועם השנים הולכת ומצטמצמת.
לטענת הארגונים החברים בוועד, במוסדות התכנון השונים מצויות לא פחות מ-22 תוכניות
שכל כוונתן לנגוס ביער. בין התוכניות העברת פי גלילות, סלילת כביש מס' 16,
תוכניות בינוי שונות והתוכניות להרחבת בית העלמין.
כחלק מהפעולות להצלת היער מתכוון ח"כ אופיר פינס (ישראל אחת) להגיש בנובמבר
הצעת חוק להפיכת היער לשמורת טבע, בתקווה שחוק זה יעצור את הפיחות הזוחל במעמד
היער. פעילות הארגונים כוללת גם לובי בכנסת לאישור החוק והחתמת הציבור על עצומה
הקוראת להצלת היער.
עם קום המדינה הוחלט להטיל על הקרן הקיימת לטעת כ-6,000 דונם יער באזור ירושלים.
עד 67' נטעה קק"ל 4,500 דונם, אך מאז הוחל בפעולה שיטתית של גדיעת היער עד
שכיום כל שטחו 1,250 דונם בלבד. במקום היער הוקמו אזור התעשייה הר חוצבים,
שכונת יפה נוף, גבעת שאול ועוד. במקומות מסוימים רוחב היער מגיע ל-30 מ' בלבד.
רחוק מאוד מהגדרה של "יער".
"יער ירושלים כולו ניטע בידי אדם", אומר רפי עמיחי, מנהל קהילתי של היער מטעם
החברה להגנת הטבע, "בסוף שנות ה-40' ההרים היו חשופים לגמרי, כאשר אחת הפעולות
המבורכות של קק"ל למען העיר היתה נטיעת יער שישמש כריאה ירוקה לעיר. בתוך היער
נוצרה אקולוגיה ייחודית ונוצרו פינות חמד, ברובן טבעיות, שנטמעו ביער כחלק
אינטגרלי ממנו.
"בין השאר נוצרו נביעות של מים שסביבן מתגודדים בעלי חיים ואזורי נופש לעריכת
פיקניקים ולטיולים. על חשיבות היער כריאה הירוקה של העיר אין צורך כמעט לדבר".
בין התוכניות המאיימות על היער - העתקת פי גלילות ממרגלות שכונת הר נוף אל
תוך היער, ומשיכת כביש 16 מהמסוף דרך נחל רדיבה לירושלים.
על כביש זה יסעו כל מיכליות הגז. לדברי עמיחי, הכביש יפצל את הנחל ויהרוס את
כל מה שנוצר במשך שנים ארוכות. בנוסף, תוכנית גבעת שאול ד' גולשת לתוך נחל
רבידה מצדו הצפוני. בצידו הדרומי מתוכננת שכונת מגורים ובה 100 יח"ד על קרקע
פרטית. "עבור 100 יח"ד הורסים יער?", שואל עמיחי.
קואליציית הארגונים מתכננת תוכנית חלופית לפיתוח העיר שאינה פוגעת ביער ירושלים.
"גם אנחנו רוצים את פיתוח העיר, שכונות לזוגות צעירים ופיתוח התעשייה", אומר
עמיחי, "לדעתנו, במקום לפגוע ביער ניתן לתכנן חלופות הגיוניות יותר.
"בנוסף אנחנו מתכוונים לנהל מאבק במטרה ליצור קו כחול שלא יאפשר פגיעה ביער.
עוד אנחנו דורשים דיון מחודש בתמ"א 22 (תוכנית מתאר ליערות). התמ"א מאפשרת
מעבר חופשי של קווי חשמל וביוב על 10% משטח היער. הבעיה היא שאף אחד לא טרח
לציין מתוך איזה שטח ניתן לנגוס את אותם אחוזים. במצב שבו היער הולך ומצטמצם
לכל אחוז יש משמעות. דרישתנו היא לקבוע בדיוק את גבולות היער, כדי שלא ניתן
יהיה לאיים עליו בכל פעם מחדש בתשתיות ובתוכניות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
