ועדת מילגרום נוטה להמליץ על הפחתה משמעותית בהטבות בשינוי יעוד קרקע חקלאית "שינוי יעוד קרקעות גורם שורה של עיוותים; יש לבצע אותם במשורה ובהיקפים מצומצמים ביותר"

עיקרי ההמלצות המסתמנות: הגדלה והבטחת זכויות החוכרים החקלאיים בחלקת המגורים, תוך הפחתה משמעותית ברמת ההטבות הניתנות בשטחים החקלאיים בעת שינוי יעוד; ואבחנה בין ההטבות הניתנות באיזורי הארץ השונים - הגדלת ההטבות לפריפריה והקטנה משמעותית בהטבות ובפיצוי במרכז הארץ.

הוועדה, שלא הגישה המלצות מפורטות אלא הציגה רק עקרונות וקווים מנחים, מבקשת מהשרים גם לאמץ אפשרות שעלתה בדיוניה, לשיטות ורמות תמורה שונות ואחרות בגין שינוי ייעוד, ולא רק פיצויים כספיים. כיום מאפשרת החלטה 727 של המינהל לחוכר לקבל בעת שינוי יעוד של קרקע חקלאית 27% מן התמורה הכספית או מהזכויות במקרקעין בייעוד החדש. באיזורי עדיפות לאומית א' ניתנים 29%, ובאיזורי עדיפות לאומית ב' - 28%.

שינויי יעוד, אומרת הוועדה, יש לבצע במשורה ובהיקפים מצומצמים ביותר, במטרה להצטרף לתמורות במגמות התכנון של שמירה על קרקע חקלאית ירוקה ופתוחה, הגדלת רמת הצפיפות בערים, עיבוי שכונות מגורים קיימות ותיגבור פרוייקטים של פינוי-בינוי במרכזים המיושבים.

בצוות השרים לגיבוש הסדרים חדשים בקרקעות החקלאיות, חברים היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שר האוצר, אברהם שוחט, ושר המשפטים, יוסי ביילין. הצוות מונה על ידי ראש הממשלה, אהוד ברק, בתחילת השנה, לאחר שהקשת המזרחית עתרה לבג"ץ נגד המנגנונים שנקבעו בגין הפשרת הקרקע החקלאית.

השרים קיבלו אמש מדוד מילגרום, יו"ר הצוות הבינמשרדי, מצגת ובה סקירה מקיפה של מכלול הבעייתיות שבמצב הקיים. מן המצגת עולים נתונים על עיוותים קשים ובעייתיים בנוגע לשינויי יעוד בקרקעות החקלאיות.

לדוגמא: החלטות מינהל הנוגעות להטבות בעת שינוי יעוד קרקע לתעסוקה, "יצרו תחרות לא הוגנת עם איזורי תעסוקה ומסחר שבערים הסמוכות. בריחה של עסקים ליישובים החקלאיים גורמת להפסד ולפגיעה כלכלית וחברתית בערים. עסקים לא חוקיים נהנים ממכסות מים מסובסדות, גורמים לפגיעה באיכות הסביבה ואף לא משלמים על הקרקע".

כמו כן צוינו עיוותים קשים בתחום החברתי: פוטנציאל ההטבה בשינוי יעוד חל על 10% מהישובים החקלאיים בלבד, מושבים וקיבוצים, על פי תמ"א 35. כמו כן קיימים ויכוחים פנימיים בין הרצון להמשיך באופי החקלאי של היישוב מול שאיפה לגדול ולקלוט תושבים חדשים. כמו כן הוצגו נתונים לפיהם החלטות המינהל האמורות, ובעיקר 727, משמעותן העברת הכנסות מכלל הציבור למגזר ייחודי קטן.

מסקנת הוועדה היא, כי לא יהיה מנוס מתיקון עיוותים אלו, באופן של הפחתה משמעותית בהטבות הניתנות, תוך תיקון עיוותים הגלומים בהחלטות הקיימות. מילגרום הציג קווים מנחים להמלצות הוועדה, ואמר, כי זו תגבש המלצות כמותיות ומדוייקות רק לאחר שתקבל אור ירוק והנחיות מהשרים והיועץ המשפטי.

מילגרום הוסיף, כי יש למצוא איזון בין כמה יעדים, שכיום לא מתקיים ביניהם איזון ראוי. נדרש למצוא איזון נכון בין כיווני השפעה שונים, שחלקם מנוגדים וסותרים, בהיבט החברתי, שימור הקרקע, שוק הדיור והחוכרים החקלאיים.

הכיוונים הנדרשים, קובעת הוועדה, הם ביסוס וחיזוק זכויות החקלאים במתחם המגורים. הזכויות במתחמי המגורים יירשמו על שם החבר. הקרקעות יוגדרו כזכות המתיישב, חכירה לדורות והורשה, תמורת תשלום שייקבע. זכויות החקלאי בקרקעות אלה יהיו דומות לזכויות המקובלות בדיור העירוני, בהתאמות הנדרשות.

דבר זה, אמרה הוועדה, יעניק ודאות ויפיג את חששות החקלאים מפני העתיד. כמו כן הוא מביא לביטוי את ההטבות שקיבל המגזר העירוני, במבצעי היוון, בשנים האחרונות.

היועץ והשרים שיבחו את עבודת הוועדה. הרושם הוא, כי הם יאמצו את העקרונות המנחים שהוצגו בפניהם. סביר להניח, שהחלטותיהם לא יתקבלו בטרם יוצגו העקרונות בפני ברק עם שובו ארצה. לא ברור בשלב זה איך יעמוד ברק בפני לחצים פוליטיים שיפעילו עליו חלקים מתנועות ההתיישבות, שיראו עצמם נפגעים מההמלצות.

בסיכום דבריו אמר רובינשטיין, כי התשתית שהונחה בפני הצוות חשובה, אף כי הדברים אינם כוללים המלצות. "זהו אחד הנושאים המורכבים ביותר ציבורית, חברתית, כלכלית, משפטית ופוליטית. הקרקע הינה המשאב היחיד שמתכלה. אין לו אח ורע.

"הגישה ההוגנת כלפי החקלאי בנחלה, צמצום משמעותי בזכויות ובפיצוי בקרקע שבחכירה למטרות עיבוד חקלאי, תוך אבחנה גיאוגרפית בין פריפריה למרכז - נראית לי כדבר הוגן, שניתן להגן עליו בבית המשפט.