בינואר השנה עתרה הקשת הדמוקרטית המזרחית (עמותת שיח חדש) לבג"ץ בדרישה לבטל
לאלתר את כל מנגנוני ההפשרה, שינוי הייעוד והפיצוי על קרקע החקלאית, בטענה
שהמנגנונים שנקבעו אינם שיוויוניים ומהווים חלוקת עושר פסולה. הקשת ביקשה לעצור
בצו ביניים את כל העיסקאות המצויות בהליכי אישור.
בג"ץ נתן למדינה ארכה של מספר חודשים לגיבוש הסדר חדש בקרקעות חקלאיות. כמו
כן, אוחד הדיון בעתירתה של הקשת עם הדיון בשתי עתירות קודמות העוסקות בקרקעות
החקלאיות - של חברת מהדרין ושל החקלאי מאיר זריצקי.
בחודש פברואר מינה ראש הממשלה, אהוד ברק, ועדת שרים לגיבוש הסדר חדש בקרקעות
חקלאיות. חברי הוועדה כיום הם אברהם שוחט, יוסי ביילין ואליקים רובינשטיין.
השרים מינו צוות בינמשרדי בראשות ראש אגף התקציבים באוצר, דוד מילגרום, ופקידים
בכירים במשרדי האוצר, הפנים, המשפטים והתשתיות וממינהל מקרקעי ישראל. הצוות
התבקש לסיים את עבודתו ולהגיש תמונת מצב והמלצות בתוך חודשיים.
בג"ץ החליט, כאמור, לאחד את כל העתירות הנוגעות לקרקע חקלאית ולקיים דיון מיוחד
בנושא הפשרת הקרקע החקלאית. השופטים נזפו במדינה על שלא התייחסה לאפשרות של
הסדרי ביניים עד לגיבוש עמדה סופית, ודרשו מהפרקליטות להגיש עמדה כוללת בנושא
תוך חודשיים.
עם זאת, נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בראש הרכב מיוחד של שבעה שופטים,
פסק: בשלב זה לא יוצאו צווי ביניים כנגד עיסקאות המצויות בהליכי 727 (החלטת
מינהל המזכה את המחזיקים בזכויות חכירה בקרקע למטרות חקלאות, בפיצויים בשיעור
29%-27% מערך הקרקע לאחר ששונה ייעודה). בג"ץ הביע מורת רוח ברורה מהסחבת המתמשכת,
10 שנים, של טיפול המדינה, והוציא צו על תנאי המחייב את הפרקליטות לדווח על
התקדמות ועדת מילגרום והכרעות הממשלה עד 15 בספטמבר.
בג"ץ הוסיף: "אנו מניחים כי מינהל מקרקעי ישראל, שעה שיעסוק בביצוע החלטות
717, 727 ו-737 יקח לתשומת ליבו ויפנה את תשומת לב המעונינים בדבר, כי החלטות
אלה נמצאות בדיון בפני צוות בינמשרדי וקיימת אפשרות שהחלטות אלה תשונינה".
בעוד עשרה ימים יש דיון בבג"ץ - ונכון לרגע זה אין המלצות מגובשות. הממשלה
לא דנה ולא אישרה, וכלל לא ברור מה יוצג בפני בג"ץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
