ברק לחץ - והמינהל יעניק לכפר גלעדי הסדר חריג בעימות מול קרית שמונה

ההצעה: הקיבוץ יקבל שטח למחצבה, בניגוד לכללים המקובלים, וישחרר 252 דונם לבנייה בקרית שמונה

בעקבות פניות מלשכת ראש הממשלה למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, מירון חומש, הוחלט במינהל לבוא לקראת קיבוץ כפר גלעדי בהסדר מיוחד, על מנת לאפשר שחרור קרקעות הנחוץ לבניית שכונה גדולה חדשה בקרית שמונה. כך נודע ל"גלובס".

המחלוקת בין קרית שמונה לקיבוץ כפר גלעדי עוסקת ב-252 דונם המוחזקים על ידי הקיבוץ. על פי החלטת ממשלה לחיזוק קרית שמונה, אחרי מסקנות ועדת גבולות ובהמלצת גופי התכנון, יש לספח לקרית שמונה 600 דונם באיזור "בימת תל חי", להקמת שכונה בת 800 יח"ד. 252 הדונם הללו מצויים בחטיבת השטח הזו (היתרה היא אדמת מינהל שכבר הוקצתה לצורך הפרוייקט).

עמדת המינהל היתה, שיש לבצע עיסקה לפיהחלטה 727, בה הקיבוץ יקבל פיצוי של 5 מיליון שקל עבור פינוי הקרקע, לפי קביעת השמאי הממשלתי. כפר גלעדי, שבמרכז עיסוקיומחצבות ותיירות, מחזיק משבצת קרקע של 10,000 דונם (בחוזה חכירה מקורי של פיק"א שהוסב לחוזה מינהל), כאשר על פי תקן הנחלותשלו הוא זכאי לשטח של 6,500.

הקיבוץ דחה את עמדת המינהל והציג את הת-ביעות הבאות: פיצוי חקלאי; תוספת שטח לפתיחת מחצבה חדשה; פטור מיכרז למחצבה (דבר העומד בניגוד לכללי המינהל); מימון שלהמינהל לכיסוי עלות פתיחת המחצבה; ויתור של המינהל על התמלוגים המקובלים במחצבה. לפי הערכת המינהל, שווי הדרישות שלכפר גלעדי הוא 120 מיליון שקל.

בשבועות האחרונים התקיימו דיונים סועריםבצמרת המינהל, תוך מחלוקת קשה איך לנהוג בתביעות הקיבוץ. זאת לאור המתח שגבר בקרית שמונה, וטענות מצד ראש העיר, חיים בר-ביבאי, בדבר העדפת האינטרס של הקיבוצים על פני עיירות הפיתוח.

גם לשכת ראש הממשלה גילתה רגישות למ-תח בין כפר גלעדי לבין קרית שמונה, בין השאר לאור טענות בקרית שמונה על משוא פנים לטובת הקיבוץ. כפר גלעדי הוא מקום הנו-פש המועדף על ראש הממשלה, אהוד ברק, ויש לו היכרות קרובה עם אנשי הקיבוץ.

בדיונים בצמרת המינהל בנושא נמסר, כי היופניות מטעם ברק, העומד בראש צוות השרים לשחרור חסמים תכנוניים, להיענות לתביעות כפר גלעדי.

בצמרת המינהל התעורר ויכוח קשה בענין זה, משום שמתן קרקע חליפית לצורכי מחצבה עומד בניגוד לכללי המינהל בנוגע לשינוי יעוד ופיצוי והוא מנוגד לכללי הקצאת קרקע למחצבות. הטענה העיקרית של המתנגדים להסדר היתה, שהחלטה 727 להפשרת קרקע חקלאית למגורים הופכת בכך להחלטה אותה מיישמים לפי נוחותו או אי נוחותו של הקיבוץ הנדון, ובכך יוצר המינהל תקדים מסוכן.

ל"גלובס" נודע, כי בארי הולצמן, מי שהיה מנכ"ל חברת התכנון המרכזית של הקיבוצים וחבר עין חרוד, ואשר מונה על ידי ברק לראש אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה, פנה פעמים מספר לחומש, על מנת שיבוא לקראת הקיבוץ. הולצמן הציע לתת לכפר גלעדי 250 דונם בצמוד למחצבת עמיעד, לצורך הקמת מחצבה. שטח זה הוא כיום שטח אש של צה"ל, וכדי להפשיר אותו למחצבה דרושה חתימתו של שר הביטחון - אהוד ברק.

בסיומו של הוויכוח התקבלה בהנהלת המינהל עמדתו של חומש, ללכת להסדר עם כפר גלעדי לפי הצעת הולצמן. ההצעה מצויה כרגע בגיבוש במחלקה המשפטית של המינהל, והקיבוץ עדיין לא הגיב עליה. עמדתו העקרונית של קיבוץ כפר גלעדי היא, שיש לו זכויות קנייניות בקרקע, ומבחינה חוזית מגיע לו הסדר של קרקע חליפית ראויה.

הולצמן אישר שפנה לחומש, ואמר היום (ג') ל"גלובס": "לאור ההבנה שלנו, כל עוד לא הסתיימה ועדת מילגרום ואין החלטת ממשלה וההליכים בבג"ץ לא הסתיימו, חיוני למצוא הסדר חליפי שיאפשר קודם כל את קידום הפרוייקט, לטובת קרית שמונה. נטלתי יוזמה ופניתי למירון חומש כדי לבצע גריעה של ה-252 דונם והשלמת המשבצת ליד מחצבת עמיעד.

"לא דיברתי עם ראש הממשלה ספציפית בענין הפנייה לחומש, ולטיעון כאילו מיטיבים עם כפר גלעדי וזה מוטה ראש הממשלה, אין שום שחר. להיפך: אני, כחבר קיבוץ, דווקה מקפח פרנסה של קיבוצים באיזור, למשל על ידי הטבות רבות לקרית שמונה, או הורדת מחירים בגני ילדים בקרית שמונה, כך שילדי העיר לא הולכים יותר לגנים בקיבוצים. כל הפעילות שלי היתה במסגרת תפקידי במשרד ראש הממשלה, ועל מנת לפוגג מתחים בין קרית שמונה לבין כפר גלעדי".

חומש נמצא בחו"ל, ושום גורם במינהל לא היה מוכן היום להגיב למסכת האירועים ולשיקולים בענין אדמות כפר גלעדי.

בתגובה לשאלת "גלובס" על מעורבותו של ברק בעניין, מסרה לשכתו: "משרד רה"מ מסייע לביצוע החלטת הממשלה, לפיה תועבר לקרית שמונה קרקע לבניית 800 יחידות דיור. בעקבות ההחלטה תהנה קרית שמונה מיתרונות הארנונה ופעילות מסחרית, וזאת בנוסף להטבות מיוחדות הניתנות לה גם במסגרת פרוייקט הסיוע לקו העימות.

"לפיכך, ההחלטה תיושם לרווחת תושבי קרית שמונה ולא על חשבונם. לעניין כפר גלעדי, היות ואין פתרון חלופי בדמות קרקע, יש צורך במציאת פתרונות יצירתיים".