ביקורת חריפה של בג"ץ על הנחות בארנונה לאברכים - לפי תקנות של דרעי

הביקורת הוטחה במהלך הדיון בעתירה שהגישו חבר מועצת עיריית ירושלים, ארנן יקותיאלי, ועמותת עם חופשי, המיוצגים ע"י עוה"ד גלעד ברנע. בעתירה טענו העותרים כנגד התקנות אשר התקין ב-1993 אריה דרעי, כאשר כיהן כשר הפנים, ואשר אישר למועצות מקומיות ועיריות לקבוע הנחה בסכום הארנונה בגובה של עד 70% לאברכים.

למרות שהעתירה מכוונת כנגד שר הפנים, ציינו העותרים, כי מועצת עיריית ירושלים קבעה הנחות בשיעור המקסימלי, דהיינו 70%.

יקותיאלי בדק את השפעת תקנות ההנחות בעיריית ירושלים, ולטענתו שיעור ההנחות בשנת 1998, על פי נתוני גזברות העירייה, הגיע ל-45 מיליון שקל. לטענת העותרים, ההנחות מפלות לרעה משפחות בינוניות וקטנות לעומת משפחות מרובות ילדים, ופוגעות בשיוויון.

במהלך הדיון אמר השופט יצחק זמיר, כי מצב זה של מתן ההנחות מהווה אפליה, בשל העובדה שהאברכים מקבלים גם הבטחת הכנסה ממשרד הדתות וגם הנחה מארנונה, בעוד שסטודנטים אינם מקבלים דבר.

בא כוח המדינה, עו"ד אסנת מנדל, טענה בתחילת הדיון, כי אין מקום להתערב בתקנות. השופטת דורית בייניש אמרה, כי זוהי אפליה עוד יותר גדולה לעומת משפחות בעלות ילדים, הנמצאות במצב כלכלי גרוע יותר, אך אינן זוכות להנחה בארנונה.

על פי התקנות, מבחן אחד לקבלת הנחה בגובה של 70% הוא הכנסה משלימה ממשרד הדתות. דהיינו: מי שתורתם אמנותם, מקבלים הכנסה משלימה ממשרד הדתות, ואוטומטית מקבלים גם הנחה מארנונה.

מבחן אחר הוא הכנסה ממוצעת לחודש, המחולקת במספר הנפשות הגרות באותה דירה. בכלל הכנסה זו לא נכללות הקצבאות של ילדים החל מהילד הרביעי. כמו כן נוצר מצב בו המשתכרים שכר מינימום משלמים את מלוא הארנונה.