נמל התעופה הבינ"ל של יפאן: הטבע צוחק אחרון

בסוף יולי הודיעו אותם גורמים על תכניות להשקיע 255 מיליון דולר בטווח הקצר בעבודות, שמטרתן למנוע הצפת קומת מרתף הטרמינל בשדה.

קנסאי אינטרשיונל איירפורט (KIAC) החלה בהוצאת מיכרזים לחוזים על הפרויקט לשנתיים, הכוללים הצבת חומה בעומק של 35 מטרים סביב הטרמינל, ושאיבה החוצה של מי-תהום עולים.

"ללא נקיטת צעדי מנע אלה, נמצא עצמנו במצב קריטי, בתוך שנה עד שנתיים", אומר נאוקי היאשי, מנכ"ל מחלקת ההנדסה של השדה.

לאחר הצבת החומה, "נוכל להתמודד עם בעיית מי התהום העולים, לפחות בפרק הזמן הנוכחי", אומר היאשי.

עבודות תיקונים רציניות יותר לטווח הארוך יחייבו הקמת סכר היקפי, שיחסום השפעות של גיאות גבוהה של הים.

הקמת האי, הממוקם 3 מייל הרחק מן החוף בתוך מפרץ מים בעומק של 59 רגל, היוותה תמיד בעיה. ה"מילוי" יושב על שכבת אדמת סחף רכה בעובי של 66 רגל, בקרקעית הים, מעל יותר מ-1,000 רגל של טיט. אפילו במהלך בניית השדה, במסגרת פרויקט בהיקף של 8.5 מיליארד דולר, היה צורך להגדיל את עומק המילוי ב-11.5 רגל, כך שיסתכם ב-108 רגל, בגלל גיבוש גבוה מהצפוי בשכבת הטיט.

כאשר נפתח שדה התעופה ב-1994, הגיע גובה האי ל-18 רגל מעל גובה פני הים, והתכנון הרשמי צפה שקיעה לגובה של 11.5 רגל בתוך עשור. אלא שכעת מתברר שהאי ישקע לגובה של 8 רגל בלבד מעל אמצע פני הים.

קאוצ'י אקיי, פרופסור בדימוס להנדסה אזרחית באוניברסיטת קיוטו, שייעץ ל-KIAC בנושא בדיקות סוגי קרקע, אומר שישנם כעת סימנים שהרובד התת-קרקעי הרך מתחיל להתייצב.

גיבוש שכבת הטיט הואטה מ-20 אינץ' לשנה ב-1994, ל-8 אינץ' אשתקד.

"המקרה הקיצוני של שקיעה מוחלטת של שדה התעופה איננו אפשרות ריאלית", אומר אקיי, "אך יש צורך בצעדי מנע נוספים כדי להגן על מתקני השדה".

היאשי אומר שקיימת עדיין מידה גדולה של אי ודאות סביב האופי ועובייה המדויק של שכבת הטיט, בגלל הקושי להגיע לממצאים טובים מעבר לעומק של 650 רגל מתחת לקרקעית הים. תוצאות הממצאים אינן אמינות", הוא אומר. אם העבודות יימשכו, לא יהיה אפשר להגדיל את עומק המילוי.

אלא שבעיות השדה לא גרמו ל-KIAC לנטוש תכניות לבנות עוד איים מלאכותיים. ביולי 1999 היא החלה בבניית אי שני בעלות של 14.7 מיליארד דולר, סמוך לראשון, ועליו ייבנו מסלולי המראה חדשים. כדי למנוע בעיות של מי-תהום, המיבנים שם לא יכללו קומת מרתפים, אומר היאשי.